כהמשך למו”מ עם תלמיד בור של הרב דב לנדא, שנותן חרב ביד שונאי ישראל בלשון שלוחה, שם כתבנו שיש הבדל בין לשון “רצח” לבין לשון “הריגה”, ראי’ לכך מחידושיו על שבת ח’ סק”ט.
ואגב, המ”מ שלו בכ”מ לא בדוקים, וזה בעיה גדולה כשהוא מקצר כ”כ עד שא”א לנחש.
ונסיים בלשונו הרגילה של הגרדללה”ה בסוף כל קטע:
מקופיא לשון “חיק” אינו דרך חבה אלא ר”ל לחלקו, ושמעתי שיש גרסא “בספרים שלנו” של בן סירא דצ”ל בחלק, ואולי גם הגמ’ קצרה בלשון הפסוקים.
וכן תרגם אונקלוס באברהם “דִּין לִי עֲלָךְ, אֲנָא יְהָבִית אַמְתִי לָךְ” דרך כבוד, והיינו “וָאֶתְּנָ֨ה לְךָ֜ אֶת־בֵּ֣ית אֲדֹנֶ֗יךָ וְאֶת־נְשֵׁ֤י אֲדֹנֶ֙יךָ֙ בְּחֵיקֶ֔ךָ” בדוד, וזה חלק ה”דרשינן” כמ”ש סנהדרין ק’ ב’.
לע”ד זה השתרבב בטעות. מעיקרא תכננו, כמ”ש בהקדמה, “יש דברים שלא נמסרו לרבים והושמטו מן הנכתב…”, אבל אינן בקיאין בהגיינת שמירה ושמות לקבצים, והקב”ה חס על חסידים שוטים.
I didn’t see either the original “NAZA” or the response, but if you think NAZA indicated the IDF doesn’t care about Arab so-called “civilians”, this response documentary tries to prove the IDF doesn’t care about the lives of its own soldiers instead…
For new readers who want to better understand my perspective, I recommend this winding but entertaining “interview” with Claude.