העורך Editor

I do my best with images, keywords, and the like. But it’s far harder to audit every halachically-problematic chapter hidden in rabbinic language in a long sefer written by a rabbi I usually trust!

I also occasionally cut an article at a specific point for good reason, but I am still obligated to refer to the rest. So, we don’t necessarily endorse everything you will learn if you “Continue reading” a hyperlink back to the source.

I just deleted three scurrilous books from Hyehudi.org with a vengeance. And I implore all our readers to (a) use their own judgment before accepting the (online) written word as fact, and (b) please draw my attention to such things, so I can at least remove them ASAP, after the fact.

To quote our Disclaimer: “We include a range of articles thought to be edifying, but do not necessarily endorse the contents, the authors, or the websites linked. There is no substitute for effective internet filtering and personal discretion.“

I beg you not to wait: If You See Something, Say Something!

הועלה כעת לאתר היברובוקס.

(כבר פרסמנו לינק לגירסת טקסט כאן.)

• A Chazon Ish Family Living In Eretz Yisrael
• Have Corona Tyrants Overstepped?
• בית השם נלך כבר! – אודי דוידי
• Postscript on the So-Called ‘Defensive’ Charedi Posture Vis-à-Vis The Israeli State
• מקור פתגם ‘אדם דואג על אבוד דמיו’ – דוקא סנקה הרומאי
• VIDEO: Jewish Miracle Doctor Zelenko on HXC – In His Own Words
• The Bostoner Rebbe on the Impossibility of an ‘Halachic State’
• ‘Avira D’Eretz Yisroel’ and Rabbi Brand in Hamodia!
• A MESHUMAD ‘Moetzes’ Member of Agudat Yisrael? That Wouldn’t Surprise Me…

Subscribe to our newsletter here!

(This list is incomplete.)

רות רבה א’ ב’:

רבי שאל לר’ בצלאל, מהו דכתיב (הושע ב’) כי זנתה אמם אפשר ששרה אמנו זונה היתה, אמר לו, ח”ו אלא אימתי דברי תורה מתבזין בפני עמי הארץ בשעה שבעליהן מבזין אותם. אתא ר’ יעקב בר אבדימי ועבדיה שמועה, אימתי דברי תורה נעשין כזונות בפני עמי הארץ בשעה שבעליהן מבזין אותם. ר’ יוחנן מייתי לה מהכא, וחכמת המסכן בזויה, וכי חכמתו של רבי עקיבא שהיה מסכן בזויה היתה, אלא מהו מסכן מי שהוא בזוי בדבריו, כגון זקן יושב ודורש לא תטה משפט, והוא מטה משפט לא תכיר פנים והוא מכיר פנים, לא תקח שחד, והוא לוקח שחד, כל אלמנה ויתום לא תענון, והוא מענה אותם…

מדרש שמואל פרשה כ”ח:

… שמשון הלך אחר עיניו. שנאמר, (שופטים יד, ג) אותה קח לי כי היא ישרה בעיני. (שם טז, לא) והוא שפט את ישראל עשרים שנה גדעון עבד עבודה זרה. שנאמר, (שם ח, כז) ויעש אותו גדעון לאפוד וגו’ ויזנו כל ישראל אחריו (שם) והוא שפט את ישראל ארבעים שנה. הוי, שאין לך מסכן גדול מזה, אוי לדיין שמכיר פנים במשפט.

I once witnessed a father telling his son off for some religious misdeed. The boy, about 4.5 years old, asked: “Abba, right Hashem hates Goyim?” (ואת עשו שנאתי)

Was the child changing an uncomfortable topic? I don’t think so.

A seeming paradox is mentioned in several sources:

• If we are beloved (“בעצם”, to use a Briskerism) and beyond all reasons, why do our sins matter to Hashem? (Indeed, the logic is reversed: Sotah 21a, דלמא שאני עובדי כוכבים דלא מפקיד דינא עלייהו.)
• On the other hand, if our sins do count, what hope do we have of restoring the relationship after sinning, even once?

All throughout scripture, Hashem promises never to replace us with another nation, as He tells Hoshea Hanavi, but doesn’t wish this to make us complacent, either, quite the contrary. (כבני כושיים אתם לי, etc.)

So the child was intuitively claiming, “I should be allowed to what I like because we are the Chosen People!”

So, what’s the real answer?

You tell me.

I think blogs may violate the Raavad (Teshuva 5:5): א”א לא נהג זה המחבר מנהג החכמים שאין אדם מתחיל בדבר ולא ידע להשלימו והוא החל בשאלות קושיות והניח הדבר בקושיא והחזירו לאמונה וטוב היה לו להניח הדבר בתמימות התמימים ולא יעורר לבם ויניח דעתם בספק ואולי שעה אחת יבא הרהור בלבם על זה…