העורך Editor

FALSE DICHOTOMY: Authoritarian Functionalism vs. Authoritarian Intentionalism

Politicians and wonks do not have their “hearts in the right place”!

Clark’s Law: “Sufficiently advanced incompetence is functionally indistinguishable from malice.”

(I can’t find the true source.)
OK, but we must differentiate a one-time case from constant, invariant results across domains, geography, and time.
How many “inadvertent” creations of terrorist groups, “mistaken” wars”, faulty assumptions, “failed socialism”, the cycle of crime, etc. etc. do we need to see the truth of things? “Pesik reisha velo yamus?!“
Actually, the arbitrary assumption of the mantle to decide matters for other, independent adults is itself to actively seek out harm, whether because of explicit malice or implicit criminal disregard for results. (Understand this better via this short video presentation.)
Psychologist Dr. Alfred Adler said it is often easier to determine man’s inner state of mind by observing the ex-post result of his choices, assuming the results were, in fact, intentional, and working back from there. [source needed]

“One of the great mistakes is to judge policies and programs by their intentions rather than their results.”

(Milton Friedman)
But authoritarians aren’t charitably minded loons, rather, their intentions, too are awful! Does anyone think even politicians are too foolish to understand simple, Friedmanite logic?
I said something similar in the past here:

Modern “gun control” indeed thins the herd by enabling private murderers. This “disproportionately” harms the poor, who cannot afford armed guards, and are often government wealth-redistribution net “beneficiaries”. This helps lower socialism’s immense costs, same as abortion, euthanasia, eugenics, family planning, etc.

This is too painful to elaborate much.

כמה טיפים להפצת ‘הוורד הלבן’ – אופס, כוונתי לקדושת ציון

אגודת קדושת ציון מפיצה כעת באמצעות קוראים נאמנים.

הנה כמה הצעות מניסיון אישי במקרים דומים:

  1. יש לחלק את העלונים מיד לאחר שהגבאי מסדר, ולא מיד לפני.
  2. להזדרז, שלא יקלטו אותך.
  3. ואעפ”כ, “מרוב הזהירות שלא ליזהר”, כלשון ספר חובות הלבבות.
  4. תפיץ בעזרת נשים. אם הנשים בדרך לשם (כגון בשבת בבוקר), מה טוב. ה”בינה יתירה” בה התברכו ציבור הנשים אינו תופס את “החילוק העצום” שבין הודאה על נס חנוכה והודאה על נס בלפור, לבישת תכלת וחבישת תפילין, ארץ ישראל ו”ישראל”, לשון הקודש ו”עברית” (וכו’). עפ”ר לא מתאמצים בכלל ללמד “השקפה טהורה” בסמינרים. אם הנשים לא בדרך לשם, עוד יותר טוב. גם כך, הטיפוס הנוטה להתחבאות לו בעזרת נשים עשוי להיפתח יותר לדעות חדשות.
  5. אל תנסה להבחין מי קורא בעלונים.
  6. אל תעמיד פני אשם.
  7. בשעה שאינך מפיץ בפועל, אל תישא בחיקך את העלונים.
  8. הימנע משיחות בלתי נעימות היכן שאתה בא להתפלל וללמוד – אל תפעל באזור הבית.
  9. חובה למחזר! תחזור לזירה אחרי כמה שעות, ותדלה עותקים מהגניזה ומהפח. (בפח תמצא יותר שלמים, ובגניזה יותר קרועים.) שחזר והחיה!

תסלחו לי על הדרמה המיותרת…

[תורגם מהכתבה המקורית כאן.]

הידעת? הרב עקיבה יוסף שלזינגר עודד לבוש יהודי *מקורי* ושימוש מוגבר בלשון הקודש

הציטוטים מתוך ספר “חברה מחזיר עטרה ליושנה עם כולל העברים” סימנים כ”ח – כ”ט:

הנסיון יוכיח כי השינוי המלבושים ע״פ המדינות אם גם שהוא רק חצוניות מכ״מ גורם פירוד לבבות כפנימיות ר״ל, ע״כ מה טוב גם בזה להחזיר עטרה ליושנה להתאמץ שכל בני הכולל ישנו את מלבושיהם וילבישו אותם מלבושים אשר אחרי דרישה וחקירה שהלכו בו אבות ראשונים זיע״א ובימי התנאים (עי׳ שבת דף ק”כ וכו’) ואם א״א לברר עכ״פ שיהי׳ בהסכמות לבוש כוללת יחד. ואולי השרים לפי ערכם יהי׳ להם היכר וסימן בלבושיהם, דכן דעת הרמב״ם ז״ל בספר המדע דמלבושי ת״ח צריך להיות משונה וניכר משאר עם וכן ראינו מאבות אבותינו ז״ל שהמנהיגים רבנים ודיינים וכו׳ הלכו בהיכר מלבוש בדרך והדרת פני זקן וגו׳ שיהי ניכר הדורו לעם, ואל יהי׳ דבר הזה קלה בעיניכם כי הלבוש הכוללת הוא יסוד ליהדות והאחדות.

צריכין להתאמץ עד״ז לפרסם ולדבר בשפתינו לה״ק ע״כ יסכימו לדבר אצל אסיפה רק בלה”ק וכן בשבת קודש שלא יהי׳ דבורך של שבת כדבורך של חול, חוץ בשעת דרשה של תוכחה שצריך לדבר בלשון היהודית אשר מבינים ההמוניים וכנודע מהר׳ הר״י זיע״א, וכן הנערים מנעוריהם צריכין להרגילם היטב בלשונם בלה״ק ולהשתמש במכתבים וכיוצא ע״פ רוב בלשון הקודש וכן כל דבר אשר יצא מן הכולל יהי׳ הכל בלה״ק…

(הובא בפורום אוהבי ציון.)

Wait, How Does Whiggish Historiography Fit With Our ‘Yeridas Hadoros’ Doctrine?!

And wait for me, too! What’s “Whiggish Historiography”?

It’s not about women’s wigs…

Here’s from Wikipedia:

Whig history (or Whig historiography) is an approach to historiography that presents the past as an inevitable progression towards ever greater liberty and enlightenment, culminating in modern forms of liberal democracy and constitutional monarchy.

In general, Whig historians emphasize the rise of constitutional government, personal freedoms and scientific progress. The term is often applied generally (and pejoratively) to histories that present the past as the inexorable march of progress towards enlightenment. The term is also used extensively in the history of science to mean historiography that focuses on the successful chain of theories and experiments that led to present-day science, while ignoring failed theories and dead ends.

Reportedly, Rabbi Moshe Shapira complained that after we had finally rid ourselves of historical Jewish distortions and errors “Otzar Hachochma” came along and gave blessedly forgotten old falsehoods a new lease on life.

Well, what of any accumulated errors Otzar Hachochma’s spotlight helps us correct? Or is the Da’as Torah Generation free of all error?

To apply the “Hilchesa Kebasra’ei” vantage point to ourselves, don’t we need to see all opinions, and then משנה לא זזה ממקומה – the opposite of book-burning?

(Or is that solely the job of Torah greats?)