העורך Editor

כמבואר בשו”ע או”ח תקע”ו-תקע”ט.

There is a paradox, so to speak.

On the one hand, Hyehudi.org encourages independent scholarship. We have written here of the problems with modern works, and not-so-modern works, advocating an originalist, back-to-the-sources approach, stressing primary sources read and re-read carefully.

And yet, Hyehudi’s authors are continually “bombarding” the readers with diverse hyperlinks, long online documents, and resources that would take several lifetimes to consume.

Here are my defenses:

• Not every article, reference, or book, is meant for each reader!
• We present alternatives to competing materials for already-voracious readers.
• Some of us have more of an excuse for reading widely, and some can “skim” faster than others (de nobis ipsis silemus).
• This is the only way for me to publish at all, as explained here.

“The Coming of the Book – The Impact of Printing 1450-1800” by Lucien Febvre and Henri-Jean Martin, translated by David Gerard and published by Verso p. 72:

A powerful Chinese tradition maintained that all benefits emanate from the Emperor’s Court and so the invention of paper was ascribed to the Director of the Imperial Workshops, the eunuch Tsai Lun (died 121 A.D.) but it appears certain that paper was used for writing long before Tsai Lun. It was he who reported on the subject to the Emperor (105 A.D.) and this report has survived, so his name is remembered while the efforts of many anonymous craftsmen have been forgotten.

Followed by p. 74:

Originally a craft confined to the upper and lower reaches of the Yellow River, block-printing was eventually adopted by the scholars to preserve and disseminate the canonical writings. As such it was recommended officially by a government minister, Feng Tao, in a report to the Emperor. Like Tsai Lun’s, this report has survived. These two men are still credited with the honour of inventions which they did no more than bring to the notice of the Court.

As Koheles said…

הרב צבי הירש מזידיטשוב באמצע פרק ד’ מספר “סור מרע ועשה טוב”:

עוד בענין נשאת ונתת באמונה, שלא תהיה אחי פתי יאמין לכל דבר אפילו לרב מובהק ומפורסם אפילו יהיה דומה הרב למלאך י״י צב־אות לא תאמין לשום עובדא ומעשה לנהוג אחריו שום דקדוק מעשה, עד שתדקדק בעצמך בכל תנועה אשר ראית לרבך, ותהיה נושא ונותן בדבר מאיזה טעם ושורש מה אשר עשה הרב תנועתו ומעשה זו (ואל תשיבינו מן מאמרם ז״ל אין לך אלא דיין שבימיך [ר׳׳ה כה:], זה נאמר על דבר הספק בשיקול הדעת והסברא, אבל לא נגד הלכה ברורה מפורש בתלמוד ופוסקים), הגם שהתנועה ועבודת רבך הוטב בעיניך ויש לך הנאה הימנה, כי מחמת אהבת רבך יש לתנועה חן בעיניך, גם על זה אמר בספר נועם אלימלך [פרשת קדושים עה”כ אל תפנו] שהדבר כמין פסל ח״ו, רצה לומר לעשות תנועה דוגמת תנועת רבך, וזה מפורסם לחסידים ואנשי מעשה, אבל אם אתה נושא ונותן והתנועה יש לה טעם מן התורה וכונה הרצויה על פי התורה, אזי תשכיל ואז תעשה כמו שכתוב למען תשכילון את כל אשר תעשון [דברים כט ח].

ובפרט אם ראית אשר הרב עושה לעצמו איזה דבר שלא כדרך התורה, כגון אם מאחר זמן התפלה ומשנה הזמן שקבעו החכמים לכל דבר שבעולם לכל המעשה, אפילו זמן סעודת תלמידי חכמים, הגם שהרב הוא צדיק ומפורסם, לא תעבור אתה על דברי תורה ודברי חכמים ח״ו, אפילו על תנועה אחת, והרב הצדיק שעושה באפשר הוא בהוראת שעה, ואפשר לפי מזג גופו וכחו הוא עושה על פי משקל בריאותו, וצריך אתה לדונו לכף זכות וחלילה ח״ו להרהר אחריו, אבל אתה לא תעשה כמעשהו נגד התורה עד שתשא ותתן עמו על מה ולמה הוא עושה כן, וכאשר יורה לך טעם על פי התורה ויסביר לך הדבר ויכנסו דבריו באזניך אחר שתחקור בענין, אז תאמין, וזולת זה לא תאמין, אפילו יאמר לך שקבל מאליהו אל תאמין לו ולא תשמע לו, וכבר אמרו אם יבא אליהו ויאמר חולצין וכו׳ אין שומעין לו [יבמות קב.], ואפילו נגד תקנת חכמים בלבד לא תשמע לו, תהלה לא־ל יתברך שמו בעלי גילוי אליהו האמתיים כמו בעלי הזהר והרמב״ן וחביריו והאר״י ז״ל והבעש״ט לא אמרו לנו דבר אחד נגד דברי הגמרא בתלמוד אפילו כל שהוא, לכן אחי הזהר בזה, וזה הוא תכלית נושא ונותן באמונה, ובזה שלום לך.

וזהו מבוא גדול לחכמה זו, שתשקול כל דבר בפלם ומאזנים שלא יהיה דבר נגד הגמרא והפוסקים, אם תמצא דבר בזהר בוודאי לא יאמר הזהר שום דבר שהוא נגד הש״ס ח״ו (וכמבואר בספר מצרף לחכמה למוהר״י קנדיא), וכשיש מחלוקת בין הפוסקים אזי תמצא לפעמים בזהר שמכריע על פי אליהו ז״ל, ויש לנו לילך אחריו, ואותו המסרב נגד הזהר עתיד ליתן את הדין, ואז אם תעשה כן ותלך באמונתך בחכמה זו ותמצא דברי חכמה על יסודי התלמוד והלכה בנויים, תלך לבטח ולא תתטפש ח״ו, אבל תמצא חן ושכל טוב בעיני א־להים ואדם.

ומדברים אלו קל וחומר שלא תאמין לרב אשר אינו מוסמך מרב מובהק רב מרב עד רב שקבל מאליהו ומוסמך מחכמי הדור רובם ככלם צדיקים גדולי הדור לו תאמין, וזולתו הגם אשר יאמר לך הרב נביאות ורוח הקודש לא תאמין, כי מי יודע איזה רוח הוא, כמו שנביא לזה להבא מן שער הקדושה למהרח״ו ז״ל, ויש לזה ראיות רבות מן דרכי התורה, ומורי ז״ל אמר, המאמין לכל אדם אף שאינו מוסמך, אינו מאמין כלל וקרוב לעבודה זרה ממש ח״ו, ונאמר [דברים יז יא] על פי התורה אשר יורוך (ועל המשפט וכו׳ הגם שאין לך אלא שופט שבימיך, צריך לברר לך על פי התורה) דייקא. ועיין ברמב״ם סוף הלכות מלכים סימני מלך המשיח.