העורך Editor

Here is a brilliant analysis, excerpted from Thomas Sowell’s “Intellectuals and Society” (p. 46 or thereabouts) concerning the laws against supposedly “predatory”, “exploitative”, etc. payday loans:

The underlying costs of providing financial services to people in low-income neighborhoods are likewise ignored by much, if not most, of the intelligentsia. Instead, the high rates of interest charged government intervention to put an end to “exploitative” and “unconscionable” interest rates.

Here verbal virtuosity is often used by stating interest rates in annual percentage terms, when in fact loans made in low-income neighborhoods are often made for a matter of weeks, or even days, to meet some exigency of the moment.

The sums of money lent are usually a few hundred dollars, lent for a few weeks, with interest charges of about $15 per $100 lent. That works out to annual interest rates in the hundreds—the kind of statistics that produce sensations in the media and in politics.

The costs behind such charges are seldom, if ever, investigated by the intelligentsia, by so-called “consumer advocates” or by others in the business of creating sensations and denouncing businesses that they know little or nothing about. The economic consequences of government intervention to limit the annual interest rate can be seen in a number of states where such limits have been imposed.

After Oregon imposed a limit of 36 percent annual interest, three-quarters of its “payday loan” businesses closed down.

Nor is it hard to see why. At a 36 percent limit on the annual interest rate, the $15 in interest charged for every $100 lent would be reduced to less than $1.50 for a loan payable in two weeks—an amount not likely to cover even the cost of processing the loan, much less the risks of making the loan.

Any amount of Ribbis (interest) is forbidden among Jews, and not because it is unfair.

ציטוט מתוך “תעניות” – מאמר שני בסדרת מדור ‘ורפא ירפא’ שע”י ד”ר מיכאל פקטורוביץ, “במה – מגזין תוכן לבית היהודי“, גליון #52 מיום כ”א תמוז תשע”ט עמ’ 11:

דוגמא נוספת של חולה שמקבל באופן קבוע טיפול בשל חרדה ודיכאון במינונים משתנים, ועל אף שבתקופה שקדמה לתענית – במקרה זה מדובר בתשעה באב, היה יחסית יציב, אך עדיין היה בתקופת ההסתגלות למינון חדש.

בפנייתו לרב הפוסק ציין שהוא נוטל טיפול נפשי במשך שנים רבות ומרגיש טוב. הרב, עקב חוסר מודעות למורכבות הפסיקה בנושאים הללו, לא בירר האם חלו שינויים במינונים של התרופות ומה היה מצבו מספר שבועות לפני כן, שמתוך כך היה מבין שלא הייתה כאן יציבות אמיתית.

בסופו של דבר החולה הזה הידרדר בצורה משמעותית ביותר, ותקופה מעל שנתיים מיותר לומר שלא צם כל התעניות כולל יום כיפור.

מקרה נוסף של בחור בן ארבע עשרה שלמעשה גופו מכל הבחינות היה מתאים לגיל אחת עשרה, שלא סבל לכאורה משום מחלה, אך המציאות ההלכתית שלו הייתה כמי שאסור לו לצום.

אביו שאל את הפוסק לפי בקשת אימו של הבחור, ונוסח השאלה היה: יש לנו בחור בן ארבע עשרה שהוא נמוך וקטן ואשתי שואלת האם עליו לצום.

הרב הפעם כן שאל איך מרגיש הילד באופן כללי והאם הוא בריא, והתשובה הייתה שהוא בריא, כאשר בעצם הבחור לוקה באיחור בכל ההתפתחות הגופנית כשהמצב גובל בחולי והמציאות שבעצם איננו בר חיוב לצום!

הבחור התעלף בזמן התפילה, לא יכול היה ללמוד, במשך שבועיים כמעט לא יצא מהבית (א”ה, נ”ל שכך צריך לפסק). בהמשך סבל מחולשה ממושכת שפגעה בתפקודו ברמה מערכתית למשך מספר שנים וכמובן שלא יכול היה לצום ביום כיפור עד שגופו הגיע בפועל לגיל מעל שלוש עשרה, שהוא היה כבר בן כמעט שש עשרה שנים.

YWN reports on one “Anne (Chani) Neuberger” who grew up in Boro Park and attended Bais Yaakov of Boro Park. She lives in Galus Baltimore.

She worked for the NSA for a decade. Now she will head a new division in the NSA…

For shame. What’s next?!

We need to pray for our children.

The Tishah Be’av Gemara, Gittin 56b-57a:

אונקלוס בר קלוניקוס בר אחתיה דטיטוס הוה בעי לאיגיורי.

אזל אסקיה לטיטוס בנגידא אמר ליה מאן חשיב בההוא עלמא אמר ליה ישראל מהו לאידבוקי בהו אמר ליה מילייהו נפישין ולא מצית לקיומינהו זיל איגרי בהו בההוא עלמא והוית רישא דכתיב היו צריה לראש וגו’ כל המיצר לישראל נעשה ראש אמר ליה דיניה דההוא גברא במאי אמר ליה במאי דפסיק אנפשיה כל יומא מכנשי ליה לקיטמיה ודייני ליה וקלו ליה ומבדרו אשב ימי.

אזל אסקיה לבלעם בנגידא אמר ליה מאן חשיב בההוא עלמא אמר ליה ישראל מהו לאידבוקי בהו אמר ליה לא תדרוש שלומם וטובתם כל הימים אמר ליה דיניה דההוא גברא במאי אמר ליה בשכבת זרע רותחת.

אזל אסקיה בנגידא לפושעי ישראל אמר ליה מאן חשיב בההוא עלמא אמר ליה ישראל מהו לאדבוקי בהו אמר ליה טובתם דרוש רעתם לא תדרוש כל הנוגע בהן כאילו נוגע בבבת עינו אמר ליה דיניה דההוא גברא במאי אמר ליה בצואה רותחת דאמר מר כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת.

תא חזי מה בין פושעי ישראל לנביאי אומות העולם עובדי ע”ז.

Did you notice only Oso Ha’ish didn’t give a straight answer? The other two are clearly instructing Onkelos to not convert to Judaism. Oso Ha’ish, on the other hand, tells Onkelos that whatever path he takes, he must avoid harming Jewry.

I think this is because we don’t tell non-Jews directly to convert (Yevamos 47b). So, either he was prevented from saying “Yes”, or this, too, shows some residual Jewish goodness (תא חזי מה בין פושעי ישראל לנביאי אומות העולם).