… הגיע אלי יהודי ברמז עצום על מצות תכלת שלא להתבייש מפני בני אדם המלעיגים עליו בעבודת הבורא (טור ריש אורח חיים ורמ”א שם) וזה כעת עיקר הסיבה שבני אדם לא הולכים על תכלת
ישעיהו פרק נד פסוק ד (פרשת השבוע של כי תצא)
אַל־תִּֽירְאִי֙ כִּי־לֹ֣א תֵב֔וֹשִׁי וְאַל־תִּכָּלְמִ֖י כִּ֣י לֹ֣א תַחְפִּ֑ירִי כִּ֣י בֹ֤שֶׁת עֲלוּמַ֙יִךְ֙ תִּשְׁכָּ֔חִי וְחֶרְפַּ֥ת אַלְמְנוּתַ֖יִךְ לֹ֥א תִזְכְּרִי־עֽוֹד:
ציטוט מתוך מאמר חשוב של הרב אבא הורוביץ:
… בספר נפש הרב (דף פז), הרב יוסף דוב סאלאוויטשיק זצ׳׳ל אמר: “ועיין בספר התשובה (עמ׳ קמב׳), שגם השעבוד למדינה יכול ליהפך לעבודה זרה. אפילו אם יבואו כל גדולי עולם שאחתום כי כל נאמנותי הבלתי -מסוייגת נתונה למדינה, שהיא כיום האידאל העליון ביותר ליהודים לא אתן ידי לכך בשום פנים ואופן. השתעבדות כזאת היא עבודה זרה! …ולא נקט כדעת הסוברים שעל כל פשעים תכסה אהבה״. הרב התנגד מאוד לזרם הממלכתיות וסבר ״השתעבדות אחת בלבד יש לנו, והיא להקדוש ברוך והתורה״.
מתוך הדף האחרון במאמר מורנו הגר”י ברנד שליט”א:
ועי’ מ”ב הוצאת “דרשו” (סי’ תקסא), שהביאו האיסור העליה להר הבית, בשם הסטייפלר והרב שך זצ”ל, שאף אם יודעים מקום העזרה, מ”מ אסור לעלות מצד חשש זיבה, ומצד שאחרים יבואו לעלות שלא בטהרה, ובמקום האסור. הנה לא הביאו דברי הגריש”א [למרות מה שהביאו בכל אורך הספר], משום שהוא באמת לא אוסר מצד שני הטעמים האלו, אלא מצד שלא ידוע המקום, ואילו הסטייפלר כבר לא היה חושש לזה בנוסח האחרון, [עי’ ארחות רבינו (ב, עמוד קצה), שנמחק טענת השאילת דוד על חסרון ידיעה במקום המקדש] ומשום זה לא כתבו בצורה ברורה שבאמת יש חשש שלא יודעים המקום.
הערה: מאי שייטא להרב שאילת דוד ז”ל שעסק בצמצום מקום המזבח המכוון, כשניתן לדעת את גבולות ההיתר והמצוה בעליה להר הבית ברווח?