חינה של תפילת המנחה

כבר הבאנו דברי ישעיהו ליבוביץ לגבי הקשר בין עם ישראל להקב”ה.

והנה מתוך ספר מקור מים חיים:

… וכן הוא בס’ מגן אברהם פ’ בלק וז”ל, אמר אבא מארי זצוקללה”ה בשם הבעש”ט זצוקללה”ה, שגם זה האיש המוטרד בעסקיו כל היום בשווקים וברחובות, וכמעט ששוכח שיש בורא עולם, רק בעת שמגיע זמן תפלת מנחה עולה על זכרונו שהגיע זמן התפלה, וגונח ונאנח בלבו איך שפנה כל היום בהבלי עולם, והוא רץ לסמטא אחת מן הצד ומתפלל מנחה, הגם שאינו יודע מה הוא מדבר, עם כל זה גם זה נחשב ויקר מאוד לפני הבורא ברוך הוא, והאנחה שלו בוקעת רקיעים, עכ”ל.

מהנהגה כקמחית – לתקרובת עבודה זרה

מקום חיוב כיסוי ראש ● מעשה קמחית ● האם שייך בזה הנהגה לכלל הציבור ● ע”פ התורה אשה מגלה שערותיה לבעלה ● יסוד ענין פאה נכרית ● הנהגת קמחית למעשה ● הנהגה ציבורית של קמחית הביא לג”ע וע”ז ● גילוי עריות ● עבודה זרה ● חומר איסור תקרובת ● היפוך היוצרות ● הכרזה שהתורה היא חפצא של ליצנות ● קיצור תוצאות הקלקולים, והסתירה הנוראית ● דעת המגן אברהם והמשנה ברורה ● מה שראוי להנהיג – בבית, ברחוב ● עדות מפי כומרים שהשער של הטמפלים בהודו הם תקרובת עבודה זרה ● מכתב הגאון רבי שריאל רוזנברג בענין הפאות ● כרוז גדולי ישראל שפאות מהודו הם תקרובת ע”ז

האם מותר להתפלל *מחוץ* להר הבית? כלומר, בכותל

ברכות ו’ ב’:

אמר רב הונא כל המתפלל אחורי בית הכנסת נקרא רשע שנאמר סביב רשעים יתהלכון. אמר אביי לא אמרן אלא דלא מהדר אפיה לבי כנישתא אבל מהדר אפיה לבי כנישתא לית לן בה. ההוא גברא דקא מצלי אחורי בי כנישתא ולא מהדר אפיה לבי כנישתא חלף אליהו חזייה אידמי ליה כטייעא אמר ליה כדו בר קיימת קמי מרך שלף ספסרא וקטליה.

שם ח’ ב’:

אמר להו רבא לבניה כשאתם חותכין בשר אל תחתכו על גב היד… ואל תשבו על מטת ארמית ואל תעברו אחורי בית הכנסת בשעה שהצבור מתפללין ואל תשבו על מטת ארמית… ואל תעברו אחורי בית הכנסת בשעה שהצבור מתפללין. מסייע ליה לרבי יהושע בן לוי דאמר רבי יהושע בן לוי אסור לו לאדם שיעבור אחורי בית הכנסת בשעה שהצבור מתפללין. אמר אביי ולא אמרן אלא דליכא פתחא אחרינא אבל איכא פתחא אחרינא לית לן בה ולא אמרן אלא דליכא בי כנישתא אחרינא אבל איכא בי כנישתא אחרינא לית לן בה ולא אמרן אלא דלא דרי טונא ולא רהיט ולא מנח תפילין אבל איכא חד מהנך לית לן בה.