העורך Editor

(Common knowledge)

סנהדרין צ”ח א’:

אמר רבי חמא בר חנינא אין בן דוד בא עד שתכלה מלכות הזלה מישראל שנאמר וכרת הזלזלים במזמרות וכתיב בתריה בעת ההיא יובל שי לה’ צבאות עם ממשך ומורט.

בניהו בן יהוידע שם:

שם עד שתכלה מלכות הזלה מישראל. נ”ל בס”ד הכונה על מנהיגי הדור שגם המנהיג נקרא מלך, ובגמרא נקראת ההנהגה בשם מלכות כמו מלך רבה מלך רב יוסף וכיוצא בזה, ויש מנהיגים זלים וריקים ומולכים באלימות, או לסיבה אחרת. או יובן מלכות הזלה ז’ לה שאין לה אלא רק ז’ מצות.

I am often asked why I publish (usually) 5 aggregated articles about Judaism per day, six times a week when less would suffice. (And then there is the fact that on those days when I, sadly, only publish one article, that single article gets a great deal of attention by our subscribers!)

What’s your defense?

Mainly this: Publishing more articles is my way of ensuring Hyehudi repays your reading. If I published less, the overall quality would also be hurt.

This afternoon, Wednesday, February 5, there will be”h be an English-delivered tour of the Muslim quarter, given by Daniel Luria, executive director of Ateret Kohanim.

The tour is meant for yeshiva students who are currently studying in Israel, and will be given for free (the guy giving the tour charges usually 50-60 shekels per person…).

Meeting 13:45 at Sha’ar Shchem train station. Aiming to finish somewhere around 15:00.

This tour is expected to be fascinating and uplifting.

“ואמר לי הרב שהבכי של הזקנים לא היה על ההשוואה בין בית המקדש הראשון בתפארתו והבית השני “בעליבותו” ביחס לבית הראשון. הענין עמוק יותר: בשעה שיש לאדם דבר שיקר לו מאד, אם ח”ו הדבר הלך לאיבוד או נחרב, האדם מקווה שיקבל את תמורתו או שהדבר ייבנה מחדש. ומשך תקוותו הארוכה הוא גם חולם חלום כיצד תיראה תמורתו, מה צביון יהיה לבנין החדש. ואם לאחר זמן הדבר נבנה והוא אינו תואם את החלום שהיה לו, הרי הוא מוכרח לבכות. לא בהשוואה בין הבית הראשון לבית השני עסקינן, אלא בין החלום ובין המציאות…”

[הובא בפורום אוהבי ציון ע”י אחד הקוראים.]