העורך Editor

בתגובה לדברי המשך חכמה שהבאנו אתמול, כותב חכ”א מבית מדרשו של הרב מאיר כהנא זצ”ל:

משונה מאד שכזה גאון כתב כאלו דברים.

אני משער שהיה קורא את שירת הים מדי יום, ואין לי אפילו כח לחזור על כל ביטויי השמחה והעליצות של התנ”ך לנוכח מפלת האויב, את הגמרא במגילה על מרדכי והמן, וגמרא ערוכה היא בברכות ט:, שלא אמר דוד ההלו י-ה עד שראה במפלתן של רשעים, והמהרש”א שם תמה על אותו ילקוט שמעוני (הזכירו כ”אחרונים בשם המדרש”) והביא ראיה מהגמרא בערכין, שאין זה הטעם לאי-אמירת הלל בשביעי של פסח.

להלן תגובתי מקופיא:

יש לחלק בין שמחה במפלתן של רשעים לבין השמחה לעצם גורלם, ומיושבת קושית מהרש”א היטב. וכמ”ש החזו”א, לכל ראיה מסילות רבות. (ודייק הגאון משך חכמה שלא להביא פסוק “בנפול אויבך” גבי המן!) זכורני שכבר נמצא המדרש המקורי דאייתי בילקוט. ועכ”פ הספר מוסמך, ואולי לא ראהו מהרש”א בעצמו, רק שמע זכרו.

בהגדות חלוקות בעלמא פשיטא שא”א להקשות מ”כל ביטויי השמחה והעליצות של התנ”ך לנוכח מפלת האויב”, ואם רק הוא, מכם…

What’s been popular here lately:

1. הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר על הקורונה והחיסון
2. Home
3. Neurobiologist Naomi Robinson, Ph.D. – Letter Regarding COVID-19 Vaccines
4. בד”ץ שערי שלום Badaz Shaarey Shalom
5. Agudath Israel of America Supports Sodomy and Abortion, Of Course
6. תיקוני תשובת המשקל לפגם הברית ועוד – חלק שני
7. Subscribe
8. כל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו דבר…
9. The Corona Vaccine Looks Suspicious

That’s that.

Nazi Ecology: The Oak Sacrifice of the Judeo-Christian Worldview in the Holocaust

Amazon blurb:

“Nazi Ecology” deconstructs the anti-Semitic historical background of the early German green movement of the 19th century which was absorbed by National Socialism that became the foundation for biological Anti-Semitism in the 20th century. While many have decried the industrial nature of the Holocaust, such views cannot explain the motive behind the greatest crime of the 20th century. Nazi racism was foreshadowed by the Social Darwinism of German Romanticism in the 1800’s that laid the ecological foundations for what is otherwise known today as environmentalism. “Nazi Ecology” explains why the Holocaust is best understood as a modernized form of human sacrifice carried out under ecological/biological camouflage that is rooted in the sacrificial oak imagery of ancient paganism. The word Holocaust itself means “whole burnt offering.”

חזו”א אה”ע קמ”ו ס”פ אלו נאמרין:

בבעל הטורים תצוה כ”ח ז’, איתא נעמן היה מכבדה שביקש אדמה לעשות מזבח נתקרב תחת כנפי השכינה ומבני בניו למדו תורה ברבים ולא אתפרש מקורו, ובגמ’ סנהדרין  וגטין נ”ז ב’, לא משמע כן שהרי לא אמרו אלא נעמן ג”ת היה ואח”כ חשב כל אלו שמבני בניהם למדו תורה ולא חשב נעמן, ואי אפשר שהיתה גי’ נעמן תחת המן, שהרי הדבר הוזכר בגמ’ ב’ פעמים וכן הוזכר ברש”י סנהדרין צ”ו א’, ועוד דבהמן גרסינן בבני ברק, ובה”ט העתיק ברבים, ובגמ’ סנהדרין נזכר המן לבסוף ואם הגי’ נעמן היה נזכר בתחלה, ואמנם בגטין נזכר בתחלה.

נ”ב, לע”ד א”צ לכל האריכות הזו, כי לא ראה הגמרא בשעה שכתב, כי אין זה ספר הלכה, ולא “שם ספרו לפני החכמים”, כלשון החזו”א במקו”א.

חכם עדיף מנביא…

משך חכמה על פרשת בא (שמות י”ב ט”ו):

כי כל אוכל חמץ ונכרתה, כו’ הנה בפסח מצרים לא היה חימוצו נוהג אלא יום אחד (פסחים כ”ח) כן כתבו דיו”ט לא נהיג (ע’ תוי”ט פסחים י’ ה’. ומהרי”ט קדושין ל”ז ב’). ולדעתי הא דאמר להם עתה דבר שלדורות הוא להורות שלימות מצוותיו יתברך כי כל העמים בדתותיהן הנימוסיות יעשו יום הנצחון יום מפלת אויביהם לחג הנצחון, לא כן בישראל המה לא ישמחו על מפלת אויביהם ולא יחוגו בשמחה ע”ז וכמו שאמר בנפול אויבך אל תשמח כו’ פן יראה ד’ ורע בעיניו והשיב מעליו אפו, (משלי כ”ד י”ז) הרי דאדם המעלה אינו שמח בנפול אויבו משום שהשמחה רע בעיני ד’ הלא רע בעיני ד’ צריך לשנאותו ולכן לא נזכר בפסח חג המצות כי בו עשה במצרים שפטים רק כי הוציא ד’ את ב”י ממצרים אבל על מפלת האויבים אין חג ויו”ט לישראל. ולכך על נס חנוכה אין היום מורה רק על הדלקת שמן זית וחינוך בית ד’ וטהרתו והשגחת אלקים על עמו בית ישראל בזמן שלא היה נביא וחוזה בישראל ולכן נעשה ההדלקה על ענין בלתי מפורסם ההדלקה שמונה ימים בהיכל משום שהמנהיגים והשרי צבאות היו הכהנים הגדולים החשמונאים והיה חוששת ההשגחה שמא יאמרו כחם ועוצם ידם ובתחבולות מלחמה נצחו הראתה להן ההשגחה אות ומופת בהיכל אשר אינו ידוע רק לכהנים למען ידעו כי יד אלקי עשה זאת והם מושגחים דרך נסיי למעלה מן הטבע. וכן בנס פורים לא עשו יו”ט ביום שנתלה המן או ביום שהרגו בשונאיהם כי זה אין שמחה לפני עמו ישראל רק היו”ט הוא בימים אשר נחו מאויביהם וכמו שהיו צריכים למנוחה והיה נחשים על דרכם ונהרגו הנחשים היתכן לשמוח יום שנצחו הנחשים כי רק השמחה על המנוחה לכן ויכתוב מרדכי (אסתר ט’ כ’) את הדברים האלה וישלח ספרים כו’ לקיים עליהם להיות עושים כו’ כימים אשר נחו בהם שלכן לא היה חושש לקנאה את מעוררת עלינו בין האומות (מגלה ז’) (שאנו שמחים במפלתן, רש”י) שאין השמחה רק על המנוחה לא על יום ההרג בשונאיהם ועיין ירושלמי (ריש מגלה) אמר ר”ח י”ג זמן מלחמה הוא והוא מוכיח על עצמו שאין בו נייחא כו’ ועיין ברא”ש ריש מגילה, ולכן שהחלו לעשות אם היו מפסיקין מלעשות היו סבורים שעשו השמחה על ההרוג בשונאיהם ובתוך אלו השנים כבר נצמחו אויבים חדשים ושונאים מקרוב ולבני ישראל חושבים מחשבות להשמידם ולכלותם מעל פני האדמה לכן היו עושים כל ימיהם להראות אשר שמחים על ההצלה מן הרוצה להשמידם לא על הנקימה וזה אשר החלו לעשות כו’ והבן, והנה המצרים נטבעו בים סוף ביום ז’ של פסח (סוטה י”ב) ואם היה אומר השי”ת שיעשו בשביעי מקרא קודש היה מדמה האדם שהשם צוה לעשות חג לשמוח במפלתן של רשעים ובאמת הלא מצינו שלא אמרו לפניו שירה (מגלה י’ סע”ב) שנאמר ולא קרב זה אל זה שאין הקב”ה שמח במפלתן של רשעים (מגלה י’ סע”ב) לכן אמר בארץ מצרים שיעשו חג בשביעי ולהורות שאין החג מסיבת מפלת מצרים בים שצוה להן טרם שנטבעו בים ודו”ק וכן מפורש בילקוט רמז תרנ”ד שלכן לא כתב שמחה בפסח ואין גומרין הלל כל ז’ משום בנפול אויבך אל תשמח.

ולזה אמר (תהלים עא, כב) גם אני אודך בכלי כו’ תרננה שפתי כי אזמרה לך ונפשי אשר פדיתה זה בהתגלות שפתי ירננו על פדיון נפשי. גם לשוני שהוא טמון בפי כל היום כו’ כי בשו כי חפרו מבקשי רעתי ע”ז אהגה במטמנים כי מבקשי רעתי בשו וחפרו.

מי שמכיר את כתבי הרב מאיר כהנא יראה כאן תשובה והשגה מרכזית כמעט אחת לאחת.