העורך Editor

“Our Man in Jerusalem” p. 329-333 describes the short process. Yisroel Gellis asked Rabbi Shach about a bunch of names, and he told him who was in the “old boys’ club”, and who was out.

That simple.

Jewish Action published a book review on the response to Reform.

Most important is the often-ignored need for soul-searching in response to the Reformers’ success.

Here’s an excerpt:

Particularly interesting are the various comments of Rabbi Zvi Hirsch Chajes (“the Maharatz Chajes”—1805-1856). Like Rabbi Samson Raphael Hirsch,¹ Rabbi Chajes boldly places some of the blame for the success of the early Reform movement at the feet of the Orthodox. The failure of the Orthodox leadership to grapple with the challenges of modernity led to disaffection for traditionalism among the youth.

In one incisive passage, Rabbi Chajes writes sarcastically of the low qualifications for rabbinic positions in Galicia. Students study a few select portions of Shulchan Aruch’s Orach Chaim and Yoreh Deah, and “this constitutes their entire course of study. If one of them has a smattering of proficiency in these areas, even if he does not know that David reigned after Saul, he will be recommended by the Rabbis as the most qualified candidate for even the most prestigious cities” (46). Rabbi Chajes berated those of his contemporaries who, in Dr. Bleich’s words, completely failed “to understand the spirit that animates contemporary society and the very real social, ideological, and intellectual problems with which their coreligionists were confronted,” and their failure to establish appropriate educational institutions (47). Although the twenty-first century has largely improved in rabbinical training programs, many men’s yeshivot continue to provide no instruction in Tanach outside of Chumash.²

Read the rest of it here…

(“Worldly“, as opposed to a “position” within the observant, non-profit\minimum-wage\”Yeshiva’she Ma’asros” world.)

Some true stories I know of (interpretation subjective, of course):

Case One: Avreich starts work at an engineering, blue-collar job. Refuses extra hours, to keep learning. Keeps Torah shiurim playing in one ear whenever possible (with permission). Avoids hearing the shop-talk, to avoid hearing dirty language. Doesn’t own a smartphone. Is not creative, proactive enough (read: “Rosh Gadol”), so he is “transferred” within the company to a difficult, menial position.

Case Two: ex-Avreich joins a white-collar, computer software company. Won’t join coworkers in the dining room per Rambam Sanhedrin end of chap. 22, נקיי הדעת שבירושלים… לא נכנסים לסעודה עד שידעו מי מיסב עמהן. Discovers he is forever out of the loop on work matters and decides to change his mindset and behavior.

Case Three: Similar to the first two cases (overheard).

So, what’s the lesson?

I don’t know, but we need an understanding of the real world in our analysis of these questions.

Maybe Corona’s many “side effects” will shift beliefs (in establishment-approved ideas and\or individuals) as did the upheaval of the Bubonic plague.

At the time, the ecclesiastical authority of Cursedianity made way for the Renaissance because the Chooch sided with the evil state. “A word to the wise…”

Yes, Corona lockdowns increased internet usage among observant Jews. But the Big Bad Internet also has sites promoting the Temple and the Mount, non-voting, sites exposing the true record of “our” rabbis and politicians, and sites combatting child abuse (and controversialist Hyehudi.org, of course!).

Again, see our previous article here.

P.S., “It’s hard to make predictions, especially about the future…“

מתוך עיתון הפלס, מוסף “לקראת שבת” של פרשת תרומה ז’ באדר תשפ”א עמ’ 12:

כאשר נכנס אחד מעורכי העיתון ‘יתד’ דאז בשפה האנגלית למעונו של רבינו הגדול מרן הגרא”מ שך זצ”ל ושח לו כי בקרב יהודים אמריקניים המשתייכים לציבור החרדי נשמעת שוב ושוב הטענה כי אינם מוכנים לקרוא ולרכוש עיתון של “מחלוקת”, השיב לו מרן זצ”ל באירוניה: “תגיד להם כך – אני יודע היטב כי אצלכם באמריקה כולם “צדיקים”, כולם ממש “חפץ חיים’ס”… אבל מה לעשות, תאמר להם בשמי, שכאן ברחוב ראב”ד בבני ברק גר “רשע” אחד שסבור כי חובה להמשיך ולהשמיע את האמת”…

כמה הערות:

1. היה גם יהודי ת”ח מבני א”י שלא הבין את ה”אירוניה” בכך שהרב שך מגדיר את עצמו כ”רשע” ובעל מחלוקת. הנה חוברת “הבה נתבונן” שנכתב בהשראת הרב חיים גריינימן זצ”ל… (אגב, אין הודאת בעל דין גדולה יותר מאשר חוברת ה”תגובה” מאנשי הרב שך בשם “מזקנים אתבונן” – שעיקרו מסתכם בביקורת על נוסח מליצה יחידנית לא מוצלחת.)

2. האם הרב מרח’ ראב”ד מתכוין לדמות את דבריו להשגות הראב”ד על הרמב”ם? עיין הסברו של מחברנו אברהם רבקש בענין זה (אנגלית).

3. אם כבר הזכיר הרב שך את הח”ח, הח”ח זצ”ל דוקא שלח מכתב מחאה נגד הקנאים בירושלים, בעלי מחלוקת תדיריים בשם ה”אמת”. איני יודע אם זה לגמרי דומה או לא, עכ”פ המוציא עליו הראיה.

4. הן אמת, גם ליטאים בני חו”ל לא תמיד מצליחים לעמוד בסטנדרטים של עצמם, אבל לפחות יש להם סטנדרטים!