re: Rabbi Chaim Kanievsky and Techeiles

Authored by: העורך Editor

I found the original video [*], the one that sparked Rabbi Amichai Toporovitch’s response we posted recently.

Find it on TorahAnytime.com here, titled “Shelach Lecha – All you wanted to know about tchelet”…

Rabbi Aharon Pessin, clearly extremely stupid at Torah, especially as far as his chosen topic is concerned (I examined some of his other works, leaving aside the majority — mere mechanical compilations), contributes zero original anti-Techeiles falsehoods and foolishness; it’s all recycled and post-refutation (or post-contextualization). He ducks all the relatively sophisticated objections and more nuanced name-dropping than ‘Rabbi Elyashiv blah blah’, he who admits in print he never investigated the facts, and davka goes for sheer nonsense (no bearing on machlokes Rashi and Tosafos about dyeing, for instance) and discoverable lies (here’s one easy example). Worse, he manages to make other people’s prior lies more mendacious and their stupidities even stupider!

And yes, the Letz, after saying (minute 17:20) he doesn’t understand why people call the Techeiles question “political” [what this dullard doesn’t understand could fill the world’s libraries, and it indeed does], and reduces the matter to “Emunas Chachamim” (?!) then predictably reveals his mind (at approx. minute 22-24): this mindset leads Techeiles-wearers to ascend Har Habayis. R’ A. Pessin beats out Rabbi Shraga Kallus for first place as ultracrepidarian Anti-Techeiles trickster by a wide margin. Thank you very much.

Originally, I thought he was being sneaky in the video-within-a-video (minute 10:09-11:15) by:

  • Not informing Rabbi Chaim Kanievsky zatzal of the context,
  • Changing the emphasis of Rabbi Kanievsky’s quote when repeating it to him, as though Rabbi Kanievsky were making a general statement to the nation,
  • Suppressing Rabbi A. Toporovitch’s identity, someone Rabbi Kanievsky knew personally,
  • Not showing us the note he handed the rabbi in the video, and
  • Not demanding clarification at all.

But on second thought, and having studied the man himself, I think Rabbi Pessin is too dim to even realize details might matter (in any area of life).

By the way, Rabbi Shalom Cohen [perhaps deceived by his handlers] did the same when carefully asking Rabbi Aaron Leib Steinman zatzal about Rabbi Amnon Yitzchak’s political party, “Koach Lehashpia” whose campaign Rabbi Steinman encouraged, rigging it in such a way as to elicit slander, by moving the goalposts to make it about who one should vote for and painting Rabbi Amnon Yitzchak as a liar.

Again, watch Rabbi A. Pessin’s class here if you can suffer fools, and tell me if I exaggerated one iota. It has to be experienced in person.

Nothing is wrong with being born stupid. Hashem yisborach made us all with different roles; we are all ignorant only on different subjects; Yiras Shamayim and good judgment are near-synonyms; and next to Hashem all humans are unfathomably ridiculous.

But when a naturally stupid person:

  • Consciously denies his limitations (even accounting for the Dunning-Kruger effect),
  • Neglects sharpening his brain with Torah for a long career (his beard is all white),
  • Cares nothing for uncovering the truth (clearly a capable if shallow researcher, no way he copy-pasted the anti-lit but couldn’t access its rebuttals),
  • Attacks Torah scholars whose sicha kala is beyond him [with constant צהבו פניך שהשבת את זקן] for what he is guilty of himself,
  • Phones-it-in on a daily mitzva he knows worse than nothing about
  • With the explicit intention “to depopularize it” (minute 36:50),
  • And travels all the way to Rabbi Chaim Kanievsky to video him
  • So as to accuse others of lying (without bothering to talk to them first),
  • Due to selective “Da’as Torah” clericalism itself left unexamined?

(Nor does Rabbi Pessin mention first consulting his rabbi, Rabbi Asher Weiss shlita, about this — Rabbi Weiss explicitly contradicts his epigone’s invented issur on wearing techeiles, hear the one-minute recording here)

That is evil by free choice.

[*] Note: There is a longer version here I didn’t check [titled: “Tetzave & Purim – Do You Need Techeles in Your Tzitzis? Moshe’s Disappearance, Remembering Rav Chaim Kanievsky zt”l, Atonement Through Destruction, “Double Dipping,” Riddles & More”], from which I think this focused one was extracted.

לא דו־קיום, אלא ירושה: מדוע לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני

פרשת חיי שרה – אופן ירושת הארץ מעיד על מהותנו כעם ה’

יום חמישי, כ”ה מרחשון התשפ”ז
הפרשה שלנו מלמדת על תחילת קנין הארץ בידי אברהם, כאשר בעמל רב הוא מצליח לקנות את מערת המכפלה מידי בני חת. המתבונן לעומק בפסוקים רואה, כי בין אברהם לעפרון התנהל מאבק עקרוני, אמנם בשפה דיפלומטית, על עצם קנין הארץ בידי אברהם. עפרון ובני חת בכלל היו מוכנים לנהוג באברהם בנדיבות, ובתנאי שימשיך להיות גר ותושב ביניהם. לכן הציעו לו את מבחר קבריהם, ובלבד שהקרקע תמשיך להיות שלהם והוא יהיה אורח אצלם ונתון לחסדיהם. אולם אברהם הבין, כי הגיעה השעה לממש את תחילת ההבטחה לרשת את הארץ, ולכן התעקש על ‘אחוזת קבר’ והיה מוכן לשלם במיטב כספו כדי לקנות אותה ולקבור את שרה באחוזתו שלו, אשר מאז ועד היום ירושה היא בידינו.
זוהי תחילת מימוש הברית שכרת ה’ עם אברהם על נתינת הארץ, ומשם עובר אברהם לחלק השני בברית – הבטחת הזרע. אברהם מחפש אשה לבנו יצחק, והאופציות העומדות בפניו אינן מרנינות – העולם שטוף בעבודת אלילים ובפריקת עול מוסרית, ארץ כנען במיוחד מלאה זימה ותועבה – הוא עוון האמורי שבגללו נגזר דינם – וגם מחוצה לה אין היצע רב עבור זרעו של אברהם, הדבק בבוראו. אולם אברהם מבין, כי ממשפחתו ומבית אביו בחרן יוכל להביא אשה לבנו, והוא משביע את עבדו ללכת ולהביא אשה ליצחק משם.
אברהם אינו יודע מה תהיינה תוצאות השליחות, אך הוא מתנה שני תנאים ברורים עם העבד – בשום פנים לא לקחת אשה מבנות כנען, ובשום פנים לא להוציא את יצחק חוץ לארץ ישראל. האיסור לצאת מהארץ מובן, הרי כל תכלית קיומו של יצחק הוא לרשת את הארץ עבור זרע אברהם, וכל יעודו נמצא בארץ ישראל. רבותינו אף הדגישו, כי מאז העקדה נעשה יצחק לעולה תמימה, שאף לזמן קצר אינו יכול לצאת מהארץ, בדומה לכהן גדול שאינו יוצא מהמקדש. אבל התנאי השני מצריך באור – אמנם אנשי כנען עובדי עבודה זרה הם, אבל גם בחרן לא שמענו שעסקו ביחוד ה’, ולבן אחי רבקה מתגלה בהמשך החומש כמי שיש בידיו תרפים, מלבד מידותיו הנלוזות, וממילא נשאלת השאלה – במה טובים הם מאנשי ארץ כנען, עד שצריך לטרוח את הטרחה הגדולה הזאת?
אולם לאמתו של דבר, אנחנו רואים לכל אורך החומש, כי ההתערבות בבנות כנען היא לצנינים ולרועץ עבור בית אברהם. רבקה קצה בחייה מפני בנות חת שעשיו נשא, וזה היה מהגורמים המרכזיים לכך שעשיו נדחה מהיעוד של זרע אברהם. יהודה נשא מבנות כנען רק אחר שירד מאת אחיו (ראה תנחומא וישב ט), ולפי דעה אחרת רבותינו למדו עליו סנגוריה שלא באמת נשא בת כנען (ראה פסחים נ.), וחז”ל הכבירו מלים קשות על שאול בן הכנענית ואף זיהו אותו עם זמרי בן סלוא (ראה סנהדרין פב: ועוד מקומות בחז”ל). ואם, כדברינו, העולם כולו היה שטוף בעבודה זרה – צריכה להיות כאן סיבה מיוחדת לכך, שכה הקפידו האבות על ההרחקה דווקא מבנות כנען.
רבותינו המפרשים דנו בכך רבות, היה מי שייחס זאת לקללה שנתקלל כנען בידי נח, ורבים הלכו בעקבות היסוד הזה ופרשו, שהמידות המושחתות שהתבטאו בסגנון החיים המתירני ופורק העול – גרועות אף יותר מעצם הטעות האמונית של עבודה זרה, והרחיב בכך האברבנאל. אולם יש כאן יסוד נוסף וחשוב, הקשור ליעוד של יצחק ומתקשר היטב לתנאי השני בדבר אי-עזיבת הארץ, וחשוב לעמוד עליו.
בני כנען ישבו כאן בארץ וראו אותה כשלהם. ראינו זאת אף בתחילת הפרשה, כשהתקשו לתת לאברהם אחוזת קבר עבור שרה. אם אברהם ידבק בזרעם – יראו בכך אישוש לטענתם על הארץ! לכן אברהם גם שולח את בני הפלגשים בסוף פרשתנו אל ארץ קדם (כה ו), כמפורש שם – “מעל פני יצחק”. מי שיש לו טענה על הארץ – מסוכן הרבה יותר ממי שמגיע מרחוק! רבקה היא בחירה אידיאלית, שכן משפחתה בכלל נשארת בחרן. הנישואין עם בנות כנען עלולים היו ליצור כאן מצג שווא של דו-קיום, של שותפות בין זרע אברהם לזרע כנען, בין ההולכים בדרך ה’ ומקיימים את יעודו לבין אלו המכחישים את אותו יעוד. הריב”ש אף מבאר, כי בדרכו של עולם, מי שבא לארץ חדשה ורוצה להתערות בה – מתחתן בבני הארץ ובכך קונה בה קנין. כך עשה עשיו שהתחתן עם אהליבמה וכך ירש את הר שעיר (פרק לו בהמשך). אבל אברהם – אינו נזקק לכך. הוא בוטח בה’ שהוא יוריש עבורו את הארץ, ולשם כך הוא חייב לעשות זאת דווקא מתוך בידול מהכנענים המתועבים.
לקח גדול למדנו כאן! בניגוד לפסוק הפותח את ‘מגילת העצמאות’, בארץ ישראל לא קם העם היהודי. הוא קם במעמד הר סיני ונועד לרשת את יושבי הארץ שישבו כאן לפניו. הוא לא נוצר בדרך טבעית ככל העמים אלא על-ידי הברית שלו עם ה’, ומכחה הוא בא לרשת את הארץ. ממילא, הדרך הטבעית של התערות ביושבי הארץ וחיתון אתם – לא רק שאינה מממשת את קנין הארץ, אלא היא נוגדת אותה תכלית הניגוד! אלו היושבים כאן בארץ ומנסים להפריד בין הדוד לרעיה – מעצם ישיבתם כאן הם הופכים לאויביו של מקום, ואין כל דרך להתחבר אליהם, אלא יש להורישם ולשבת תחתיהם. זהו עומק הרש”י הראשון המפורסם על התורה, והוא נוגע לכל מהותנו כעם ה’! 

הכותב הוא הרב יהודה אפשטיין – יו"ר אגודת קדושת ציון, אגודת החרדים לדרישת ציון על טהרת הקודש.

לקבלת מאמרי אקטואליה קצרים מדי יום ביומו לדוא"ל, שלחו בקשה בדוא"ל (גם הערות תתקבלנה בברכה) לכתובת:

1@קריאתשמע.ישראל
או
1@SHEMA-YISRAEL.ORG

בית הוועד לעריכת כתבי רבותינו – הכנס החמישי

קבלתי:

עולם הספרות התורנית מצוי בתנופת התחדשות שלא ידענו כמותה.

גנזי קדם הולכים ונחשפים ונעשים זמינים בזכות יכולות זיהוי וחיפוש מתקדמות. אוצרות התורה של חכמי ישראל שבארצות ישמעאל זוכים לגילוי מחודש ולעדנה. הספרות התורנית הקיימת נפתחת בפני הלומדים בדרכים חדשות, הודות לאפשרויות שמציעה הבינה המלאכותית.

לאן מובילות התמורות הללו? כיצד נכון לרתום את הכלים החדשים לשירותה של תורה, ולהפיק מהם את מרב התועלת ללימוד התורה, להעמקת העיון ולהרחבת ידיעתה?

בשאלות אלו, ובסוגיות נוספות הנוגעות לחקר ספרות רבותינו ולהנחלתה, יעסוק הכנס החמישי של בית הוועד לעריכת כתבי רבותינו, בהשתתפות תלמידי חכמים וחוקרים מן השורה הראשונה.

תכנית הכנס מצורפת בזה.