העורך Editor

When the Posek Knows the Questioner Can’t Fulfill the Pesak…

From an interview with Rabbi Hershel Schachter (original missing):

If the posek knows that the person asking will not be able to follow a machmir pesak and will get frustrated and give up on his Jewish observance, he cannot say that what he is asking for is absolutely asur. He has to show him that there are different positions in Halachah on the issue and remind him that by following the more lenient opinion he is still acting within the halachic framework. We believe that eilu va-eilu divrei E-lohim Chayyim (these and those are the words of the Living God) is a halachic principle and that bi-she’as ha-dechak (in extremis) you can rely on the shittah ha-mekilah (lenient opinion).

If you can’t wake up the Jew’s Fear/Love, perhaps its enough to give a cryptic answer, so the questioner bears the blame for his own decision? Or to send him to ask someone else? Either way, he’s still within the so-called “halachic framework”, but you haven’t made halacha into a joke…

And besides, “Elu Va’elu” doesn’t always apply; sometimes both positions are incorrect, or only one is correct. And it is no sort of “halachic principle” (at least until the Achronim)!

See what we wrote about Elu Va’elu here before.

Disclaimer: Never trust anonymous articles on the internet.

Update: Rabbi Schachter was more clear over here; “Elu Va’elu” does not include mistaken views.

לא, אין שום מקור בחז”ל לחוצנים

מתוך ערך “חוצנים” בחב”דפדיה:

בשיחה שאמר הרבי בשבת פרשת דברים בשנת תשכ”ט, בהמשך לציטוט דברי חז”ל כי אין דבר שאינו נרמז בתורה, אמר הרבי כי היה מי ששאל אותו האם ישנה אפשרות לקיום חיים מחוץ לכדור הארץ. “שאלה זו” – אמר הרבי – “אינה נוגעת ישירות לתורה ומצוות ובכל-זאת, הואיל ומתעניינים לדעת מהי דעת תורה בנושא, הרי כבר הבטיחו חז”ל (מסכת חגיגה) שכל עוד יש שאלות וויכוחים – יימצא מי שישיב עליהן. והואיל ועל ידי התשובות על השאלות הללו יהיו אנשים שיהיו מוכנים יותר לשמוע בקול ה’ להניח תפילין, לשמור שבת ולאכול כשר – עניתי שהדברים מפורשים בגמרא. ומה שהשואל לא שמע על אותה גמרא, הנה הדברים נמצאים בשני מקומות: במסכת שבועות (לו’-א’) – מסכת הנלמדת בדרך -כלל בישיבות ובמסכת מועד קטן (טז’-א) – אותה יש הנוהגים ללמוד בזמן “בין המצרים”.

“ב”שירת דבורה” על מלחמת ברק וסיסרא (שופטים ה’ כג’), נאמר: “אורו מרוז אמר מלאך ה’, אורו ארור יושביה”. על כך מביאה הגמרא (שם) שני פירושים המתייחסים לזהות הכוכב “מרוז”, כשלפי הפירוש השני מדובר בכוכב. כידוע, הכוכבים עזרו לישראל, ככתוב בפסוק לפני-כן: “מן השמים נלחמות הכוכבים ממסילותם…”, ואילו כוכב זה, מזלו של סיסרא, לא בא כמובן לעזרת ישראל, ועל כן החרים אותו ברק ב”שמתא”: “אורו מרוז, אמר מלאך ה’, אורו ארור יושביה” – הרי שיש תושבים על הכוכב!

“ואכן, גם רש”י בפירושו על ספר שופטים, מביא את שני הפירושים בגמרא, כשאת הפירוש הגורס ש”מרוז” הוא כוכב, מביא רש”י בפירושו הראשון”.

ע”כ.

אבל לא. גם לפי פירוש זה, אין לנו אלא ראיה שנסעו בני אדם לכוכבים, ונשארו בני אדם, על אף מעבר המקום; אין “חוצנים”!

ואכמ”ל.