יהודה סגל Yehuda Segal

Yehuda Segal reproduces a comment left by one of his dear readers on now-defunct Mehadrinews:

Don’t join the army, what with all the anti-religious atmosphere and immorality, exactly as our rabbis instruct us. Don’t fear them, only Hashem.

How do you clean off the Skunk malodorant the police spray at protesters against the draft?

Do: Mix hydrogen peroxide, baking soda and some dish soap, and use it to clean yourself. The recipe was tested on a MythBusters episode and shown to be effective.

You can buy hydrogen peroxide in a small bottle at the pharmacy (used for dying women’s hair).

Don’t: Do not wash with water! The active chemical reacts with the water to worsen the smell.

דמעות תנין על חילול השבת

יהודה סגל

ט”ו אלול ה’תשע”ז 06/09/17

אני עומד נפעם מהנאיביות המבצבצת מבין הציטוטים, כאילו החבר’ה האלו באמת ובתמים מצפים ממחללי שבת ותיקים בעצמם להירתם במלוא המרץ למניעת חילול שבת קודש.

הפתעה: מתברר שחילול שבת הוא “מערכתי” ומתוכנן לכתחילה בהרבה גופים ממשלתיים, בפרט ברכבת ישראל. למשל, עבודות תחזוקה ברכבת מתוכננות דווקא בשבת. כן, באמת. למה אני נרדם באמצע הידיעה? כי היא מזכירה לי מאות כמותה שלש פעמים בשנה בכל שנה ושנה.

אז חברי הכנסת החרדים מסתובבים כדלים וכרשים בין ראש הממשלה לשר פלוני ואלמוני, מבכים מעל דפי היתד, המבשר, וכולי, על כך שאיש אינו מתייחס אליהם בכובד ראש, ומתכננים פגישות “מועצת”.

זוהי הראיה הסופית – אם היא הייתה חסרה – שהמערכת הפוליטית החרדית מיושנת וחסרת מעוף. הם לא עוצרים לרגע לחשוב: למה ומדוע רוב חילולי השבת במגזר הציבורי? התשובה, גם היא, משמימה בפשטותה: אין לגופי המדינה תחרות, אז אין השפעה ל”לקוחות” על ההכנסות. לך תעשה חרם צרכנים נגד מונופול, (במקרה שלנו, הרכבת).

אגב, שמתם לב שכל המחלוקות בעם סובבים סביבות גופים ציבוריים, קרי של המדינה (הכותל, הרבנות, צה”ל)? הפרטה זה גל העתיד, אז באו נפריט כל דבר שמוטל במחלוקת. כפוליטיקאים בעצמם, הם אמורים להבין את חוק הטבע הקובע כי “פוליטיקאים מפחדים משתי דברים בלבד: הדלפות וצמצומים”. מה, לא ניתן אפילו לעשות רעשים קלים על הפרטה?! מה חשבתם, לשכנע במילים יפות?

בוכים לנו על חוסר יחס, כאילו הפתרון לא עומד להם מול האף. על תחבורה ציבורית יש לכולנו אינסוף תלונות מוצדקות, גם בלי חילולי השבת בערים אחרות. די. מי קבע שצריכה להיות תחבורה ממשלתית בכלל? איפה זה כתוב בתורה?

אני עומד נפעם מהנאיביות המבצבצת מבין הציטוטים, כאילו החבר’ה האלו באמת ובתמים מצפים ממחללי שבת ותיקים בעצמם להירתם במלוא המרץ למניעת חילול שבת קודש. בטח שהם לא מקיימים את חוקי הסטטוס קוו! וכי חסרים חוקים בחינת אות מתה מחוסר מוטיבציה לאכיפה? רק למען הדוגמא, בנייה מזיקה ובלתי לגיטימית של ערבים ודרוזים בסיטונאות. הממשלה דנה בזה, בכלל?

החשד מסרב להיעלם, שהם מתמקדים בפתרונות לא יעילים בכוונה, על מנת להצדיק את קיומם בכנסת.

אגב גם מקומות פרטיים ניתן לסגור בשבת, בלי ליצור חוקים מיותרים. ניתן פשוט למנוע הטבות ממשלה קיקיוניות כאלו ואחרות ממי שלא סוגר בשבת, ושלום על ישראל.

מאתר מהדריניוז [האתר נעלם]

חוק ולא יעבור

יהודה סגל –  ב’ אלול ה’תשע”ז 24/08/17

הלא בכל ישיבת הכנסת, בעוונות הרבים, יושבים אנשים הנקראים “מחוקקים” על מדין כאילו רק אתמול נברא אדם על האדמה. ספרי, סליחה, ספריות (!) ה”חוקים” הקיימים משתנים ומתוקנים שוב ושוב ללא הרף. לכן יש עו”ד המתמחים בתחומים שונים, ולא כל עו”ד בקי באותה המידה, כמובן.

בפרשת השבוע אנו קוראים בתורה “שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך… צדק צדק תרדוף”. על זה אנו מתפללים שלושה פעמים ביום, “השיבה שופטינו כבראשונה”. טרם זכינו לכך: “ויקו למשפט והנה משפח לצדקה והנה צעקה”. הבה נעמוד על חלק אחד ממשמעות החוק והצדק ע”פ התורה הקדושה: הקביעות.

אחת התכונות הנשכחות בימינו של הצדק הינו פרסומו. הצדק אמור להיות גלוי וידוע לכל העמים. המילה “חוק”, כמשמעות חקיקה בסלע, מביעה גם קביעות בל תשונה. אם החוק מתאים לצדק, הוא אף בכלל “חקים צדיקים”. אם לאו, בחוק התורה הוכרע: “ובחקתיהם לא תלכו“.

בדומה לכך, מוצאים אנו בהמשך, בפרשת מלך ישראל – זה הלגיטימי: “והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכהנים הלוים“.

כלומר, מלך ישראל נצטווה לכתוב לעצמו ספר תורה ע”פ העותק שבידי הכהנים, כדי לשמור על אמינות. שהמלך לא ימציא תורה חדשה. אפילו נביאי אמת אינם רשאים לחדש דבר במשפטי התורה.

לפי דעה אחת בראשונים גם כלל “דינא דמלכותא דינא” (אשרור תוקף חוקי המלכות בהלכה) נאמר רק בנוגע לחוקים ישנים ומפורסמים. דהיינו, חוקים חדשים וגזירות אד-הוק אינם בעלי תוקף דיני. בידינו משפט קולע למטרה. המשפט הבא נשמר מתקופה שעוד ידעו גויי הארצות חוקים מעטים במספר ופשוטים להבנה (גם אם לא תמיד צודקים באמת): “אי ידיעה של החוק אינה פוטרת”.

כיום לא ניתן בכלל להכיר את כל חוקי המדינה הרבים! הלא בכל ישיבת הכנסת, בעוונות הרבים, יושבים אנשים הנקראים “מחוקקים” על מדין כאילו רק אתמול נברא אדם על האדמה. ספרי, סליחה, ספריות (!) ה”חוקים” הקיימים משתנים ומתוקנים שוב ושוב ללא הרף. לכן יש עו”ד המתמחים בתחומים שונים, ולא כל עו”ד בקי באותה המידה, כמובן.

“מנהג הסוחרים” או “מנהג המדינה” גלויים לכל ממילא, אך נתונים לשיפוט יחידני בכל מקרה מזדמן. ובראש הפירמידה, נמצא הבג”ץ המרשה לעצמו להגדיל “צדק חברתי”. מה זה בדיוק? מונח שמתרחב ומתפרס לאורך הזמן בכל כיוון אפשרי: “הכל שפיט”.

חוקים מתניידים נושאים עמם גם כן נזק כלכלי בל ישוער. מדוע? משום שהמשק מונע ע”י יזמים. מה עושה יזם? הוא צופה ביקוש עתידי לאיזה מוצר, מסתכן בהשקעה כעת, ומבקש למלא ביקוש בהיצע בבוא יומו. אם היזם מתברר כצודק בהשערת מידת הביקוש – ואינו עושה טעיות נוספות בדרך – הוא גם מרוויח. ניבוי העתיד הוא דבר מסוכן מטבעו, אך כאשר נוסף לכך אי-ודאות חוקתית בסיסית, מלאכתו נעשית בלתי אפשרית.

יעזור שופט כל הארץ ונזכה לשובם של שופטי צדק, “מדינת חוק” אמת, “קריה נאמנה מלאתי (מלאה) צדק”, אמן ואמן!

[מתוך אתר מהדריניוז – שנעלם]

טיפים לשוטרים החדשים

כמובן, לא רצינו להפלות בין דם לדם. אז שוטרים שיודעים לקרוא, יואילו בטובם להקריא לכל מי שצריך עזרה.

מאתר מהדריניוז, כאן.

סירוס כימי – יהודה סגל

אין פתרונות ללא תוצאות נלוות ופחות רצויות. השאלה אינה אלא באיזה סט בעיות נבחר.