העורך Editor

Never forget past crimes by lofty heads of state. Such as Barak’s Lebanon retreat. And Bibi’s erosion of the legitimacy of Jewish self-defense.

A reminder suffices (by Moshe Feigin).

YWN: Teudat Zehut Forgery Operation Uncovered In The Shomron

The title is self-explanatory.

The “counterfeiting” enterprise was found in an Arab village. The Israeli police almost never enter those places in cases of real, man-to-man crime. “Officer safety” is more important. And they are intimidated by those whom they believe to be the rightful owners of this land, as Moshe Feiglin always says. But crimes against the government, such as “treason” are always treated far more severely than the mere murder of fellow tax-slaves, which harms the owners far less.

Although Israeli Arabs have it good from the state in many ways, they do suffer a lack of “law and order”. The state forbids competition in policing and erect barriers against private security but then refuse to do the job (however ineptly) themselves, either.

ציטוט מתוך כתבה באתר סרוגים:

רב שאוסר על יהודים לעלות להר הבית, פוסק למעשה שאת הר הבית יש למסור לערבים. רב שאוסר על יהודים לעלות להר הבית, פוסק שהשועלים ימשיכו להלך בהר ציון ששמם. רב שאוסר על יהודים לעלות להר הבית, פוסק שהבית השרוף והחרב ישאר שרוף וחרב.

רב כזה אינו מחמיר, רב כזה הוא רב מקל. מקל קולא גדולה. הוא מאפשר לספר התורה להשרף, ובלבד שלא יגעו בו ביד. מי שמחמיר – מציל את ספר התורה. רב שמחמיר במצות קדושת המקדש – יורה ליהודים לעלות להר הבית.

ולמעשה, זה הרבה יותר פשוט מהדוגמא של ספר התורה. כי ספר תורה, באמת לכתחילה אין לגעת בו כשאינו עטוף. אבל עליה להר הבית כדינה אחרי טבילה – אין בה שום איסור. היא אפילו מצוה.

Some claim the “Jewish heart” should be our guide in determining what Judaism dictates. In Israel, the expression is “Regesh Yehudi”. The official term for this is “sentimens superior”.

I disagree. One embraces values quite apart from logic, then utilizes logic to decipher the practical course of behavior.

מדוע עסקו רבותנו במקרא ואילו אנו רפו ידינו ממנה (וורטים זה לא נחשב!)? אינני מוצא כרגע את המקור בויקיפדיה, אך רשום בפני שאמרו דבר נכון:

יש שתלו התרחקות זו בסיבות רבות אחרות, ביניהן תחושת הביטול כנגד הראשונים וההימנעות מפרשנות עצמאית, ראיית מוקדה היחיד של התורה ב”ארבע אמות של הלכה”, ואולי אף התרחקות מודעת או לא מודעת ממחוזות המחקר והביקורתיות.