העורך Editor

ויאמר הנקל לבית יהודה – ר״ל גם חטא זה נקל לערכם כי הוסיפו לחטא גם בין אדם לחבירו במה שמלאו הארץ חמס וישובו להכעיסני ביתר עברות,
והנם שלחים – חוץ מזה הם הורגים זה בזה באף ובחמה, כמו שיתבאר (בס׳ כ״א) שרוב ההרוגים ביניהם היה מה שהרגו זה את זה בימי המצור שהיה ביניהם שנאה ומלחמה,
ואל אפם וכעסם הם שולחים את הזמורה – היינו החרב הזומרת וכורתת כל ענפי היער, ובסי׳ הבא יפרש הדבר איך זמרו וכרתו איש את אחיו.

Note: Perhaps “el-apam” means the nose (as the other commentaries translate the expression), not anger. A thin dagger can enter the brain just as easily through the nose.

עי’ בקובץ המצורף מספר איש על החומה מר’ יוסף חיים זוננפלד שמסביר שהחשבון של זמרי במעשיו הוא להתיר העריות כדי שלא יכשלו בעבודה זרה.

ועל זה בא פנחס בקנאות והרג אותו, כי אם יש אנשים שלא מוכנים לשמור את התורה עדיין אסור לוותר על קוצו של יוד. ודו”ק!!

וע”ע ענין ההכשרים על פאות שלא יהיה חשש עבודה זרה.