יש אומרים שצריך לתמוך ב”הסכם המאה” של טראמפ ונתניהו, משיקולי תועלת. ומאויבי תחכמני, שיותר הזיקו תומכי הסכם אוסלו, מאשר הזיקו הנמנעים ממנו בשיקול שלא רצו אפילו להכיר במדינת ישראל.
אך לע”ד, א”א לדעת “מה היה אילו” עד עבור הרבה זמן (ולאמתו של דבר, עד חתום ההיסטוריה בעוה”ז), אלא צריך לקיים את התורה. וניתן להתפשר ולקבל פחות מרצוננו, אבל בשום אופן לא “להפסיד” כלום, כי התורה והארץ אינם שלנו לגבי לווותר על קוצו של יו”ד.
כמו שאמרה נחמה לייבוביץ, “הצלחה איננה אחת משמותיו של הקב”ה”. כלומר, מה שאמת זה לאו דווקא מה שנראה לנו כעת כמצליח.