שימושי: כיצד לברר גירסאות – הרב מאיר מאזוז שליט”א
ראה עלון “בית נאמן” האחרון כאן בענין שיטת הרמב”ם לגבי הנץ החמה.
הנה הקטע הרלוונטי:
השבוע היה לי ויכוח עם חכם אחד… הוא טוען שבג’רבא ובבבל התפללו ע”פ דעת הרב בית דוד (סימן ל”ו), שנץ החמה שעה לפני שרואים את השמש.
…
החכם הנ”ל מסתמך ע”ד הרמב”ם (פ”א מלכות קריאת שמע הי”א) שכתב: “ושיעור זה [של הנץ החמה] כמו שיעור שעה קודם שתעלה השמש”, וא”כ צריך שיעור שעה לפני הנץ. אמרתי לו: מרן הכסף משנה (שם) כתב שבספרים מדוייקים כתוב “עישור שעה”. ומה שהמעתיק טעה בזה כי הוא לא רגיל במלה הזאת “עישור” (וכמו שכתוב “עשירית האיפה” ולא עישור האיפה), ולכן כתב שיעור שעה, ובאמת לא יתכן לגרוס “שיעור שעה”, כי א”כ לשון הרמב”ם מגומגם “ושיעור זה כמו שיעור שעה”, למה כתב את המלה “שיעור” פעמיים?! ובדקנו וראינו בהרמב”ם בשני מקומות: מקום אחד, בהלכות חנוכה (פ”ד ה”ה) כותב: “שכח או הזיד וכו’ מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק. וכמה הוא זמן זה? כמו חצי שעה או יותר”, ולא כתב כמו שיעור חצי שעה. ועוד מקום אחר, בהלכות מאכלות אסורות (פ”ט הכ”ח) כותב: “מי שאכל בשר בתחילה לא יאכל אחריו חלב, עד שיהיה ביניהם כדי שיעור סעודה אחרת (זה לשון הגמרא חולין ק”ה ע”א), והוא כמו שש שעות”. ולא כתב והוא כמו שיעור שש שעות. ובשביל מה כאן יחזור על המלה פעמיים? “שיעור-שיעור” למה לי? אלא מוכרח שהגירסא הנכונה “עישור”. והנה מרן כותב שזו הגירסא האמיתית. הוא טוען שמרן בבית יוסף (סי’ נ”ח) לא כתב שזו הגירסא האמיתית. אבל מה נפשך, אם מרן כתב בית יוסף לפני כסף משנה, אדרבה הכסף משנה בתרא ומאוחר יותר. ואם כתב בית יוסף אחרי כסף משנה וחזר בו מגירסת עישור, למה לא כתב בבית יוסף “ולא כאותה גירסא שגורסים עישור”?! וגם יש כמה מקומות שמוכח בבירור שכסף משנה נכתב אחרי בית יוסף 12.אבל לא כל כסף משנה. הרב חיד”א (שם הגדולים ח”ב ערך כסף משנה) כותב שיש מקומות שדבריו בבית יוסף נכונים יותר, ויש מקומות שדבריו בכסף משנה נכונים יותר, וצריך חוש ביקורת כדי לדעת אם זה אמת או שקר. לכן לא להיות מרובע ולומר: בית יוסף השפה האחרונה והוא לא כתב שגירסת עישור היא האמיתית.