העורך Editor

Fatherly Advice

My father once told me, “Son, if you want people to listen to what you have to say, claim it’s something your father told you.”
Source: here.

With Such Answers Who Needs Questions?!

Where is the logic behind saying two blessings on Tefillin, and then “Baruch Shem”?

When every Rema is zealously defended, we end up with the Aruch Hashulchan — like that on Orach Chaim 25:10 – 13.

I can’t copy it all. Here is an excerpt:

אינו מובן כלל, דממה נפשך: אם הדבר מרופה בידינו, דלכן יאמר “ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד”, למה לנו לברך שתים? נברך אחת כדין כל ספק ברכות. ואם הדין ברור בידינו, אם כן למה לנו לומר “ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד”? ובאמת הלבוש השמיט זה. (וגם הב”ח פקפק בזה, והמעדני יום טוב כתב שהוא לרווחא דמילתא. וצריך עיון.)

…

ולעניות דעתי נראה דאמירת “ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד” אינו מטעם ספק ברכה אלא מטעם אחר. ואף שהפוסקים כתבו שהוא מטעם זה, מכל מקום המנהג נראה לי מטעם אחר: דהנה כבר דקדקנו דאיך אפשר לברך שתי ברכות על דבר אחד?

…

ולכן נראה לי דברכת “על מצות תפילין” היא ברכת הודאה כמו שכתבתי מקודם, בהיות מצוה זו הקשר הגדול שמקשר את ישראל לאביהם שבשמים. לזה אנו מברכים ברכת הודאה, להודות להשם יתברך על הטוב הזה. ובהיות שעיקר הקשר הוא בפסוק “שמע ישראל”, ולכן אנו אומרים “ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד” כמו שיעקב אבינו ענה כן בעת שהשבטים אמרו “שמע ישראל”, כדאיתא בפסחים (נו א).

וראיה לזה מלשון “תפילין” עצמה, שכתב הטור לשון “פלילה”, שהן אות ועדות לכל רואינו שהשכינה שורה עלינו… עד כאן לשונו. וזהו פירושו: דעל מצות תפילין, כלומר על מה שהשם יתברך התחבר אלינו – אנו נותנים לו יתברך שבח והודיה על זה.

One Form of Silly Chumra

Several Achronim have bent over backwards to justify the “custom” of redoing Kiddushin at a “Chupas Niddah”.

First of all, the Rambam doesn’t speak of Kiddishin but Nissuin. Second, and more important, is the Gemara in Gittin 5b:

בר הדיא בעי לאתויי גיטא אתא לקמיה דרבי אחי דהוה ממונה אגיטי אמר ליה צריך אתה לעמוד על כל אות ואות אתא לקמיה דרבי אמי ורבי אסי אמרי ליה לא צריכת וכי תימא אעביד לחומרא נמצא אתה מוציא לעז על גיטין הראשונים

I’ll bet the evil “Minhag Yisra’el Torah” series part five (?) justifies this.

דברי הזוה”ק במעלת תכלת בציצית

זוהר חלק ג’ קע”ה א’ (סוף פרשת שלח):

כתיב ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת, ונתנו על הכנף לא כתיב, אלא ונתנו על ציצית, דדא איהו דחפי על שאר חוטין.

וראיתם אותו וזכרתם, וכתיב (דברים כ”ה י”ז) זכור את אשר עשה לך עמלק, מאי טעמא דא, אלא לברא דפריץ גדרא ונשכיה כלבא, כל זמנא דאבוי בעי לאוכחא לבריה, הוה אמר הוי דכיר כד נשיך לך כלבא. אוף הכא, וראיתם אותו וזכרתם, דדא איהו אתר דסלקין נשמתין למידן.

כגוונא דא (במדבר כ”א ח’) והיה כל הנשוך וראה אותו וחי, אמאי, אלא כד סליק לעינוי, וחמי דיוקנא דההוא דנשיך ליה, הוה דחיל וצלי קדם יהו”ה, והוה ידע דאיהו עונשא דחייביא, כל זמנא דברא חמי רצועה דאבוי, דחיל מאבוי, אשתזיב מרצועה אשתזיב מכלא, מאן גרים ליה לאשתזבא, ההוא דחמי בעינוי ההוא רצועה, ההוא רצועה גרים ליה לאשתזבא, ועל דא וראה אותו וחי, חמי רצועה דאלקי ליה, ואיהו עביד ליה לאשתזבא.

אוף הכא וראיתם אותו וזכרתם, ועשיתם ודאי, ואי לאו, הא רצועה, דהאי יגרום לכון למהוי תבין לפולחנא דילי תדיר, וכדין ועשיתם, ולא תתורו אחרי לבבכם, ימנע מנכון בישין ארחין אחרנין, ודאי לא תתורו, ולא תעבדו בישין. ועל דא סלקא גוון תכלא דא, תכלת דמיא לכסא הכבוד, מה כסא הכבוד עביד לבר נש למהך לארחא דמישר, לדכאה ליה, אוף האי תכלת עביד לבר נש למהך בארח מישר, ודאי דכלא אית לדחלא מהאי אתר, למיהך במישר.

כתיב (ישעיה כ”ד ט”ז) מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק ואומר רזי לי וגו’, מכנף הארץ, דא כנף דציצית, דאיהו כנף הארץ. זמירות שמענו, אלין שאר חוטין דנפקין ותליין מאתר עלאה, גו אינון שבילין עלאין דנפקין מחכמה עלאה. צבי לצדיק, דא צדיק חי העולמים, דאינון חוטין אינון שפירו דיליה, דהא מניה נפקין, וכל חוטא כלילא בתרין סטרין. וכד אסתכלנא, אמינא רזי לי רזי לי, דהא מגו רזא עלאה דכל מהימנותא נפקין.

וכד אסתכלנא בתכלת, וחמינא רצועה לאלקאה, אתר דחילו למדחל, אמינא אוי לי, דבני נשא לא ידעי לאשגחא ולאסתכלא על מה מתענשין לשקרא, בהאי בוגדים בגדו, דהא קורין קריאת שמע בלא ציצית, וסהדין סהדותא דשקרא, ואלין אינון בוגדים דבגדו, משקרי בגרמייהו.

ובגד בוגדים בגדו, לבושא דלהון בלא ציצית, אקרי בגד בוגדים, לבושא דאינון בוגדים דבגדו, דמשקרי וסהדין סהדותא דשקרא בכל יומא, ווי לון ווי לנפשיהון, דסלקי בההוא כרסייא דתכלא למידן, ועלייהו כתיב (תהלים ק”א ז’) דובר שקרים לא יכון לנגד עיני, ההוא בגד דלהון אשתמודע לגבי כל מאריהון דדינין, ווי לון דלית לון חולקא בעלמא דאתי.

זכאין אינון צדיקייא דמלבושיהון ותקוניהון אשתמודען לעילא, לאוטבא לון בהאי עלמא ובעלמא דאתי.