When All Other Diets Fail, Go Back to Chazal!
This intrigues me (alas, I don’t live in Lakewood or have WhatsApp)…
This intrigues me (alas, I don’t live in Lakewood or have WhatsApp)…
לאחרונה הוכנס לקובץ “אסיפת גליונות” מאמר למדני על בנין המקדש והקרבת קרבנות בזה”ז, ונרשם בראשו שהוא נכתב ע”י תלמידי הרב יואל מסטמר (אולי כדי להביא ליותר קוראים מהזן הנחוץ).
מאז, התלמידים “האמתיים” של הויואל כנען מכלים זעמם על הקובץ כולו ועל העורך התמים (הרב יוסף פרידמן) ללא אבחנה כדרכם כסל.
כבר ביום שישי פרסמו במייל את ההודעה הבאה:
הנה “מחאה” שפורסמה:
![]()
הנה התנצלות שכפו על העורך (עם “שיפוץ קטן” בתחתיתו, מעשה ידי הרב יהונתן נוימן נ”י):
עכ”פ אני בעניי לא אדע על מה יצא הקצף.
ראשית, מי קבע שהכותב אינו תלמיד של הרב טייטלבוים? הלא טכנית, אדרבא, דעתו של הר”ט היתה ג”כ שהמקדש תבנה בידי אדם (מספר “למען” עמ’ 44). אלא שאין מצוה לעלות לארי” באין מקדש בנוי…
ואם הם כועסים, באו חשבון, כמ”ש גביהא בן פסיסא לבני המצרים:
הם הביאו שואה מתמשכת על עם ישראל ועוד ידם נטויה,
מאידך, אנחנו… נטלנו את השם שלהם בלי רשות פעם אחת.
לסיכום, מי נשאר חייב למי וכמה?
It’s a bit like R’ Zeira’s cow arbitrage halacha: אמר רבי זירא פעמים שהבעלים משלמין כמה פרות לשוכר. היכי דמי אגרה מיניה מאה יומי והדר שיילה מיניה תשעין יומי הדר אגרה מיניה תמנן יומי והדר שיילה מיניה שבעין יומי ומתה בתוך ימי שאלתה דאכל שאלה ושאלה מיחייב חדא פרה.
A שוקא דרבנן market failure??
Disclaimer: I’m kidding, sheesh. Get-Rich-Quick schemes are garbage, just ask your mother.