My Explanation of the Mishna ‘Pray for the Welfare of the Government, for Without Its Fear…’

Authored by: העורך Editor

Claude’s translation of what I wrote in the past, with some improvements:

Mishnah Avot 3:2:

רבי חנינא סגן הכהנים אומר, הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו.

“Pray for the welfare of the government (malchut), for were it not for fear of it, each man would swallow his fellow alive”

This Mishna is not a command to establish a kingdom, nor is it a command to pray for one to arise, God forbid, for there is no “big fish swallowing small fish” phenomenon greater than the state itself. (The difference between robbers and a king: the king collects taxes regularly and evenly [roughly], within whatever territory his currency circulates — unlike robbers.)

Rather, it means: if there is no kingdom at all — not because of internal strife, but because the inhabitants refuse to accept a substitute for the yoke of the King of Kings, as Gideon said: “I will not rule over you, nor shall my son rule over you, Hashem shall rule over you” (Shoftim 8:23) — happy is their portion. There are, of course, always threats, but these can be dealt with, with Hashem’s help.

But a flesh-and-blood kingdom’s supreme priority, from its own vantage point, is not the welfare of its inhabitants but the prevention of competitors. Even protection of the inhabitants is only to supposedly justify its existence in their eyes, lest they rebel against it. Given that, if there is peace within the kingdom [i.e., internal stability at the top], one can at least expect a corresponding measure of peace [for the inhabitants] — that is, of “good enough for government work” quality, since there’s no free market, but at least something, as it says: “and pray on its behalf to Hashem, for in its peace you shall have peace” (Yirmiya 29:7); “Fear Hashem, my son, and the king too; do not associate with the king’s rivals” (Mishlei 24:21), etc. And we are obligated to place the king’s fear upon us (“שתהא אימתו עליך”).

But absent that, Heaven forbid — as happened in Libya after Gaddafi, in Lebanon, in Yugoslavia, and the like — there is no anarchism but, in effect, “Planned Chaos.” Each man would swallow his fellow, etc. — because the kingdom persists only in that it still prevents competition in the “provision of peace” with all its might, while on the other hand it fails to provide even its customary measure of peace to the inhabitants. The rival side, too, prevents competition in the provision of peace with all its might, but is too weak to supply the service adequately on its own, either (and so on, for any additional competitors for power).

ישראל ‘נטל שהאנושות אינה יכולה לשאת’? – האנושות לאן

אכן, ישראל היא נטל שהאנושות אינה יכולה לשאת…

יום רביעי, כ”ג תמוז התשפ”ו
בשעה שדונלד טראמפ, אשר במסגרת הערצתו לדיקטטורים במזרח התיכון, מתחכך בחמימות עם הרודן ארדואן, ומעניק לו כרטיס כניסה למועדון אקסקלוסיבי  של טיפוסים מפוקפקים הזוכים להערצתו – אמיר קטאר, יורש העצר הסעודי, הנשיא הטרוריסט הסורי ועוד – יצא שר החוץ הטורקי הקאן פידאן בהכרזה, ולפיה ישראל מהווה ‘נטל שהאנושות אינה יכולה לשאת’. שר החוץ הישראלי הגיב בתקיפות והצביע על הטרמינולוגיה הנאצית שבדברים, אבל זה כנראה לא עושה רושם חזק מדי על טראמפ, אשר משרטט את המזרח התיכון החדש על-פי דרכו מתוך שאיפה ליצור רצועת סחר פרו-אמריקאית שתחסום את ההתפשטות הסינית. אם ישראל תצטרך לשלם את המחיר – יהיה זה מחיר קל עבור טראמפ, ולקח חשוב לכל מי שחשב שיש לנו בעל ברית אמיתי מלבד אבינו מלכנו.
אבל האמת היא, שדברי שר החוץ הטורקי שווים התיחסות מקיפה. הוא מכנה אותנו ‘נטל שהאנושות אינה יכולה לשאת’. והאמת – שהוא צודק לחלוטין! האנושות היום מורכבת משני גושים עיקריים – מזרח ומערב, ואין זה מקרה, שטורקיה משמשת כמעין גשר בין שני העולמות בהיותה מדינה מוסלמית השואפת להיות חלק מאירופה.
מה מכילה אותה אנושות, שישראל מהווה עבורה קוץ בגרון? ובכן, המזרח נשלט בידי האיסלם, הרואה בקיומה של מדינה יהודית על אדמת הקדש מוסלמי כדבר בלתי נסבל, הסותר את האמונה המוסלמית. המערב, לעומת זאת, נולד על ברכי הנצרות, אשר רואה בהשפלת היהודים אבן יסוד באמונתה, ובחזרתם לארצם כסתירת לחי מצלצלת. והגם שהעולם המערבי כיום הוא בעיקרו חילוני, אותה תפיסה בסך-הכל עברה גלגול והותאמה לעידן המודרני, אך מעולם לא שנתה את הדי.אנ.איי שלה. מלבד זאת, המערב מכיל יסודות פרוגרסיביים, המתנגדים לקיומו של עם ישראל בשל היותו נושא בשורת האמונה בא-ל אחד, אמונה הסותרת את האתאיזם המופקר, החותר תחת כל אושיות המוסר, והמשמש בסך-הכל כגלגול מתוחכם של האלילות הקדומה.
אכן, אנחנו נטל על האנושות השואפת לדחוק את בורא עולם מקרבה, ועל כן נקראנו על שמו – ישראל. וכן אמר המשורר אסף (תהלים פג ד-ו) –  “כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ. עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ. אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד. כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו עָלֶיךָ בְּרִית יִכְרֹתוּ”. ובאר שם רש”י עבור כל מי שאינו מבין את המשמעות של מלחמת האומות כנגד ישראל וחושב שמדובר על סכסוך נדל”ן או על מחלוקת פוליטית – “ברית זו אינה אלא עליך, להשכיח את שמך. שאתה קרוי ‘א-להי ישראל’, ומאחר שלא יזכר ישראל, אף שמך הגדול אינו נזכר”.
ויכוח על שטח כמו שיש בין רוסיה לאוקראינה – האנושות יכולה לשאת. במוקדם או במאוחר הצדדים יגיעו שם להבנה, שהמלחמה לא תוכרע ומוטב להם להגיע להסכם כזה או אחר. מאבק כלכלי – גם את זה האנושות יכולה לשאת. כל צד מנסה לשפר עמדות, ובסוף מגיעים להסכם שישרת את כולם. אבל נוכחותו של א-להי ישראל בבריאה באמצעות עמו בחירו השב לארצו בתהליך שאין לו אח ורע בהיסטוריה האנושית ותוך כך הוא מנפץ לרסיסים את כל האמונות והתפיסות של משנאיו ממזרח וממערב – את זה האנושות באמת לא יכולה לשאת…
האסלאם והפרוגרס אינם אלא שתי זרועות של אותה עצה שנועצו על ה’ ועל משיחו. המוסלמים שואפים להחיל גורל אכזרי על העולם ולשעבד אותו לעריצות מדכאת. הפרוגרסיבים שואפים לרוקן את העולם מכל תוכן ערכי ולשעבד אותו להפקרות מוסרית. אלו ואלו נועצו יחדיו על ישראל עם ה’, אלו ואלו אינם מסוגלים לראות בתהליך האדיר של שיבת ישראל לארצו. אכן, הנטל כבד, כבד מנשוא עבור האנושות שאבדה צלם אנוש…
האם גורלה של האנושות כולה נחרץ? לא בהכרח. ישנה תופעה מבורכת בעולם, של בני נח המבינים את תכלית הבריאה ומוכנים לעמוד בצד הנכון של ההיסטוריה. בארה”ב ישנם עשרות מליונים שמאמינים ברמה כזו או אחרת בשיבת ישראל לארצו, וחלק מהם אף זנחו לחלוטין את הנצרות. גם באירופה ניתן למצוא אנשים שראו את הצדק והיושר המגולמים במורשת האבות והחליטו לדבוק בישראל מתוך הבנה, כי בהם טמון המפתח להצלחת האנושות כולה. אף במדינות האסלאם ניתן למצוא יחידים כאלו, אף שהם כטיפה מן הים.
אמנם, האנושות ברובה צועדת במדרון לעברי פי פחת, ושר החוץ הטורקי מבטא את רחשי לבם היטב. אך ההיסטוריה בסופו של דבר מנוהלת בידי בורא עולם, ולא ירחק היום, בו תוכח צדקתם של אלו, אשר דבקו בהבטחה הא-להית של ‘ואברכה מברכיך ומקללך אאר’ שנאמרה לאברהם (בראשית יב ג).
וכן מובא בתנא דבי אליהו רבה פרשה כ – “פעם אחת הייתי עובר ממקום למקום ומצאתי זקן אחד, אמר לי – רבי, וכי יש אומות העולם לימות המשיח? אמרתי לו – בני, כל גוים וכל ממלכות שעינו את ישראל ולחצו את ישראל, באין ורואים בשמחתן של ישראל, והולכין לעפרן, ושוב אין חוזרין לעולם, שנאמר ‘רשע יראה וכעס שניו יחרק ונמס תאות רשעים תאבד’ (תהלים קיב י), ואומר ‘והנחתם שמכם לשבועה לבחירי’ (ישעיה סה טו), וכל ממלכות וכל גוים שלא עינו את ישראל ולא לחצו אותן – באין והווין אכרים וכורמים לישראל, שנאמר ‘ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו’, ואומר ‘ואתם כהני ה’ תקראו משרתי א-להינו יאמר לכם חיל גוים יאכלו ובכובדם יתימרו’ (ישעיה סא ה ו), ואומר ‘כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם ה’ לעבדו שכם אחד’ (צפניה ג ט), ואומר ‘ולעבדיו יקרא שם אחר’ (ישעיה סה טו).
על הפסוק בישעיה שהובא כאן – “וְהִנַּחְתֶּם שִׁמְכֶם לִשְׁבוּעָה לִבְחִירַי וֶהֱמִיתְךָ אֲדֹ-נָי ה’ [א-להים קרי] וְלַעֲבָדָיו יִקְרָא שֵׁם אַחֵר”  באר הרד”ק – “כשתמותו מיתת הגוף בחרב, תניחו אחריכם שמכם לשבועה ולקללה, הפך הצדיק שכתוב בו ‘זכר צדיק לברכה’, אבל אתה – יזכר שמך לקללה, כי בחירי יקללו בכם מי שיקללו, ויאמרו – יהיה כך וכך והמיתך ה’ כמו שהמית פלוני ופלוני”. הנבואה הזאת התקיימה כבר בכמה ברנשים בשנים האחרונות – דף וסינואר, הניה, נסראללה וחמינאי ועוד כמה. שר החוץ הטורקי הקאן פידאן – אתה מוזמן להצטרף למועדון…

הכותב הוא הרב יהודה אפשטיין – יו"ר אגודת קדושת ציון, אגודת החרדים לדרישת ציון על טהרת הקודש.

לקבלת מאמרי אקטואליה קצרים מדי יום ביומו לדוא"ל, שלחו בקשה בדוא"ל (גם הערות תתקבלנה בברכה) לכתובת:

1@קריאתשמע.ישראל
או
1@SHEMA-YISRAEL.ORG