‘Askinu Se’udasa’: The Minhag to AVOID Saying Things You Don’t Understand

Askinu seudasa – The minhog NOT to say/sing it – אתקינו סעודתא – המנהג שלא לומר או לזמר אותו

אתקינו סעודתא, a Kabbalistic zemer in Aramaic from the Arizal, which is a few hundred years old,  is widely sung these days at Shabbos seudos, even in some non Chassidic places. Especially at סעודה שלישית. How many people understand it is another matter.

It  may be less well known that there are those who specifically have refrained from, or opposed such a practice.

It is hard for people to abstain when a group is singing something, with a lively tune, especially in our culture that puts such value on being part of a tzibbur and going along with the group. But people should know that there are differences of opinion about this practice.

What if your minhog is not to sing it? What if your father didn’t? Which is the case I found myself in. I felt that it was not my minhog, but didn’t fully understand why (beyond perhaps a vague feeling that ‘we don’t get into that heavy Kabbalistic stuff’, at least not in public). And then some could say, hey, your father didn’t sing it, but was he opposed to it, or maybe he just didn’t grow up with it? Is abstaining from something a minhog davka (specifically) not to do it, or just a neutral stance, no minhog on the matter either way, which would not be in opposition to someone adopting it if he wishes?

Recently, while glancing at a Torah journal by the name of צפונות, from ארץ ישראל in תשמ”ט, א, לד-ה, I noticed a piece there with a תשובה (responsum) from the  מהר”ם שיק, senior talmid of the חתם סופר, who was asked if it should be said.

The  מהר”ם שיק says that he doesn’t say it and neither did the חתם סופר. The reason he gives is that we are not on that level, just as it is brought down in Shulchan Aruch (שו”ע או”ח סימן ג, הלכה א)  that we nowadays do not say התכבדו מכובדים before entering the בית הכסא, so kal vachomer this שיר, which is even holier.

I asked רב בנימין שלמה המבורגר שליט”א about it and he furnished me with additional information on the matter, as follows.

The Chasam Sofer’s son, Rav Shimon Sofer, the מכתב סופר, reported that the Chasam Sofer did not say the zemiros of the Arizal אסדר לסעודתא, אזמר בשבחין, ובני היכלא because “עס איסט צו פיעל ארויסגעזאגט”  it expresses too much openly of matters that should be more hidden (brought in באר מרים introduction to מכתב סופר). Esoteric, Kabbalistic manners are not for every person. One should be on a high level, a holy person to get involved with such things.

מהר”ם א”ש, the famous talmid of the Chasam Sofer and Rav of Ungvar, didn’t say it either, as brought down here, a little less than halfway down the page, in the paragraph starting קודם סעודת צהרים, where it states לא מלאו לבו לומר האתקינו סעודתא ולומר דא היא סעודתא.

The בן איש חי brings (בן איש חי, שנה ב’, פרשת חיי שרה, סעיף יג) that even among Sepharadic mekubbalim there were those that refrained from saying it due to פחד. And he concludes by saying that ‘we are not נוהג to say it at all‘!. And he was a great מקובל!

Western European Sepharadim, in London and Amsterdam, also didn’t say it, as reported in sefer כתר שם טוב of רב שם טוב גאגין, חלק א’ עמוד רא

So quite a line up of gedolim there who didn’t say it, for various reasons. So there are definite grounds for a practice/מנהג to refrain. And if you refrain from it for the reasons mentioned by the above גדולי עולם, I dare say that you are definitely מקבל שכר על הפרישה (are rewarded for refraining).

From Treasures of Ashkenaz, here.

Against Sin-of-the-Spies Maximalism

Authored by: העורך Editor

Some see the “Sin of the Spies” wherever they look. For example, they quote Sanhedrin 94a:

אמר רבי יוחנן מפני מה זכה אותו רשע לקרותו אסנפר רבא ויקירא מפני שלא סיפר בגנותה של ארץ ישראל שנאמר עד בואי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם… אבל ישראל ספרו בגנותה של ארץ ישראל כי מטו שוש אמרי שויא כי ארעין כי מטו עלמין אמרו כעלמין כי מטו שוש תרי אמרי על חד תרין.

Rashi there:

אבל ישראל, כי אגלינהו סנחריב ספרו בגנותה של ארץ ישראל, דכי מטו לאותו מקום ששמו שוש אמרו שויא לארעין זאת הארץ שויא לארצנו, וכשבאו למקום ששמו עלמין אמרו כי עלמין זה המקום שוה לירושלים שנקראת בית עולמים.

כשבאו למקום ששמו שוש תרי אמרו על חד תרין, כלומר זה יפה פי שנים כמקומנו, ועל שם כך נקראו כל אותן מקומות כך.

So, I can’t say Eretz Yisrael is worse than China. I can’t even say it’s the same. All I can say, in this view, is Eretz Yisrael is better… Haven’t they heard of the custom referring to Vilna as the “Jerusalem of Lithuania“, and so on, as a term of endearment?

Sounds like non-stop Hasbarah to me!

The sin of the spies constituted many things, including denying prophecy, etc. It seems the terms “Lashon Hara” is metaphorical, referring to Hashem, himself. I think the Chafetz Chaim hardly mentions Dibas Ha’aretz (the Sin of the Spies) as practical halacha (I can’t find it now).

The truth is, there is no proof for any of this in this Gemara, because everything depends on the context. איכא דניחא ליה בבקעה ואיכא דניחא ליה בהר. Even if I’m wrong, the Chazon Ish used the same logic in response to those who tried to derive halachic rulings (Rabbi Hirsch’s Austritt, various interactions with the incipient state of Israel) from Chazal’s homilies on keeping our distance from the wicked.

רק מי שלומד לשמה באמת – לעשות רצונו כרצונו – מסוגל לפתוח מקורות מחדש

Authored by: העורך Editor

דרשתו של הרב משה פישר בכנס “קדושת ציון” האחרון:

ברשות וכו’

אני מתכבד לפתוח את הועידה השנתית הרביעית  [שלישית] של אגודת קדושת ציון בסימן ‘יודו לה’ חסדו ונפלאותיו לבני אדם’ בסימן של הודיה לה’ על כל הניסים והנפלאות שזכינו לראות בעינינו ממש בשוב ה’ ציון בחסדו הגדול ובנפלאותיו כי גברו עלינו.

ישנה שאלה אחת מובנית בכל פעילות האגודה שמציקה לרבים מאיתנו ואולי אף לכולנו, מהי בעצם אגודת ‘קדושת ציון’ מהי מטרתה המדוייקת ולאן היא חותרת???

ישנם היום הרבה ארגונים לכל מיני מצוות אניית אמן, השגחה פרטית, ברכת האורח וכו’ אכשר דרא ב”ה, אבל אגודת קדו”צ אינה כזו לא במהות ולא באופי, היא אינה חברה למען מצות יישוב אר”י וגם לא למען מצות ההודאה לה’, היא שונה בתכלית היא קמה בשביל כל המצוות גם יחד, בשביל קיום התורה כולה,

“ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני ה’ אלקי לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה:  ושמרתם ועשיתם כי הוא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה: (דברים פרק ד, ה-ו).

אגודת קדו”צ קמה כדי לרענן את הלב של כל יהודי ובפרט אנשי המעלה בני התורה המסולאים בפז, לחשב מסלול מחדש, לשים לבבינו על דרכינו ולהבין מה ה’ אלוקינו שואל מעמנו כדי שנהיה באמת עם חכם ונבון, כדי שנסתכל סביבנו ונראה נכוחה את יד ה’ הגדולה ונבין מה מטרתינו כאן דוקא בדור הזה.

בשביל מה שידד הקב”ה כל מערכות תבל במאה שנים האחרונות, בשביל מה הביא הקב”ה את עולמו לתוך מערבולת של תמורות אדירות שלא גומרות להתחלף עד ימינו אנו ועד רגעים אלו ממש, כל מי ששם לבבו על דרכיו כל מי שרק פוקח עיניים עומד ומשתאה נוכח ידו הגדולה של ה’ וזרועו הנטויה, איך הקב”ה בתוך שנים ספורות קיבץ עם שהיה מפוזר ומפורד בין העמים משך אלפיים שנה, הייתכן שהקב”ה מנער את כל העולם מן הקצה אל הקצה ואנחנו עמו וצאן מרעיתו נעצום עיניים ??? אנחנו נגיד זה לא נוגע לנו – זה ביטול תורה ??? זה פוליטיקה??? בשביל מי עשה ה’ את כל זה אם לא למען שמו המחולל בגויים בעצם היותנו עמו ונחלתו לחרפה למשל ולשנינה בין שיני הזאבים וחז”ל הרי למדונו שכל מה שקורה בעולם זה בשביל ישראל.

והקב”ה אומר ביד עבדו ישעיהו “עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו” – ואומר המכילתא לפי שכל העולם שלך ואין לך עם אלא ישראל ולמה? בשביל שתהילתי יספרו “ספרו בגויים את כבודו בכל העמים נפלאותיו” “להודיע לבני האדם גבורותיו…” זוהי הרי מטרת הבריאה בשביל שיהיה עם שיכיר את ה’ ויספר שמו בכל הארץ (ואדם אין לעבוד את האדמה” אוחז”ל ואין מכיר בטובתן של גשמים),

ומה נאמר אנחנו גאולי ה’ אשר גאלנו מיד צר ומארצות קבצנו ממזרח וממערב מצפון ומים, אנחנו אשר אבותינו ואלו אשר חיים עמנו היום אשר תעו במדבר בישימון דרך ועיר מושב לא מצאו, אנחנו ואבותינו אשר צעקו אל ה’ בצר להם וממצוקותיהם הצילם והדריכנו בדרך ישרה ללכת אל עיר מושב ולא זו בלבד אלא הביאנו אל נחלתינו אל גאון יעקב אשר אהב סלה. איך נתעלם? איך נעצום עיניים? ואיך לא נודה לקב”ה על חסדו ועל נפלאותיו לבני האדם??? איך נכפור בטובותיו של מקום ונעצום את עינינו ונכריז קבל עם ועדה שלא ה’ פעל כל זאת? באיזו עזות מצח נבוא לפניו ונאמר זה לא אתה זה ‘הסיטרא אחרא’ כביכול???

אומרת הגמ’ (סנהדרין צד.) ‘למרבה המשרה ולשלום אין קץ וגו’ אמר רבי תנחום, דרש בר קפרא בציפורי: מפני מה כל מ”ם שבאמצע תיבה פתוח, וזה סתום? ביקש הקדוש ברוך הוא לעשות חזקיהו משיח, וסנחריב גוג ומגוג. אמרה מדת הדין לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם! ומה דוד מלך ישראל שאמר כמה שירות ותשבחות לפניך – לא עשיתו משיח, חזקיה שעשית לו כל הנסים הללו ולא אמר שירה לפניך – תעשהו משיח? לכך נסתתם’. ואנחנו שבדורנו ממש אירעו כל הניסים האלו כל התהליך המופלא הזה החל בתלמידי הגר”א והבע”ש ושאר”י החלה לתת פירותיה ולהאיר פניה לבניה ומאידך השואה האיומה וסופה המר של הגלות המרה והניסים האדירים לאין ספור בתש”ח ובכל המלחמות והשחרור ההזוי שנכפה עלינו בששת הימים שאף אחד לא חלם שעמ”י יצא מזה בלי הרים של קברים רח”ל “הנהיה כדבר הזה או הנשמע כמוהו השמע עם קול אלוקים חיים מדבר אליו מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי”?

 עד כ”כ שאמר המשגיח ר”י לוונשטיין זצ”ל שכשם שמזכירים יציא”מ פעמיים בכל יום כך יש להזכיר ניסים אלו בכל יום שחרית וערבית! ובגליוני קדושת ציון הארכנו בדעת רובא דרובא של גדולי ישראל על ששת הימים ועל הניסים שמאז ועד עתה.

ולכן קמה וגם ניצבה אגודת קדו”צ כדי לומר לקב”ה אנחנו עמך וצאן מרעיתך באש ובמים, אנחנו לא מכתיבים לקב”ה איך להנהיג את עולמו מה כן טוב ומה לא טוב, אנחנו אומרים שירה לפניו על כל הניסים והנפלאות שעשה עמנו וגם על הצורה שהוא ית’ בחר לעשות את זה, ורק מי שכל מגמתו ושאיפתו הוא לעשות רצונו ית’ ולהתבטל לפניו, (ולהתבטל לפניו זה לא לעצום את העיניים ולהיות שוטה, להתבטל לפניו זה לחקור ולדרוש באמת מה רצונו ולבטל רצונך מפני רצונו…) רק אחד כזה מסוגל ויכול לפתוח את כל המקורות החל מדברי הנביאים ועד גדולי הדורות האחרונים ולהווכח שלא חידשנו דבר, הכל בכתב מיד ד’, רק אחד כזה יכול לראות עין בעין את ישועת ד’, בשוב ד’ ציון אבל כמו שהקב”ה הכתיב לנו איך זה צריך להראות, אם היינו בגדר של ‘זכו’ אז היינו זוכים ל’עם ענני שמיא’ – ל’אחישנה’ אבל כשלא זוכים זה בצורה של ‘בעתה’ – של ‘עני ורוכב על חמור’ וזה לא אומר שזה לא גאולה, גם אז ‘צדיק ונושע הוא’ גם במצב של גאולה המלובשת בדרך הטבע, אהבת ד’ לעמו ישראל בעינה עומדת כאב לבן גם במצב כזה זכינו בחסדי ד’ עלינו וברחמיו המרובים לניסים מופלאים למעלה מדרך הטבע, ורק ע”י ההכרה וממילא השירה וההודיה לקב”ה נזכה להמשך תהליך הגאולה המופלא הזה ולביאת המשיח בב”א.

מתוך הסתכלות והשקפה זו פועלת אגודת ‘קדושת ציון’ בדרך המסורה לנו מרבותינו מדור דור וביתר שאת מרבינו הגר”א, שערך משנה סדורה על כל סדרי הגאולה לכל פרטיה ותקופותיה, ואחריו הנצי”ב הח”ח האמרי אמת ועוד, ‘ואורח צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון היום’ שנזכה בקרוב ל’ומלאה הארץ דעה את ד’ כמים לים מכסים’ ‘וראו כל בשר יחדיו כי פי ד’ דיבר’.