יהודה סגל מנסה להקים את המדינה לטובתנו

שוב פריצות במשך החגים…

יהודה סגל

ד’ תשרי ה’תשע”ח 24/09/17

אסור לגנוב אם אינך עובד ברשויות הגביה, הוצל”פ, מס הכנסה, וכולי. אלו שירותים שרק למדינה מותר לספק אותם. אז היכן הרדיפה אחר העבריינים שמנסים לחקות את המדינה?! נגד מסיגי הגבול הללו, הגנבים ושוברי החלונות ללא רישיון, ללא תעודה, ללא מדים כחולים, ללא דגל מדינת ישראל?! תן כבוד למדינת ישראל!

כל שבת, כל יום טוב, כל חג, יש פריצות וגניבות של “פועלים” ו”נוער אבוד” לרכבים ולבתים, בפרט באזורים מסוימים. הסאגה כבר ידועה. בואו ננסה לשכנע את ה”אחראים” עלינו לעשות משהו בנידון.

המיתולוגיה היא שהמדינה מגינה עלינו תמורת “שכר”. קרי מס האינפלציה (מבית בנק ישראל), מס רכוש, מס דלק, ריביות, רישיון רכב, רישיון נישואין, רישיון נשימה (אופס, זה אין עדיין!) מס דירה, מס רכב, מע”מ, עמלות, מס ירושה, מס לוטו, מס בלו, מס חברות (שמשתקף במחירים גבוהים להכל), ביטוח לאומי, מס שלילי… (הרשימה קצת מתארכת, אז נעצור כאן, על אף שהמדינה מצידה לא תעצור.)

אז, כמו ששואלים במקומות אחרים, “היכן ההגנה?!” אם הפוליטיקאים לא מסוגלים להגן על הרכוש ועל החיים, תפסיקו להפליל תחרות בענפי השמירה והבטחון הפרטיים!

טוב, הסיבה האמתית ל”הגנה” היא כדי שיהיה לנו מה לשלם אחר כך למדינה. הבעיה, ממש כמו לפריץ ואן ג’וזף קרטזנוטישפולסקי בזמנו, שיש להם יותר מדי אמון בתושבים. הם משערים שעדיין נצליח לשלם להם מיסים גבוהים (במישרין ובעקיפין) גם אם יהיו כמה פריצות קטנות כל שבוע. הרי לא יתקיימו בחירות חדשות על זה, אז מה יש להם לדאוג?

לבקש מהם רחמים? נו. כבר יוסף הצדיק ניסה את זה. זה לא עובד. במשנה כבר למדנו: “הוו זהירין ברשות, שאין מקרבין לו לאדם אלא לצורך עצמן. נראין כאוהבין בשעת הנאתן ואין עומדין לו לאדם בשעת דחקו.”

 אבל אולי נצליח לעורר את תשומת לבם בדרך אחרת: המדינה, כידוע, שונאת תחרות מכל סוג ומין. אסור למכור סמים מסוכנים אם אינך משווק מורשה בחברת תרופות ענקית. אסור לזייף כסף אם אינך עובד בבנק ישראל. החרבת בתי יהודים בארץ ישראל זה רק אם אתה מתגייס לצבא, אדון משתמט! אסור לחטוף ולענות נוער יהודי אם אינך עובד במחלקה היהודית בשב”כ. אסור להכות מכות רצח לכל עובר ושב בדמות שומר מצוות מבלי להתקבל למשטרת ישראל. ולנושא שלנו: אסור לגנוב אם אינך עובד ברשויות הגביה, הוצל”פ, מס הכנסה, וכולי. אלו שירותים שרק למדינה מותר לספק אותם.

אז היכן הרדיפה אחר העבריינים שמנסים לחקות את המדינה?! נגד מסיגי הגבול הללו, הגנבים ושוברי החלונות ללא רישיון, ללא תעודה, ללא מדים כחולים, ללא דגל מדינת ישראל?! היכן הקנאה הלוהטת לכבודה של מונופול המדינה על ה”שירותים” הללו?! הבו כבוד לרשויות מדינת ישראל!

הפעם דווקא החרדים רוצים לברר שאילתה: היכן שלטון החוק?

מדינה: עשי למענך אם לא למעננו!

בס”ד, יהודה סגל

YSMehadrinews@Gmail.com

[פורסם לראשונה באתר “מהדריניוז” – שאינו פעיל]

כתבה רלוונטית מהעבר: תגובת השלטון לשלטי הצניעות בבית שמש

מתקדמים מחלם לדוקטור סוס

יהודה סגל

י”ד אלול ה’תשע”ז 05/09/17

מה רוצים מאבוטבול?! הוא מוריד “פגיעה” אחת, ושבע פגיעות חדשות צומחות אחריהן! אני אישית מאוד נעלב מהשלטים הקוראים לשתיקה בזמן התפילה. מה עם הדרת גברים מפטפטים ממקום ציבורי, אה?

בית המשפט קובע כעת שראש עיר בית שמש, משה אבוטבול, לכאורה “מבזה” את בית המשפט…

זה בנושא שלטי הצניעות, כמובן. (בית המשפט המהולל כנראה טרם נרגע מביזויו בפעם הקודמת בו קרא לבחירות חוזרות, והתושבים שוב בחרו להצביע אבוטבול.)

התושבים תולים שלטי צניעות>הבנאדם מוריד>התושבים מחזירים>הוא מתקין מצלמות על מנת לתפוס את תולי השלטים>תולי השלטים מורידים גם את המצלמות. וחוזר חלילה. סה”כ זאת הצגה נחמדה ומשעשעת, אבל המחיר עליו יקר מדי. בקיצור, החל מיום 10.9 נתחיל כולנו לשלם כסף עבור “כבוד בית המשפט”; 5,000 ₪ ליום!

ותבינו. דיון שלם של בית המשפט של המדינה כדי לקבוע האם פלוני או אלמוני מבזים את כבוד מערכת המשפט שלה, זאת שמגינה על נשים “מודרות”. לפחות המיסים שלנו מנוצלים לצרכים חשובים וכנים…

אגב, אני אישית מאוד נעלב מהשלטים הקוראים לשתיקה בזמן התפילה. מה עם הדרת גברים מפטפטים ממקום ציבורי, אה?

אתם יודעים, זה ממש מזכיר את המעשה הדמיוני של הסופר דוקטור סוס הנקרא “500 הכובעים של ברתומלו קובינס”. למי שלא מכיר, השחקן המרכזי מנסה להוריד את הכובע בפני המלך, ואינו מצליח; בכל פעם שהוא מוריד את הכובע, מופיע על ראשו במסתוריות כובע חדש כתחליף. למרות שזהו אונס גמור לפי כל כללי הפסק, השופט מתעקש להעניש אותו בעונש מיתה. לסיפור ההוא יש דווקא סוף טוב.

מה רוצים מאבוטבול?! הוא מוריד “פגיעה” אחת, ושבע פגיעות חדשות צומחות אחריהן!

ובכלל, באיזה זכות דנה המדינה על כבודה של המדינה? הם לא “נוגעים בדבר”? ממתי רשאי אדם להיות שופט בענייני עצמו? והקנס המושת עצמו, וכי הוא אינו מוזן הישר לאותו ארנק ממנו מקבלים השופטים עצמם את המשכורת החודשית?! כמה מעגלי ונחמד. זה כמעט מזכיר את הצבעות חברי הכנסת בנושא האם להעלות את שכר חברי הכנסת… כמה נוח.

וכי אין חוקים מגוחכים פחות מאשר “זלזול בכבוד בית המשפט”? מה, תמו כל הפושעים באמת, כך שלא נשאר אלא להיטפל ל”חוטאים” בהלכות “דרך ארץ” אזרחי או “תקנות הדיון”?

והקנסות האכזריים מגיעים מכספי כולנו; בין אם אנחנו תולים שלטים, מסירים שלטים או “נפגעים” מהשלטים. בקיצור ענישה קבוצתית שרירותית נגד עיר שלמה ללא טעם והגיון.

מטיפים לנו על כבוד האדם וחירותו. מה עם הכבוד ומה עם החירות שלא לשלם 5,000 ₪ ליום בגין קנטרנות רפורמית?

אולי זה משל מדופלם על יום הדין האמתי הקרב ובא, להבדיל.

בס”ד, יהודה סגל

   YSMehadrinews@Gmail.com    

[פורסם לראשונה באתר “מהדריניוז” – שאינו פעיל]

הודו להשם: ה’חוק’ נגד השחתת תמונות נשים ציבוריות שלא עבר

הצעת חוק: שנת מאסר למשחיתי תמונות נשים

יהודה סגל – י”ד טבת ה’תשע”ח 01/01/18
יש כמובן סיכוי, למרות הרגעותיה של חה”כ, שהחוק יורחב בעתיד אף על משמיטי תמונות נשים בעיתונים ואתרים, דוגמת מהדריניוז.
הצעת חוק של יוליה מלינובסקי ממפלגת “ישראל ביתנו”: תוחמר הענישה על משחיתי תמונות נשים ציבוריות “על רקע מגדרי” לשנת מאסר.
אני שם לב שאין חילוק בין “רכוש” של המדינה, לרכוש פרטי. הכופרים ביסוד “הישארות הנפש”  – גם לנשים, מעוללים אנתרופומורפיזציה (האנשה) לשלטים דוממים. והצביעות כאן זועקת לשמים: מצווה גדולה להשחית שלטים שקוראים לצניעות, ועבירה גדולה לפגוע אף בשלטי תועבה (שהרי אין סטנדרטים בחקותיהם מה כן ומה לא). שלא לדבר על איסור הצבת שלטים הקוראים לצניעות, חלילה וחלילה (לא שאני אישית בעד השלטים הללו!).
מותר למדינה ולחילונים שלה להטריד את צעירינו, לשטוף את מוחותינו, ולגרות יצר הרע ומעשים חמורים בכל מקום ובכל מדיה במימון מיסים גזולים. אך הגנה עצמית, אפילו בחיינו הפרטיים אסורה.
איך יחליטו אם המעשה “על רקע מגדרי”? לפי המראה! כמו שמחליטים כיום שכל פגיעת רכוש קלה של בעלי פיאות-צד ארוכות מהווה “טרור לאומני אלים”…
חלק מהסיבה להצעה החדשה היא ה”מנהג” החדש של חלקנו לצבוע על גבי תמונות הנשים בשטרות בנק ישראל החדשות. להזכירכם, יש כבר חוק שלוש חודשי מאסר על משחיתי שטרות כסף בכלל (כמעט “אות מתה”), כך שיתכן בתיאוריה מאסר בפועל של יותר משנה בכלוב ממשלתי.
יש כמובן סיכוי, למרות הרגעותיה של חה”כ, שהחוק יורחב בעתיד מאותו “מרחב ציבורי” אגדי אף על משמיטי תמונות נשים בעיתונים ואתרים, דוגמת אתר מהדריניוז, ת”ו.
נשים צדקניות ששומרות עצמן מעיני זרים וגברים נשואים ששומרים עיניהם מנשים זרות, בחורים שלא טעמו טעם חטא, ובתולות טהורות, וגדורות; הם-הם העבריינים. אבל אלו המחפיצים את הנשים, והנשים המחפיצות את עצמן, וכל אלו הממלאים את בתי הכלא, המחריבים את בתיהם ואת נפש ילדיהם, הם-הם המנהיגים.

עליונים למטה ותחתונים למעלה.

כרגיל, לא נכלול את תמונת חברת הכנסת שהציעה את החוק החדש…
בס”ד, יהודה סגל
[פורסם לראשונה באתר “מהדריניוז” – שאינו פעיל]

מעשה במשטרת ישראל (פרטים שונו), המגלה טפח על טיבה

שודדים בני 17 או נערים מסכנים בסיכון?

תחילה יצאה הודעה לקונית מאת דוברות משטרה, לפיה שני אנשים תקפו נהג בבית שמש, דחפו והכו אותו, גנבו ממנו כסף מזומן, ונמלטו. “המשטרה פתחה בחקירה”. האם מדובר בעוד מקרה פשיעה חמורה של שור מועד בציבור הכללי הלא-מחונך, שניתן לעבור עליו לסדר היום? לא. שמענו ממקור מקורב לפרשייה שהעניין מורכב, חשוב ומקומם בהרבה.

הנה סדר המאורעות הכרונולוגי למיטב ידיעתנו:

  1. בשעה 14:45 קבוצת בחורים יצאה ממרכז עבור נוער בסיכון לעבודת קייטרינג בירושלים (עבודה מקובלת לבני נוער), מתוכה שני נערים, בגילאי 17 ו15 וחצי.
  2. השניים נפרדו מחבריהם ועלו על קו 12 כדי לקפוץ תחילה לבית ברמה א’.
  3. הנערים החליפו מילים קשות עם הנהג בקו 12 שהיה ערבי. הנהג, שלא הסתפק במילים, דחף את אחד הנערים והחל לתקוף אותו. הנער השני יצא להגנתו של ראשון, ויחד עזבו את המקום.
  4. לאחר מעשה, הם עלו על קו 417 לכיוון ירושלים.
  5. בינתיים, הנהג התקשר למשטרה, וטען שהנערים תקפו אותו ושחסר לו כסף בקופה. תושב שנוכח באוטובוס באתה שעה טען שראה את אחד הנערים פושט יד לקופה.
  6. המשטרה עצרה את קו 417 ועצרה את הנערים בסביבות השעה 16:30.
  7. בידי אחד הנערים מצאו השוטרים 130 ₪, אצל השני ולא כלום.
  8. הנערים נעצרו, ישבו במעצר, ושוחררו.

עובדה שהייתה תגרה על סף האי-חוקיות. אבל מי התחיל? ומי אשם? נו, מפני שזה ערבי מול יהודים, המדינה תעמוד בצד הערבי באופן אוטומטי. כשמדובר בחשש “גזענות” בלה בלה, לשום יהודי אין “חזקת חפות” במערכת המונופול המשפטי של השמאל – להיפך ממשפט התורה שהאמינה ליהודי, ולא לגוי.

וכן, הנהג עצמו התלונן שחסר לו כסף. אך הנה תיאוריה מטורפת: אולי הנהג לקח את הכסף לעצמו? לא ראוי לבדיקה…? אך לא. כבר בהודעת המשטרה רואים את פסק הדין האוטומטי כנגד הנערים. מה, כל נהג ערבי שווה “עובד מדינה” שאסור להרהר אחריו בקול?!

כמה כסף מצאו? 130 ₪. דמי כיס, במילים אחרות. וסתם מסקרנות: ניסיתם פעם להוציא 130 ₪ מהמכונה המכאנית הזאת? כמה זמן זה לוקח? ועוד לאדם לא מנוסה, תוך כדי תגרה. ומי שרק כעת “שדד” מישהו, האם הגיוני שימשיך מיד בנסיעה לעבודה?!

האם החקירה שוחרת צדק, וניטרלית? הנה כמה עובדות:

  1. בשונה ממקרים דומים בנוער ללא רקורד פלילי, לא נתנו למבוגר להיות נוכח בחקירה.
  2. שוטרת אחת בבית המשפט התבטאה: “אנחנו נשים סוף לנוער בבית שמש”. (שימו לב מי כאן האויב של “שומרי הסדר” מטעם עצמם…) השפה הייתה על “שוד אלים”. אם זה נקרא “שוד אלים” בשפת המשטרה, מה תהיה השלב הבא? “שוד מזויין” כי היו אבנים ליד?
  3. בבית המשפט התברר שהיו תלונות רבות במשטרה מצד סופרבוס שחסר כסף בסוף היום. וכעת, משטרת בית שמש, זו שלא טורחת בכלל להאט בקצב הפריצות לבתים כל שבת ומועד, אינם מסתפקים בסיפור הזה. מנסים לסגור כשמונה תיקים על חשבונם של נערים חסרי ישע, יש?
  4. שמע, לא יודע איך זה עובד בחברה זכיינית ומונופוליסטית, המסובסדת בידי המדינה, אבל במכולת פרטית, למשל, מעבר לסכום מסוים, מנכים הפרשים מתלוש משכורת העובד עצמו. כנראה שכאן זה נחשב כ”אונס”, והנהג לא משלם גרוש…
  5. עד ששכרה אמא אחת עו”ד יקר בדמים, לא אבו לשחרר אפילו למעצר בית, הכל בשעה שמדובר בעבירה ראשונה, לכאורה.

בקיצור, נקמנות ו”נעילת מטרה”.

מתוך ניסיון אישי במקרים דומים, יש לשער שמשטרת בית שמש חסרי “אקשן”. למרות כל הכותרות, אולי מלבד ה”קנאים”, המקום די מנומנם.

למה מחמירים כל כך עם הנערים? כדי להפחיד (“למען ישמעו וייראו”)? א”כ, זו טיפשות לשמה! השכבה החברתית המורגלת לעבירות רכוש קטנוניות ומסוכנות מכילה דווקא נוף אנושי בסגנון שאינו צורך חדשות. ספק כמה מתוכם יודעים קרוא וכתוב (מעבר לתוויות, טוויטר, וכרטיסי הגרלה). לא הבנתי: החבר’ה המושחתים העלומים הללו, שמסכנים את חירותם עבור פרוטות, אמורים לשמוע על המעצר, ופתאום לשקשק מפחד?!

לאאא. שמא מישהו במשטרה חושק צל”ש\בונוס\קידום עבור סגירת תיקים? (זה שיש הישנות מקרים כאלו לאחרונה (ואין סיבה שיפסיקו) לא מעניין שם איש.) הכל על בסיס דברי עד אחד! וכאן אפילו לא תבעו את העד הזה.

כתב בשולחן ערוך חושן משפט סימן כ”ח סעיף ג’:

אם גוי תובע לישראל, ויש ישראל יודע עדות לגוי נגד ישראל, ואין עד אלא הוא, והגוי תובעו שיעיד לו, במקום שדיני הגוים לחייב ממון ע”פ עד אחד, אסור להעיד לו, ואם העיד, משמתין אותו (היינו, נידוי).

האם גם כעת ניתן בחקותיהם עוד למשוך את העדות?

בס”ד, יהודה סגל

YSMehadrinews@Gmail.com

[פורסם לראשונה באתר “מהדריניוז” – שאינו פעיל]

אסור לחשוב כי בית שמש היא ירושלים

מחאה לכבודה של ירושלים

יהודה סגל – כ”ו תשרי ה’תשע”ח 16/10/17
נעלוז להיטפל, בין שאר ערי ישראל, להרי ירושלים, אך לא נסכים ליטול את כתרה לעצמנו!

זה חייב להיפסק.

בכל מקום שיהודים יראי שמים עושים או אומרים איזה דבר שאינו לרוחם, החילונים (והמתחנפים) קוראים בקול “ערד\טבריא\בנימינה\עמנואל לא תהיה בית שמש!”

בעבר הלא-רחוק היו מתלוננים דווקא על ירושלים עיר הקודש, תכון ותבנה.

ירושלים הייתה נחשבת המעוז והמבצר לשומרי חקות התורה, משוש כל הארץ, ואילו עבורם מרכז ה”קיצוניות”. ובבקשם להבדיל את עצמם מעל בני ישראל הישרים והתמימים, דורשי עיר המלוכה, ציינו ה”חפשים” שאין להם חלק בעיר הקודש והמקדש. הם אינם “קיצוניים”, ואיש לאהליו ישראל. מאז שמה של ירושלים “נטהרה” ע”י מצעדי קלון, ומכיון שראש העיר ישראלי חילוני. ובית שמש הפכה לשק אגרוף, כיון שיהודי חרדי בראש העירייה.

החתם סופר זצ”ל ייחס את הרעש בצפת בשנת תקצ”ז לכך ש”ירושלים תבעה את כבודה”. שם זה היה, אמנם, בהקשר של אכלוס, אבל הרעיון דומה.

ווילנא, נהרדעא, בני ברק, ליקווד, ועוד נקראו ברבות השנים “ירושלים קטנה”. נשמח מאוד בעיר מקלט זו לקבל תשבחות כאלו. נעלוז להיטפל, בין שאר ערי ישראל, להרי ירושלים, אך לא נסכים ליטול את כתרה לעצמנו! “כי מציון תצא תורה ודבר השם מירושלים”.

ירושלים קרויה בית אל (רש”י בראשית כ”ח י”ז), לא בית “שמש”! אסור לחשוב כי ברלין היא ירושלים, ואסור לחשוב כי בית שמש היא ירושלים. חובת מחאה זו מוטלת ביותר על בני ירושלים שבאו לכאן כיון שצר להם המקום.

כמובן, אין בדברים הללו הסכמה לכל מעשיהם של בני ירושלים היקרים.

שאלו בשלום ירושלים, ישליו אוהבייך.

בס”ד, יהודה סגל

YSMehadrinews@Gmail.com

[פורסם לראשונה באתר “מהדריניוז” – שאינו פעיל]