יש ערוץ יוטיוב מיוחד כאן…

לא ראיתי בעצמי כלל, ואולי זה טוב לנשים.

ספר קצר ומענין כאן…

Murray Rothbard, in a 1963 essay titled “War, Peace, and the State“:

A final word about conscription: of all the ways in which war aggrandizes the State, this is perhaps the most flagrant and most despotic. But the most striking fact about conscription is the absurdity of the arguments put forward on its behalf. A man must be conscripted to defend his (or someone else’s?) liberty against an evil State beyond the borders. Defend his liberty? How? By being coerced into an army whose very raison d’être is the expunging of liberty, the trampling on all the liberties of the person, the calculated and brutal dehumanization of the soldier and his transformation into an efficient engine of murder at the whim of his ‘commanding officer’? Can any conceivable foreign State do anything worse to him than what ‘his’ army is now doing for his alleged benefit? Who is there, O Lord, to defend him against his ‘defenders‘?

And I won’t reproduce the footnote.

להאזנה בי”ט…

בפרק מרתק של פודקאסט “חושבים בקול”, יהודה הס מארח את הרב יהודה אפשטיין, יו”ר אגודת “קדושת ציון”. האם הציבור החרדי מוכן להפסיק להתגונן ולהתחיל להנהיג? איך נראה צבא שגם יאיר לפיד יפחד לשלוח אליו את הילדים? ולמה הישיבות צריכות לעבור לעכו, לוד וחברון?

ראיון עומק על התודעה החרדית החדשה, המאבק בפרוגרס, ואיך מנהלים מדינה מודרנית על פי התורה.

חלוקה לפרקים:

00:00 – פתיחה: מי אתה הרב יהודה אפשטיין?
04:10 – שיטת הרב זילברמן והשיבה למקורות.
07:35 – “קדושת ציון”: המהפכה התודעתית בציבור החרדי.
12:00 – למה החרדים עזבו את מפעל יישוב הארץ?
17:00 – המאבק באלימות ובהשתקה בתוך המגזר.
21:40 – היעד: הציבור החרדי לוקח את המושכות על המדינה.
25:00 – המהפך בצה”ל: מקוד אתי ועד לצבא ש”מחזיר בתשובה”.
29:40 – אסטרטגיה ביטחונית: ישיבות בערים מעורבות ובגבעות.
34:20 – פוליטיקה חרדית: מעבר לעסקנות המפלגתית.
39:00 – חרדים עובדים: לא עוד “סוג ב'”.
44:40 – כפייה דתית או איכות סביבה רוחנית?
51:40 – סיכום: ההכרעה הגורלית בין תורה לפרוגרס.

מאתר י”ט כאן…

Baruch Hashem, many Jews in Eretz Yisrael dislike the inherently secular State, and continually find new ways of non-violently banishing its evil influence. And yes, monopolies are bad, including the IDF and so on. Not to mention, well, facts and history… And They got worse (a lot worse!), so we should absolutely up the ante. But does it follow that observant Jews should forbid cop/soldier costumes on Purim?

If child psychologists say children (boys?) have a deep-seated need to play with guns as cops and robbers etc., to feel more powerful than they are (“power-play to process feelings of vulnerability”, blah blah), who are we to disagree with the experts? Isn’t going against basic human nature in the false belief that human nature is “infinitely malleable” (nothing to lose but our socially created chains) a Leftist delusion?!

The only proof I saw adduced to this sudden war against children’s martial and constablery costumes on Purim is the Koztker Rebbe, quoted as saying the Cantonist decree started when Jews went to watch Napoleon’s parades and sang the songs.

But that was adults, not children! And it sounds a lot like מפני ששמחים ביום אידם. Also, enjoying war per se is problematic. Sefer Shmuel (I 17:28):

ויחר אף אליאב בדוד ויאמר למה זה ירדת… אני ידעתי את זדנך ואת רע לבבך כי למען ראות המלחמה ירדת

Mystically speaking, perhaps the opposite can be argued, like how Chassidic Purim shpiels try to use sympathetic magic against the regime…

Has anyone ever opposed such Purim children’s costumes traditionally?! What happened to the Jewish knack for inversion?

So while I appreciate the [somewhat browbeaten] change in children’s costumes, I suggest permitting fatigues and police uniforms for children, but let’s have the insignia read “Pinkerton” (hmmm)/Etzel/David Hamelech/נוער הגבעות instead of the American and Israeli State symbols and flags.

Venahafoch hu! The problem isn’t the weapons and uniforms; it’s who wields them, why, in whose service; Who, Whom.

ביום אשר שברו איבי היהודים לשלוט בהם ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשנאיהם!