העורך Editor

Shulchan Aruch Even Ha’ezer 23:6:

אסור לרכוב על בהמה בלא אוכף. הגה – בגמרא פרק כל היד משמע דאסור ללבוש מכנסיים אם לא עשויין כבתי שוקיים, משום דמביא לידי השחתת זרע, ואע”פ שאפשר לדחות דבגמרא לא קאמר אלא בימיהם שהיה להם תרומה ואיכא למיחש לטומאת הגוף, מכל מקום מדהביא הרא”ש בפסקיו משמע דאף בזמן הזה אסור. ומה שנהגו היתר במרחץ, אפשר לומר דבשעה מועטת לא אסרו, כן נראה לי. עוד אסרו בגמרא לרחוץ עם אביו ואחיו ובעל אמו ובעל אחותו, ונהגו עכשיו היתר בדבר הואיל ומכסין ערותן בבית המרחץ ליכא למיחש להרהורא.

(The Pischei Teshuvah there explains a different possible difference between the periods, rejecting the Rema’s farfetched one, see inside for yet another example of the terrible trend by the Rema toward “custom” and away from the Gemara.)

So, it’s not just the wild-eyed so-called Tznius literature purveyors, anymore…

Several Poskim have wondered at the “custom” of obligating people to donate to the shul when they get an aliyah without asking them first.

A new siddur, name of “Si’ach Tefillah”, including some relevant parts of Rabbi Chaim Kanievsky’s “Shoneh Halachos” summary of the Mishna Berurah (and some unpublished matter from RCK on the Chazon Ish) tries to solve the problem.

Here is its “Mi Shebeirach” (p. 283):

… שבעלה ואביה\אביו נודר בלי נדר…

Listen to the shiur on YU Torah here.

(Thanks to Rabbi S. for the link!)

I permanently lost material for hundreds of articles.

Let it be a Kappara!

The following theory makes the most sense to me:

He insisted on being referred to as “Mister Mendlowitz“, but it wasn’t simple humility; the individuals then called “rabbis” were a disgrace to the profession, doing anything and everything for impiety and ignorance, such as certifiying nonkosher meat, thereby voiding the title of any positive significance.

There is a lesson here.