העורך Editor

Why They Stopped Showing Moshe Rabeinu’s Face

The recently nearly-reverent attitude toward our forefathers and ancient rabbis is near-blasphemous. Perhaps this was caused by the political necessity of unitary decision-making by Agudas Israel.

One outgrowth is the recent prohibition (see Rabbi Yitzchak Hutner quoted here) against showing the visage (even via dramatic illustration) of Moshe, David Hamelech, et al. (in their adult years, anyway), see the approbations on the wonderful educational comics by rabbis Mordechai Chalamish and David Bichman.

On the other hand, we have a profusion of actual Gedolim photos (emblazoned with the out-of-context verse referring to Hashem: “והיו עיניך רואות את מוריך”)…

Most important, one should make it known this “prohibition” is a recent invention, with zero textual support.

 

The King Exists For Us, Not the Other Way Around!

Rabbi Shimshon Raphael Hirsch on Shemos 6:7 writes (among a discussion about how Judaism differs from “private religions”):
כמה שונות הם דרכי ״לשון הקודש״, בבחירתן בביטויים מתאימים למושגים של ״עם״, ובן זוגו – ״מלך״!
בגרמנית, המלך (״קעֶנִיג״) הוא מי שבידו היכולת והכח (״דֶר קעֶנֶנְדֶה״); והעם ההולכים אחריו (״פוֹלְק״), הם אלה החייבים לשמוע בקולו (״דַס פוֹלְגֶנְדֶה״).(בשפות הלטיניות, נלווית למושג ה״עם״ משמעות חזקה יותר של זלזול והשפלה [עיין פירוש, בראשית יא, ז]). לכן קיים העם רק למען המלך; בלי מלך אין עם.
לא כך הוא בלשוננו הקדושה. המושג ״עַם״ אינו תלוי בסוג כלשהו של יחס למרוּת עליונה שמעליו או מחוצה לו; אלא הוא מושג העומד בזכות עצמו, אשר במרכזו אך ורק הקשר ההדדי שבין מספר רב של אנשים (״עם״ קרוב ל״עִם״ משורש ״עמם״). המשמעות הבסיסית של ״מלך״ היא: מי שמשמש כראש לאחרים, מי שמהנה את האומה בחכמתו ופקחותו, מי שחושב עבור האחרים. (השווה תיבת ״נמלך״ בלשון חכמים, ״להתייעץ עם מישהו״. קרוב ל״מלך״ ברמה המוחשית – ״מלק״ [עיין פירוש, בראשית י, י]). נמצא, שהמלך קיים למען חברת העם, כדי שבני העם יגיעו, אחד באמצעות השני ועם השני, לתכליתם הסופית; אך חברת העם אינה קיימת למען המלך.
I quoted this piece with more context over here.