נזכיר, בשנת 2006 למניינם שישה אנשים גנבו, מכרו ביניהם, והפיצו ברשת מאגר מידע של מרשם האוכלוסין, המכיל פרטים סודיים רבים על כל תושבי המדינה. על זה נאמר בתורתנו לא תלך רכיל בעמיך, לא תעמד על דם רעך אני השם, והולך רכיל מגלה סוד. זה בכלל “היזק ראיה”, ועוד לפני עיור וגו’.

שימו לב למה שקורה כאן מאחורי המלל הנבוב. המדינה לוקחת ואוגרת את פרטינו הכי האישיים ללא רשות בדטה-בייס אחד (מעבר לריגול ממשי של יחידות דמויות NSA אחרות, גם נגד יהודים), הכל למען “ביטחוננו” ו”לטובה”, כמובן.

הנה חידה: מהו הגדר המילוני של “פגיעה בפרטיות” או “החזקת מאגר מידע שלא כדין”? תשובה: כשאדם עושה זאת לא מטעם “המדינה”!

ואז, ראו זה פלא, אנשים פרטיים משתמשים במידע הזה לרעה. אילו הפרטים הללו היו שמורים ומבוזרים בין חברות פרטיות, כאלו שכפופים לחוק, וכפופים לתחרות השוק (MARKET DISCIPLINE), אילו המדינה לא הייתה מקבצת את הנתונים הללו למקום אחד בכח הזרוע, מישהו היה יכול לעשות כזה נזק ליהודים חפים מפשע?

זה רק עניין של זמן עד שזה יקרה למאגרים רגישים אף יותר, דוגמת המאגר הביומטרי הארור. רוב העולם מבין כמה זה מסוכן ובלתי הפיך, כמה קל יהיה להפליל חפים מפשע, כמה קשה יהיה לתקן את המעוות, רק כאן לא. המאגר הביומטרי שנוי ומתועב על רוב רובם של יושבי בארץ, אך את המושלים שלנו לא כזה מעניין.

ובמקום להעניש ברצינות, ולפצות את מי שניזוקו, שלום ביליק הזה נשלך לכלא, ומשלם קנס ל… מדינה עצמה. לזה הם קוראים הרתעה?! מה מונע ממנהלי מערכות מידע אחרים לחקות את המורשעים?

מראש המדינה רצתה לגזור על ביליק 25 חודשים (בלבד!), והתפשרה על 12 חודש ועוד קנס כלשהו מפני מצב בריאותו של הנאשם, ו”הזמן הרב שעבר” (?). מעגלי, לא?

אגב, על עבירות חמורות יותר יש כלא, על חמורים פחות עבודות שירות. תסבירו לי אתם: נשמע לכם צודק שמי שמזיק יותר לא מחזיר כלום, ומי שמזיק פחות כן עושה “צרכי רבים”?! (וגם זה לא מדוייק.)

ומי משלם בפועל את העלויות לשהותם של המורשעים בכלא? תמיד לעולם ועד: אלו הנפגעים מהם.

שלטון החוק במיטבו…

בס”ד, יהודה סגל

YSMehadrinews@Gmail.com

מאתר מהדריניוז, כאן.

כזכור לכם, בזכות מהדריניוז, העירייה נסוגה מכוונתה לבטל את הפסטיבל השנתי הפופולרי, ו”מצאה לו תקציב” בסוף.

אני רוצה להוסיף נימה אישית לעניין:

אמנם חז“ל אמרו “צורבא מרבנן דאיכא במתא כל מילי דמתא עליה רמיא”. יש לחכמי התורה אחריות על עירם. ועוד אמר אביי, האי צורבא מרבנן דמרחמין ליה בני מתא לאו משום דמעלי טפי אלא משום דלא מוכח להו במילי דשמיא. כלומר, מצוי שהוראות היהדות שבפיו אינן מוצאות חן.

אבל חז“ל גם הזהירו אותנו בפסחים קי“ב ע“א: “אל תדור בעיר שראשיה תלמידי חכמים”. נטילת עצה, טוב מאוד, ואדרבא. אבל לא שינהלו לכל עם קודש את המקום, וכל שכן לא “דיין הדן יחידי” בזמן שאין סמיכת סנהדרין.

כמו בכל שאלה, יש חכמים בשני הצדדים. הבחירות הם לגזברים עצמם, ולא לרבנים האישיים שלהם. דיינים צריכים להתקבל ע”י התושבים במקום, ראה שלחן ערוך חושן משפט סימן ג’.

ובמילים פשוטות, לשאלות אישיות, רשאי אבוטבול להשתמש בכל מורה הוראה שיחפוץ. אך במה שנוגע לציבור, כמו כל ירא שמים אשר בידו החלטות הנוגעות לחיי אחרים, מחובתו להושיב בית דין! אם אתה קיבלת את פלוני לרבך בין לחומרא ובין לקולא, אז כולם קיבלו?!

רש”י בפסחים שם מסביר משום שלתלמיד חכם אין מספיק זמן לעסוק בצרכי ציבור. לפי זה, במקרה שאין הוא מנהל את העיר בעצמו, הכל תקין. אבל מסתבר שפירוש רש”י זה נתינת טעם בלבד. ראו מה מפרש הבן יהוידע בגמרא הנ“ל:

“ואל תדור בעיר שראשיה תלמידי חכמים. עיין פירוש רש“י ז“ל. ועוד נראה לי בס“ד כיון שדרכם למנות את תלמידי חכמים לראשים אם כן יש חשש פן גם לו יסכימו עליו למנותו מן הראשים ואז יתבטל מלימודו. או יובן בס“ד, דהטעם מפני שהראשים צריכים ליסר את המון העם ולהוכיחם במילי דשמייא, ולכך המון העם שונאים אותם ומדברים אחריהם דברים של בזיון, וכמו שאמרו בגמרא האי צורבא מרבנן דרחמי ליה בני מתא משום דלא מוכח להו במילי דשמייא, ואם הראשים האלה הם תלמידי חכמים, אז יהיו כל התלמידי חכמים שנואים אצל המון העם ואפילו אותם שאין להם עסק עמהם, כי כן היא המדה והמנהג בעוונותינו הרבים אם אדם עם הארץ יש לו איזה דבר עם אחד תלמיד חכם הוא יבזה וידבר סרה על כל החכמים, ולכן אל תדור בעיר זו פן תהיה שנוא ללצים אלו על חנם.”

זה לא סתם השערות. כבר ראינו את זה בחיים…

בס”ד, יהודה סגל

YSMehadrinews@Gmail.com

מאתר מהדריניוז, כאן.

קודם כל נפתח בקושיה: הלא הבחירות לראשות העיר הם לכאורה “מכרז מקדים על סחורות גנובות”! אסור לדון בערכאות, נכון? (עיין שלחן ערוך חושן משפט סימן כ”ו). אז מי התיר להצביע לרשויות המדינה?

בחזון איש הידוע (סנהדרין סימן ט”ו סוף סק”ד) כתב, ואם יסכימו בני העיר על זה אין בהסכמתם ממש ואם יכופו על זה משפטם גזלנותא כו’. וראה גם חזו”א ב”ב (סי’ ד’ ס”ק ט”ו, שם ט”ז) בענין הגבלות כוח הנבררים ל”שבעת טובי העיר”. מי התיר להיכנס לכל הקלחת הזאת בכלל?

התשובה פשוטה: אין לנו ברירה. בשונה – אולי – מקיסריה, השלטונות המקומיים אינם אלא שפוטים של השלטון המרכזי במדינה, ואין ידינו תקיפה. אומרים לראש העיר מה לעשות, והוא מבצע. במעט הסמכות שנותרה, “מצוה להציל” כמה שאפשר, שיהיה ע”פ התורה הקדושה. וכן מבואר גם בחזון איש סנהדרין (סימן ט”ו סק”ד ד”ה ויש).

טוב, אז איך מנהיגים עיר כדין?

ראשית, אמנם במצות צדקה בכסף הפרטי, קרובי משפחה קודמים לשאר עניים (שלחן ערוך יורה דעה סימן רנ”א סעיף ג’), אך בניהול כספי ציבור שונה הדבר. זה לשון השו”ע (שם רנ”ז סעיף י’), [גבאי] המחלק צדקה צריך ליזהר שלא ירבה לקרוביו יותר משאר בני אדם, עכ”ל.

ועיין רש”י בשבת קי”ח ע”ב “המחלקים [צדקה] עליהם לבדוק לפי הצריך לכל אחד ואחד”. ובלי זה הגבאי פסול, שלחן ערוך חו”מ סימן ל”ז סעיף ט’.

זה אומר חלוקה צודקת בשימוש קופת העירייה לכל יחיד, ע”פ צורך אמתי ולא ע”פ שיקולי אהבה ושנאה. אולי אין מנוס, בעוונות, מלגבות מיסים, אך חובה לרכך את המכה. היינו קיצוץ נרחב בהוצאות העירייה, סילוק יתרת חוב הציבור, משפט צדק (במתן קרקעות למשל), הורדת נטל הארנונה (וכמה שיותר הנחות), ועוד.

שנית, חז”ל אומרים “קדירה דבי שותפי לא חמימא ולא קרירא” (בלשוננו: “הטרגדיה של נחלת הכלל”). הפרטה ותחרות מביאה שירות טוב יותר ומוזילה מחירים ע”י מניע הרווח. התורה חסה על ממונם של ישראל.

אז למי בוחרים?

מחפשים גזבר נאמן. מי שיוריד ארנונה, יגשר במחלוקות, ילחם בצווי הריסה, ירחיק מאתנו את קלגסי השלטון בגבעת רם, יפריט, ויוזיל עלויות. ויש עוד הרבה. התורה מביאה בכנפיה חיים ושלום לעולם: “שלטון טוב שולט פחות”.

בקיצור: איזה מועמד ייתן לכל היהודים כאן לבנות, לחלום, וליהנות מיגיע כפם בצדק ללא פטרוניות?

נו, ומי עונה לדרישות?

לא יודע. נחיה ונראה מבין המועמדים…

ואגב, כאן המקום לדבר על נושא חלוקת העיר. נראה שהמקדמים את הרעיון הם מסורתיים וחילונים, והמתנגדים לרעיון כולם חרדים. אבל זה לא צריך להיות. אינני יודע אם הדבר ישים בכלל, אבל בא נבין תחילה את הפואנטה הלוגית שבעניין.

חלוקת השלטון אין פירושה גרימת מחלוקת בין התושבים! אין שום קשר. אדרבא, היא מקטינה את השלטון הייצוגי, ומצמצמת אפשריות פגיעה ביחידים (ראה שוב חזון איש ב”ב שם), ובכך מרבה שלום.

מיותר לציין שהמערכת לא באה לפסוק הלכה למעשה.

בס”ד, יהודה סגל

YSMehadrinews@Gmail.com

מאתר מהדריניוז, כאן.

ע”פ דיווח “בחדרי חרדים” במכתב ששיגרו חברי המועצה שמואל גרינברג, משה מונטג וישראל סילברסטין לראש העיר משה אבוטבול (המשמש גם בתפקיד יו”ר ועדת שמות) קראו לקרוא לשכונת רמה דל”ת בשם “אילת השחר” כשם ספרו של הרב שטינמן על הרבה מסכתות (ופירושים על התורה).

בביתר יש דרישה דומה לקרוא רחוב על שמו.

איש לא חולק על תרומת הרב שטינמן לבית שמש, ובפרט בהקמת השכונות החדשות להקלה על מצוקת הדיור החרדי. אבל את השם התושבים צריכים להחליט, ולא פוליטיקאים המבקשים איזשהו תדמית לקראת בחירות. מחר תחליטו עבורנו גם את מי למנות מרא דאתרא ע”פ שיקולים פוליטיים?!

שלא לדבר על התעלמות מכל רוח צוואתו של הרב זצ”ל שלא לכבד אותו בהגזמה לאחר פטירתו…

תלמוד ירושלמי: “אין עושין נפשות [מצבות] לצדיקים, דבריהם הן הן זכרונן”.

וועדת השמות, כמו גם “האקדמיה ללשון העברית” חושבת שההיסטוריה בידיה. את השפה קובעים המדברים בה, ואת שמות השכונות קובעים המתגוררים בהן.

מישהו מכיר בכלל היכן נמצאים שכונת מרנן ה”אבי עזרי”, “רמת קנה בושם”, “רמת חזון עובדיה” (ו“נווה שמיר”, להבדיל… סתם!)?

(תשובה למעוניינים: ג1, חפציבה, ג2, רמה ה’.)

הרב עובדיה קרא “רבי מאיר אוסר”. הרב ברנסדורפר דבר נגד הרב שטינמן. וכולם יסכימו עם הרב עובדיה שאותו ראש ממשלתם י’ שמיר הנהו “אוכל השקץ והעכבר והחזיר”. אז מה, כבר מפרידים את בית שמש לגרמים?!

טוב, לפחות סדר העדיפויות של הנציגים לא משובש: במקום לדאוג לזוטות כמו איכלוס השכונות החדשות, פארקים, פינוי אשפה, וכיוצא, הנציגים מתעסקים בשמות הקודש לאור הנר.

בס”ד, יהודה סגל

YSMehadrinews@Gmail.com

מאתר מהדריניוז, כאן.