יהודה אפשטיין Yehuda Epstein

חנוכה: ה’נכבה’ של החילונים

מסע במנהרת הזמן

יום שני, כ”ב כסלו התשפ”ה
ימי החנוכה כבר בפנינו, ולקראת אותו זמן מופלא, בה התגלתה אומתנו במלוא הדרה כאשר מסרה נפש על קיום אמונת היחוד, מן הראוי לחדד לעצמנו על מה ולמה הוצרכנו לאותה מסירות נפש, ומדוע יש כאן משמעות כה גדולה לדורות, עד שתקנו חכמינו אמירת הלל שלם והדלקת נרות למשך שמונה ימים.
התקופה – תקופה קשה הייתה עבור עם ישראל. כלומר, עבור שלומי אמוני ישראל. היו שראו בה דווקא תקופה יפה, של קדמה והשתלבות במרחב. היוונים שלטו בארץ וניסו להטמיע את תרבותם בקרב היהודים, כפי שעשו בקרב עמים אחרים. רבים מהיהודים, ובתוכם רוב הכהנים המשרתים במקדש, נהו אחר תרבות יוון, נשבו בקסמה של הערצת החומר והגוף, וזנחו את תורת ה’ על כל המשתמע מכך. עוד מעט קט היה נראה, חלילה, כי לא יוותר זכר לתורת משה, לדרך ה’ שהנחילו אברהם, יצחק ויעקב, והתרבות, הדת, תפיסת העולם וצורת החשיבה היוונית תשלוט גם בקרב היהודים. קסמה של צורת החיים היוונית כבש את רובו המוחלט של העם, ונאמני התורה נחשבו למיעוט חשוך ופרימיטיבי, שעתיד להעלם במוקדם או במאוחר. מזכיר לכם משהו?
מתתיהו הכהן, אשר השתייך לאותו מיעוט הולך ומתכלה, חש את הסכנה, נמלט מירושלים למודיעין ותכנן את מאבק ההישרדות של נאמני התורה. היוונים לא ותרו. הם הבינו את סוד הכח של אותו גרעין קשה והיו נחושים לשבור אותו. כאשר הגיעו למודיעין, בקשו דווקא ממנו שישמש דוגמא לאחיו ויזבח חזיר לאליל שהעמידו על הבמה. יהודי אחר, מתיוון, התנדב למלא את מקומו. אך לא איש כמתתיהו יסתפק בכך שלא הוא זה שמחלל שם שמים. הוא קם מתוך העדה כפנחס בשעתו, קבל עול מלכות שמים בפרהסיה, הצהיר אמונים לה’ ולתורתו, והרג את המתיוון ואת שליח המלך, תוך שהוא הורס את הבמה שהועמדה לעבודה זרה. אז ברח ביחד עם בניו וקומץ חסידים גיבורי חיל, ובכך למעשה החל מרד עקוב מדם שנמשך על-פני תקופה של כ-25 שנה עד לסילוק השלטון היווני מהארץ והקמת ממלכת החשמונאים. תוך כך הונחו יסודות רבים לצורך קיום התורה, וחלה תחיה רוחנית בקרב האומה, אשר הייתה בשפל המדרגה עד פרוץ המרד.
כעת ננסה לנסוע במנהרת הזמן ולהעמיד את עצמנו באותו מקום. מבין כל אלו המדליקים נרות חנוכה, מדקלמים טקסטים שאינם מבינים ונואמים נאומים מלאי פאתוס על ‘נצחון האור על החושך’ – מי באמת מאמין שמתתיהו מייצג את האור? מי באמת מאמין, שמותר, ואף רצוי, להרוג אדם רק משום שהוא מאמין באמונה שונה משלך ואף מבטא את אמונתו במעשה פומבי? כבוד האדם וחרותו, כבר אמרנו? מי באמת מאמין, שצריך היה למסור את הנפש על-מנת לשמר את היהדות הישנה וה’חשוכה’ ולא להשתלב במרחב ולהיות חלק ממשפחת העמים? מי באמת מאמין, שאור התורה המבטא את צלם הא-להים שבאדם כמקור לכל הטוב שבו, עדיף על-פני היופי הנוצץ של תרבות יוון, אשר האדירה את האדם ואת גופו, כאשר נתקה אותו מאותו צלם, אשר דורש ריסון מוסרי, התגברות על תאוות ושלילת החושניות הבהמית שמאפיינת את תרבות המערב, אשר ירשה את תרבות יוון ומגלמת את אותם ערכים עד עצם היום הזה.
מי באמת באמת מאמין, כי ערכי התורה עדיפים לאין ערוך על-פני ערכי אותה תרבות מערבית, כי הקדושה עולה בערכה על ה’זכות’ לעשות ככל העולה על רוחנו, כי ההבדלה בין ישראל לעמים עולה על ערך הדמוקרטיה והשויון, כי עול מלכות שמים עולה בערכו על הערצת האדם את עצמו, כי צורת החיים התורנית עולה בערכה על זו המערבית בכל היבט של החיים?
האמת היא, שרבים מאלו שמדליקים נרות ושרים בחדוה ובניגון מתרונן “לעת תכין מטבח מצר המנבח” – היו מתחלחלים אילו שמו לב למוצא פיהם, ואולי היועמ”שית עוד תתחיל לחקור את מי ששר את הפיוט הנפלא הזה, שיש בו הסתה לביצוע טבח באויבינו. רבים הם אלו, שאילו ידעו מהי המשמעות האמיתית של חנוכה – היו מכנים אותו, ובצדק – ‘הנכבה של החילונים’. 
אך לפני שנאיר את חייהם של אחינו התועים, עלינו לשנן לעצמנו את משמעות הימים המופלאים הללו, כדי שלא נתבלבל בחושך האופף אותנו מכל העברים, ונבין כי תורתנו אינה רק קובץ דינים טכניים חסרי תוכן פנימי, אלא היא ביטוי של תפיסת חיים שלמה, שעלינו להאמין בה ולממש אותה בחיי המעשה – הן בחיי כל יחיד, והן בחיי האומה, בדרך לגאולת עולמים!
הכותב הוא הרב יהודה אפשטיין – יו”ר אגודת קדושת ציון, אגודת החרדים לדרישת ציון על טהרת הקודש. לקבלת מאמרי אקטואליה קצרים מדי יום ביומו לדוא”ל, שלחו בקשה בדוא”ל (גם הערות תתקבלנה בברכה) לכתובת:
1@קריאתשמע.ישראל
או

מבט מאמין על הימים האחרונים מאת הרב יהודה אפשטיין

יושב בשמים ישחק

יום רביעי, י”ז בכסלו התשפ”ה
עדיין איננו יודעים מה ילד יום וכיצד בסוף יתגלגלו העניינים בגבול הסורי, האם ישראל תמשיך לשלוט באדמות שכבשה (בניגוד לרבים בימין, איני סבור כי ‘כיבוש’ היא מילה גסה, אדרבה – היא מילה קדושה כאשר אתה מאמין בצדקת דרכנו במלחמה על הארץ), או שמא תתקפל ישראל ביום מן הימים ותשיב את השטח למרצחים הסורים. אבל דבר אחד ברור ניתן לומר כבר עכשיו – ככל שאנחנו מנסים לנתח את המצב בכלים ארציים גיאו-פוליטיים ואסטרטגיים, יש כאן מהלך הרבה יותר עמוק שמוביל בורא עולם, והוא משתלב היטב בכל המהלך שאנחנו חווים במאתיים השנים האחרונות, בהן עם ישראל שב לארצו.
אילו לפני פחות מחודש מישהו היה מדבר על מצב בו ישראל תכבוש את החרמון הסורי, הוא היה נחשב להזוי. ישראל לא תכננה לכבוש אותו, ואף אחד כאן לא העלה זאת כלל כאפשרות. אך הזקנים שבינינו זוכרים היטב, כי גם מלחמת ששת הימים למעשה נכפתה על ישראל, כמו גם מלחמת העצמאות בתש”ח, ותמיד היו אלו נסיבות היסטוריות שאינן תלויות כלל בנו, אשר ‘הכריחו’ אותנו לקדם את מהלך הגאולה המופלא שמתרחש לנגד עינינו. 
וכדי לשבר את האוזן, כיצד בורא עולם מלביש את נסיו באמצעות הטבע, ולעיתים בצורה המופלאה ביותר, ננסה קצת לחשוב מה היה קורה אילו בני גנץ וגדי אייזנקוט היו נשארים בממשלה על תקן נציגי הבית הלבן העוין ומונעים כל יוזמה ישראלית. חסן נסראללה היה ממשיך להתרברב ולאיים על ישראל, כל המדינה הייתה רועדת מפניו, איסמעיל הנייה היה חוגג לו בקטאר, יחיא סינואר האכזר היה ממשיך להקיף את עצמו בחטופים בעזה, ואף מוחמד דף היה ממשיך לחמוק מאתנו. ההדלפות מהקבינט היו מסכלות כל מהלך משמעותי, והדכדוך הלאומי היה בשיאו.
ומי גרם לכל העסק להתהפך ולישראל להתחיל ליזום ולקצור הצלחות? לא תאמינו, אבל השמאל הרדיקלי בהנהגת אהוד ברק, שקמה ברסלר ושאר המוציאים דבתה של ישראל בעולם. אלו הם האנשים, אשר הפעילו לחץ בלתי-מתון על גנץ ואייזנקוט, שיפרשו מהממשלה מתוך מחשבה, כאילו בעוד חודשיים תהיינה בחירות והם ידיחו את נתניהו. אין מה להגיד, לקב”ה יש דרכים יצירתיות במיוחד לקדם את מהלכיו…
הגיע הזמן להבין, כי אמנם יש כל מיני שחקנים על הבמה, אבל במאי ותסריטאי יש רק אחד, והוא כתב בתורתו הקדושה את הסוף הנפלא של סיפור הליכתו של האדם עלי חלד – “הרנינו גויים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו”. וכן אמר על-ידי נביאיו – “והתגדלתי והתקדשתי לעיני עמים רבים”, ומי שרוצה מעט להרחיב – יעיין בעיקר ביחזקאל פרקים לו-לז, ואז יבין שהכל – כן, הכל! – מנווט במעשה אומן בידי הקב”ה צור ישראל וגואלו.
הכותב הוא הרב יהודה אפשטיין – יו”ר אגודת קדושת ציון, אגודת החרדים לדרישת ציון על טהרת הקודש. לקבלת מאמרי אקטואליה קצרים מדי יום ביומו לדוא”ל, שלחו בקשה בדוא”ל (גם הערות תתקבלנה בברכה) לכתובת: 1@קריאתשמע.ישראל או 1@SHEMA-YISRAEL.ORG

כולנו אלי פלדשטיין‎ – מאמרו של יהודה אפשטיין

כולנו אלי פלדשטיין

יום ראשון, כ”ג מרחשון התשפ”ה
לא, אין מדובר בסיסמה הכתובה על שלט בהפגנה, גם לא בפרסום דוברות של ח”כ כלשהו מהימין. מדובר בניתוח קר וכואב של המציאות, ובהרבה יותר מאשר הזדהות רגשית עם אדם שנעשה לו עוול שאין מלים לתאר את רשעותו בידי אנשים חסרי מצפון, אשר דבר לא יבצר מהם במלחמתם הנואשת לשמר את ההגמוניה שלהם בשלטון, אף שמזמן הם מייצגים אך מיעוט זניח בקרב העם היושב בציון.

עלינו להבין, כי מה שנעשה לאלי פלדשטיין אינו מכוון רק כלפיו אישית, גם לא כלפי ראש הממשלה. ויותר ממה שהם מנסים להעניש את פלדשטיין על החטא הנורא של קעקוע הנרטיב התבוסתני של ‘עסקה בכל מחיר’ וכניעה למרצחים העזתים, הם רוצים לסמן עבור כולנו את גבולות הגזרה, עד היכן מותר לנו לפעול במסגרת השקפת עולמנו, ומתי זה הופך להיות מסוכן עבור מי שמעז להתעסק עם האליטות. ורוב האנשים, כידוע, אינם מכניסים את עצמם לסיכונים מיותרים.

כוונתם היא, שכל מי שיפעל למען אג’נדה של מדינה יהודית, של נצחון יהודי, של הנחלת ערכי התורה – יחוש מאוים על-ידי המערכת. אם עד כה חשבנו שדי בשכנוע רוב הציבור בצדקת דרכנו, מעתה יש פרמטר אחר שעלינו להתחשב בו – האם מה שאנחנו אומרים ועושים הוא ‘תקין’ בעיני האליטות, או שמא זה נמצא מתחת לרף התקינות שנקבע על-ידם. ואם האליטות החליטו, כבמקרה הנידון, שיש לכפות על ישראל עסקת כניעה שתוביל לתבוסה ישראלית בעזה משום שזה מה שמקדם את אג’נדת אוסלו – אז מי שפועל בכיוון ההפוך אינו יריב פוליטי מבחינתם, כי אם עבריין שיש להתיחס אליו גרוע מאשר למחבל נובחה.

אם אלי פלדשטיין יפול קרבן בידם, יהיה בכך תקדים מסוכן ביותר. אין מדובר רק במאבק על חפותו של פלדשטיין, מדובר במאבק על זכותם של יראי ה’ והיהודים הנאמנים לעמם ולארצם להתקיים בארץ הזאת! לא פחות מכך!

מדובר אמנם בפרפורי הגסיסה של אנשי ההגמוניה, אשר עיניהם כלות בראותם כי אין להם כל סיכוי להפוך לרוב בקרב העם, אך במצב כזה, סכנתם כפולה ומכופלת, ועלינו להיות מודעים לכך. המאבק על חפותו של פלדשטיין הוא מאבק על זכותנו לומר את דעתנו ולפעול לאור מצפוננו. אל יהי הדבר קל בעינינו.

ברוסיה נפל הבולשביזם אחר שמרבית העם קץ בו. בישראל הוא עדיין שולט ברמה, בצורה מתוחכמת ומעונבת, באמצעות ניסוחים משפטיים ומניפולציות תקשורתיות. לכן הוא מסוכן בהרבה, ועיקר הקושי הוא לזהות אותו ולהבין היכן אנחנו עומדים. מחובתנו להשתמש בעיניים ובשכל שחנן אותנו הבורא כדי להבין את גודל השעה, להתעלות לאתגר ולסלק את שלטון הרודנות מחיינו. אחר שתהיה כאן דמוקרטיה אמיתית שמבטאת את רצון העם, נוכל לפעול לכיוון של כינון מלכות ה’ ובכך להשלים את התהליך האדיר של שיבת ציון בימינו.

הכותב הוא הרב יהודה אפשטיין – יו”ר אגודת קדושת ציון, אגודת החרדים לדרישת ציון על טהרת הקודש. לקבלת מאמרי אקטואליה קצרים מדי יום ביומו לדוא”ל, שלחו בקשה בדוא”ל (גם הערות תתקבלנה בברכה) לכתובת:
1@קריאתשמע.ישראל
או

כל עוד אין חזון, לא יהיה נצחון – יהודה אפשטיין

יום רביעי, י”ט מרחשון

מה כן, אדוני ראש הממשלה, מה כן?

ראש הממשלה ירד לחוף ימה של עזה ביחד עם שר הבטחון החדש, והצטלם שם באופן מרשים עם אפוד מגן על רקע חוף הים. בדבריו לתקשורת אמר – “החמאס לא ישלוט בעזה. אנחנו מחסלים את היכולות הצבאיות שלו בצורה מרשימה מאוד. אנחנו עוברים ליכולות השלטוניות שלו, ועוד היד נטויה. החמאס לא יהיה בעזה”.

דברים כדרבנות, אך כרגיל, לדאבוננו, העיקר חסר מן הספר. האיש בעל יכולת ההבעה המרשימה ביותר שקיים בשיח הציבורי כיום, אינו מסוגל להביע רעיון חיובי, ועל כן הוא מדגיש תמיד מה לא יהיה – החמאס לא יהיה בעזה.

יפה, הבנו. החמאס לא יהיה. אך כידוע גם לכל נער חרדי שלא למד פיזיקה, כל חלל ריק מתמלא בחומר כלשהו ואינו נשאר בריקנותו. ואם החמאס לא יהיה בעזה – מישהו אחר ישלוט שם. מי זה יהיה? את אבו-מאזן נתניהו שולל, אבל מלבדו ישנן שלל אופציות של ערבים למיניהם, ‘פלשתינים מתונים’ – כלומר חכמים, שמעדיפים לחסל אותנו בדרכים מדיניות מאשר בשיטה המסורתית של בני מי שהתורה העידה עליו שהוא ‘פרא אדם’, כוחות בינלאומיים כאלו ואחרים – שבלבנון כבר גלינו שהם משתפי פעולה עם ארגוני הטרור נגד ישראל – ועוד שלל רעיונות.

ומדוע כל האפשרויות הללו עולות? משום שלישראל הרשמית אין חזון, וכל עוד אין חזון, לא יהיה נצחון, לא מוחלט ואפילו לא חלקי. יחסלו את החמאס ויצמח גוף אחר, יכו אותו ויצמח גוף שלישי. כל עוד להם יש חזון ולנו אין – ידם תהיה על העליונה, גם אם נביס אותם בשדה הקרב.

כל עוד ישראל אינה חושבת במונחים של כיבוש, הורשה והתישבות גם בעזה וגם בלבנון, הדשדוש ימשיך. כל עוד בכל בית בעזה יש תמונה של כיפת הסלע, בעוד שאצלנו מדברים רק על עסקת חטופים, החזרת התושבים בצפון וסיום המלחמה – אין לנו כל סיכוי לנצח. נצחון מוחלט מתחיל בראש, וכל עוד הראש שבוי בקונספציה הציונית החילונית של מקלט בטוח ולא בתפיסה של מלכות ה’ – נשאר במעגל בלתי-פוסק של מלחמה שאין לה קץ ותכלית.

בשביל לעבור לתודעת נצחון – צריך חזון. ובשביל חזון – צריך אמונה – אמונה אמיתית בבורא עולם, ואמונה שאכן הוא חפץ בנו ולא זנח אותנו, חלילה. זה נכון ואינו מובן מאליו ביחס לנתניהו, ולבושתנו – זה נכון ואינו מובן מאליו גם ביחס אלינו יראי ה’. כל עוד לא נאמין באמת ביעוד שלנו כעם ה’ להקים את מלכותו בכל מרחבי ארצו – נמשיך ללהג על חיסול החמאס, אך אופק חיובי לא נזכה לראות. הגיע הזמן לסוויץ’ בחשיבה.

—
הכותב הוא הרב יהודה אפשטיין – יו”ר אגודת קדושת ציון, אגודת החרדים לדרישת ציון על טהרת הקודש.
לקבלת מאמרי אקטואליה קצרים מדי יום ביומו לדוא”ל, שלחו בקשה ל: 1@קריאתשמע.ישראל
גם הערות תתקבלנה בברכה בדוא”ל הנ”ל.

הפוגרום באמסטרדם – איתות נוסף משמים על חובת היהודים לשוב לארצם

ליקוי מאורות

יום שישי, ט’ מרחשון
הפוגרום באמסטרדם, אשר מתרחש סמוך ליום השנה לליל הבדולח, מזכיר לכולנו אמת פשוטה, אשר נעלמה מלא מעט יהודים גם אחר השואה הנוראה של יהדות אירופה – ליהודי אין מה לחפש חוץ לארץ בה בחר ה’, ואם לא נבין זאת בדרך הקלה, הגויים ילמדו אותנו בדרך הקשה.
אומרים רבותינו בבראשית רבה נח פרשה לג –
“‘וישלח את היונה’ וגו’ ‘ולא מצאה היונה [מנוח]’ וגו’ ר’ יהודה בן נחמן בשם ריש לקיש – אילו מצאה מנוח לא היתה חוזרת, ודכוותה – ‘היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח’ (איכה א ג) – הא [אילו] מצאה – לא היו חוזרים, ודכוותה – ‘ובגוים ההם לא תרגיע ולא יהיה מנוח’ (דברים כח סה) – הא אילו מצאו, לא היו חוזרים“.
רבותינו הקדושים בעיני הבדולח שלהם הכירו היטב את המון העם. אילו מצאו מנוח – לא היו חוזרים. היהודי נשאר בגלות, נאחז בה בציפורניו, ואינו מוכן לעזוב אותה עד שכלו כל הקיצין. ולעיתים, לדאבוננו, גם אחר שכלו, הוא מרמה את עצמו לחשוב, כאילו יש לו אפשרות להשאר בגולה. הבוקר בעקבות הפוגרום באמסטרדם, אומר שליח חב”ד במקום – “זה אירוע מטלטל, ביום יום אנחנו לא מרגישים את האנטישמיות הזאת ברחוב״. מדובר, כמובן, לא בישראלי שנסע לשם באקראי, מדובר באדם שגר שם, שמסתובב עם זהות יהודית מובהקת, והוא ‘לא מרגיש’ את האנטישמיות ברחוב. עד כמה הרמיה העצמית חזקה!
זה לא רק הולנד, זה צרפת ובריטניה ואירופה כולה. ואם יהודי ארה”ב רוצה להאמין שנצחונו של דונלד טראמפ הופך את מצבם לבטוח יותר, כדאי להם לחשוב פעמיים. מבחינות רבות, הנצחון הזה רק יתדלק יותר את שונאי ישראל, ויודעי דבר טוענים, כי לא לחינם השמיט טראמפ בנאום הנצחון שלו כל אזכור של הקהילה היהודית, וזאת לבקשת היהודים, הרועדים מפחד מתגובת האנטישמים באמריקה. ואגב, הן באמריקה והן באירופה, שואה עלולה להתרחש משני צדי המפה הפוליטית. כיום זה בעיקר השמאל הקיצוני אשר חבר לאסלאם הרצחני, אבל בהחלט עלול להווצר מצב שדווקא כתגובת נגד לשמאל, יעלה הימין הקיצוני הניאו-נאצי, הדגול באנטישמיות האירופאית ה’קלאסית’. הכלכלה העולמית עומדת כיום על בסיס שכבה דקה של שפע וקדמה, אולם כל טלטלה בסדר גודל של מלחמת רוסיה-אוקראינה עלולה למוטט את הכל, ומתחת לאותה שכבה נמצא שנאה מבעבעת, אשר תתפרץ בקרב כל שכבות האוכלוסיה כאשר הכלכלה תקרוס. במצב הזה, יחפשו שעיר לעזאזל, והם ימצאו אותו בקלות, בדמות הקרבן הנצחי – היהודי.

הפוגרום באמסטרדם אינו אלא איתות נוסף משמים על חורבן הגלות וחובת היהודים לשוב לארצם, לשוב לבוראם, להתנתק מהגויים, מארצם ומתרבותם, לדבוק בה’ ובתורתו, לקדש את שמו בעולמו, לכונן את בית חייו ולהביא גאולת עולמים. 

—
הכותב הנו יו”ר אגודת קדושת ציון, אגודת החרדים לדרישת ציון על טהרת הקודש.
לקבלת מאמרי אקטואליה קצרים מדי יום ביומו לדוא”ל, שלחו בקשה ל: SHEMA@KEDUSHASTZION.ORG
גם הערות תתקבלנה בברכה בדוא”ל הנ”ל.