העורך Editor

I most certainly don’t agree with all of Rabbi Mazuz’s opinions, as I already noted in the past.

But his general approach of intellectual honesty, unbound by frozen status quo bias or appeal to false authority, and therefore his willingness to consider wearing Techeiles and ascending Har Habayis, his Rishon-like method of studying historical artifacts to see if they change our understanding of the text, skillful conjecturing of textual variances, like the Vilna Gaon (and the Tunisian Talmudic Technique, generally), his “Kedushas Tzion-like” orientation, his fearless disdain of “Gadolatry”, his battles against giving away Eretz Yisra’el to our enemies (except during Shemittah!), and much more, all make his Torah a breath of fresh air.

How do you know he’s making an impression?

Here’s an image of the title page of a pamphlet titled “אמת קנה” written to stem his influence (and by vainly noting its mere supposed innovation, to boot…!).

I got this by email with the subject header warning of מידע חשוב על השקפות פסולות שמוכנסות לילדכם:

A recent Jewish Press interview quotes meshumad “Dutch-Israeli Orthodox rabbi, philosopher, and Jewish scholar Nathan Lopes Cardozo” rejecting the mitzvah to wipe out Amalek.

When he bloviates irrelevantly about Avraham arguing whether Sedom should be destroyed, the interviewer raises the obvious counter: “And yet shortly thereafter, God tells Abraham to execute his son Isaac, and gives him kudos for the fact that he tried to comply.”

Here is Cardozo’s response:

I am of the opinion that Abraham, by being prepared to do so, to execute his son, failed the test. I think that the reading of the binding of Isaac should be different from the conventional approach as some Hasidic texts indeed seem to suggest. For an excellent overview read: The Fear, the Trembling and the Fire by my dear friend, Professor Jerome (Yehudah) I. Gellman, published by University Press of America in 1994.

It goes on, of course, Afra lepumei.

This isn’t to say there’s no difference between saying a Chassidic homily on the one hand, and pretending, as does Cardozo, this has any bearing on practical halacha, on the other. Still, the earlier imputed authority was a necessary condition for the later perversion. And this assumes it really was all just homilies, after all, of which I’m not so sure.

I found this through Rabbi Grossman’s powerful rebuttal of some sections.

ראה פתיחה על הלכות תשובה לרמב”ם מפי הרב מאיר אליהו שליט”א.

מומלץ בחום!

The Gemara Berachos 61a says: תנו רבנן המרצה מעות לאשה מידו לידה כדי להסתכל בה אפילו יש בידו תורה ומעשים טובים כמשה רבינו לא ינקה מדינה של גיהנם שנאמר יד ליד לא ינקה רע לא ינקה מדינה של גיהנם. See the bolded part?

In support, I add the footnotes of Rabbi Akiva Dershowitz on Tevunah:

בנגיעה בעלמא בלי שום קירבה או חיבה כלל ליתא מאן דפליג דאין בזה משום איסור לא תקרבו, ומי שמחמיר בזה איתא בגמ’ סוטה כא: שהוא חסידות של שטות [וכן מבואר מסוטה יט’ ע”ש בתוס’ שהביא מהירושלמי שנתעורר להא דע”י תנופה בקרבן הכהן נוגע בהאשה, ומבואר שם דהקשה רק משום “מכוער הדבר”, היינו שאין בזה שום אסור לא תקרבו דאין כאן חיבה וקורבה כלל]. ובאמת שאין לנו מקור שנגיעה כזו תהיה אסור אפי’ מדרבנן (במקום שאין חשש הרגל או הרהורים). ורק שהראשונים למדו מהא דשבת יג: מעשה באליהו הנביא לאסור נגיעה בעלמא באשתו נדה, וזה מובא לדינא בהל’ הרחקות שבין איש לאשתו נדה בסי’ קצ”ה סעיף ב’. אבל בשאר נשים אנן קי”ל דכל אלו הרחקות יתירות מותרות [בשאר נשים], ולכאורה ה”ה בזה הוי כמו אסור הושטה וכדומה. וכן הוא להדיא בשו”ת פני יהושע (ב’–מד’) שאין בזה אפי’ אסור דרבנן. וכן עולה מדברי האג”מ (או”ח חלק א’ סי’ קי”ג), שאוסר הושטת יד לאשה שהיא ערוה, אבל במקו”א בתשובותיו (באבה”ע חלק ב’ סי’ נו’ בסופו) ביאר דהוא רק משום דזה נחשב דרך חיבה. והוא ביאר שאלו שמקילין בזה נקטו שאין בזה חיבה, מבואר שבלי חיבה אין אסור נגיעה כלל[1] [וע’ ג”כ אג”מ אבה”ע ד’–לב’–ט’]. ואח”כ ראיתי דברים מפורשים באג”מ (אבה”ע ב’–יד’) שבלי דרך חיבה אין אסור נגיעה אפי’ מדרבנן, ודייק כן מסתימת הרמב”ם שאוסר בדרך חיבה ותאוה מדאורייתא, ולא הזכיר שום איסור דרבנן בנגיעה בעלמא. ועי’ גם בב”ח סי’ קצ”ה בסעיף ב’ בהא דאסור כל נגיעה בעלמא באשתו נדה, וביאר שיש חידוש בזה דהו”א נגיעה בעלמא מותרת והכוונה לכאורה כמו כל שאר ערוה דאין אסור בנגיעה בעלמא. וביותר מזה עי’ בראבי”ה הל’ נדה פ”א הל’ ח’ דבאמת לומד שגם באשתו נדה מותר נגיעה בעלמא בלי חיבה, ודייק כן מהא דרק ברחיצה שהיא דרך חיבה אסרו נגיעה, ואף דאנן קי”ל דבנדה אסורה, רואים מזה שאין שום גמ’ מפורשת לאסור נגיעה בעלמא אפי’ באשתו נדה, ובפשוטו מותר לגמרי.

וע’ בשד”ח מערכת חו”כ (בחלק ז’ ד”ה קריבה) שמביא מספר לב חיים דנגיעה בעלמא בערוה לא מצינו אסור להדיא ויש להרחיק רק מצד התרחקות יתירה מכל חשש. ועי”ש שהשד”ח תמה עליו דהלא דברים מפורשים הם במשוש דפק דשייך בהו לאו דלא תקרבו לכמה ראשונים. ונראה דמשוש הדפק אינו נגיעה בעלמא אלא נגיעה של קירוב בשר שאף שאינו דרך תאוה והנאה יש בו הרגל דבר להביא לידי קירבה.[2] ובזה למד הב”י שהרמב”ם מחמיר דהוי לא תקרבו וכמו שהבין הרשב”א בדעת חכמים דר’ פדת דזה נכלל בלאו דלא תקרבו. והש”ך למד ברמב”ם על דרך רש”י שרק נגיעה של קירבה ממש [ולא הרגל בלבד] החמיר בו חכמים דר’ פדת ורק בזה אסר הרמב”ם. ומש”כ הש”ך בס”ס קצ”ה דהרופאים עושים משמושים אלו אף במקום שיש עוד רופאים עכו”ם בנמצא, נראה דכיון דהוא רק אסור הרגל מדרבנן יש להקל לצורך רפואה, ויותר נראה דמשוש דפק הוי הרגל רק בין איש לאשתו ולא מהרופא להאשה ואינו אסור כלל לדעתו.[3] אבל באמת נראה דאין זה [המנהג ללכת לרופאים ישראלים] כ”כ קשה לדעת הב”י דכיון שביארנו דגם להב”י האסור בזה אינו עצם הנגיעה שאינו של חיבה אלא ההרגל דבר, אלא שהרגל זו נכלל בלאו דלא תקרבו. א”כ י”ל דהלאו עצמו נשתנה ממצב למצב וגם לדעתו י”ל דרק בין איש לאשתו בכגון זה הוי לא תקרבו ולא בין הרופא להאשה. והדברים מפורשים בהרשב”א שהוא יסוד לשיטת הב”י, דעי”ש בתשובות מיוחסות שמצדד שמישוש אסור מדאורייתא (ולכה”פ אסור מדרבנן) ומסיק בסוף התשובה עוד סיבה להחמיר דמיירי שיש אחר בעיר לעשות המישוש. ופשטות שדבריו קאי גם על הצד שמישוש אסור מה”ת, וא”כ צ”ע מה מועיל ע”י אחר הלא גם עליו נאמר איסור קירבה לאשת איש. ואלא מאי כדמשמע שם וכדברינו הנ”ל דכיון שאסור לא תקרבו זה הוא משום הרגל, סבר הרשב”א דדבר זה שסוף סוף הוי פעולת רפואה גורם הרגל רק בין איש לאשתו, ודו”ק.

I received the following message:

Dear fellow member of Klal Yisroel,

As you will have heard, the future of chinuch in England is facing
difficult challenges.

Next year, regulations will be put to parliament about the teaching of relationship education (RSE). Much of the expected teaching of RSE is in sharp contradiction to the ethos and values in a Torah school.

People of other faiths have similar concerns and have started a parliamentary petition.

Please take one minute off your busy schedule to sign the petition using the link below:

http://bit.ly/CHINUCHUK

When the petition reaches 100,000 signatures it will get debated in parliament and will get an official government response.

May Hakodosh Boruch Hu repay you for doing your part for Tinokos Shel Beis Rabbon.

With best wishes,
The Team at Chinuch UK