האייפון ה’מסונן’: פנים אמיתיות

Reprinted with permission.

Reprinted with permission.
Just as we did with Sukkos and Purim, here is a partial compilation on, well, not Yamim Nora’im, but Teshuvah. Not Teshuvah for specific transgressions, but in general:
Enjoy!
מתוך מאמר הרב ברנד (בהפרכת טענות שונות נגד עליה להר הבית):
שאלה: מותר לעלות להר הבית רק לצורך מצוה, וכעת אין בזה שום מצוה, ואפילו להתפלל לא נותנים.
תשובה: מצווה גדולה להתפלל בהר הבית, עי’ רש”י (ריש פרשת ויצא) שיעקב אבינו חזר מחרן למקום המקדש כדי להתפלל שם. וכן מצינו במסכת תענית שעיקר התפילה בהר הבית. [ושם ניתן לתקוע בשופר וחצוצרות ביחד (ראש השנה, דף כז ע”א)].
ואם לא נותנים להתפלל בפה, אפשר להתפלל בלב, כמבואר בפסיקתא, והובא ברמ”א (סי’ צד, סע’ ו. הרחבנו בזה במאמר ראיות על מקום ההיכל וקודש הקדשים).
ובזמן האחרון כבר אפשר גם להתפלל, באופן שלא עושים רעש.
וכן יש צורך של אחיזה במקום, כדי שהערבים לא ישתלטו על כל ירושלים (עי’ לקמן כתבה מגורמי בטחון בנושא זה), וכן מבואר בגמ’ (שבועות הנ”ל).
וכן להסיר החילול השם הנורא שח”ו יגידו הגוים איה אלהיהם, שאם הגוים משתלטים על המקום הם אומרים איה אלהיהם, כמו שנאמר ביואל (ב, יז): בין האולם ולמזבח יבכו הכהנים משרתי ה’ ויאמרו חוסה ה’ על עמך ואל תתן נחלתך לחרפה למשל בם גוים למה יאמרו בעמים איה אלהיהם”
וממילא מכיון שהקב”ה נתן לנו את המקום במלחמת ששת הימים, והסיר את החילול השם הזה, אנו צריכים לשמור את זה שלא יבוא לידי גוים ויחזור ח”ו טענה זו.
וכן התביעה להקרבת קרבנות ובנין בית המקדש [כשיתברר מקום המקדש מדויק, וכן מידת האמה, כגון ע”י חפירות או בירורים אחרים] זה בכלללשכנו תדרשו ובאת שמה (דברים, יב, ה).
ויש בזה יותר ממאתיים מצוות, מתחיל עם עליה להר הבית, שזה מראה שעושים פעולות מעשיות ולא רק תפילות וצפיה, שאם זה רק צפיה ותפילות, יכולים לחשוב שהכל ירד מן השמים, ואין הדבר כן, שאין לנו רשות לסמוך על זה. ומי שיכול לקיים איזה מצווה ואינו רוצה לקיימו
בגלל שטוען שיקיים רק כשיבוא משיח או אליהו, ויהיו ניסים וישועות, עובר על לאו של לא תנסו את ה’ אלהיכם כאשר נסיתם במסה (דברים, ו, טז), עי’ רמב”ן (שם). וכן צו המשורר – שחז”ל אמרו שהוא משה רבינו (תהלים, צה, ז) – היום אם בקולו תשמעו: אל תקשו לבבכם כמריבה כיום מסה במבדבר.
וזה כוונת אליהו ומשיח שאמרו, שמשיח יגיע “ַהיום אם בקולו תשמעו” (סנהדרין דף צח ע”א) – שלא יתלו את קיום המצוות שנתאפשר קיומם בביאת אליהו ומשיח. (וע”ע במאמר “אליהו הנביא ומשיח, הגאולה תבוא היום אם בקולו תשמעו“, ובמאמר “לא תנסו את ה’“).
עי’ מגילה (דף יז ע”ב – יח ע”א), ורש”י (שם); ירושלמי (מעשר שני, פרק ה, הל’ ב); מדרש רבה (תולדות, פרשה סד, אות י. הובא לעיל במאמר של המשנה שכיר, ובהרחבה בהערה ב”לשם יחוד”); פסיקתא רבתי (איש שלום, פיסקא לו – קומי אורי). ועי’ מלבי”ם (דניאל, יב, יב; וכן בספר המסורת על מקום המקום המקדש) שבימי הקיסר יוליוס הכופר [כ־300 שנים אחרי החורבן] התחילו לבנות בית המקדש, רק שנחרב אח”כ.
עי’ כפתור ופרח (פ”ו); שו”ת חת”ס (יו”ד סי’ רלו); חזו”א (אה”ע, ב, ז). וכן ידוע מן הגר”א שאמר שאם יעלו להר הבית ויקריבו קרבן תמיד – יהא אחרי המעשה (הובא בספר סולו סולו המסילה).
את השאר ניתן לראות כאן.
סיפר הרב אלימלך בידרמן שליט”א:
מעשה ביהודי שקבל בפני הרה”ק ה’בית ישראל’ זי”ע ותינה בפניו מצבו השפל והירוד מבחינה רוחנית עד שכבר ‘התייבש לגמרי’ מבלי לחלוחית דקדושה, נענה לו הבית ישראל, אם היה למולך גוי כשחרב בידו ומכריח אותך לעבור על ג’ החמורות וכי היית נכנע לו… ח”ו השיב האיש, המשיך הבית ישראל ואמר, וכל כך למה, מפני שנאמר ‘ובכל נפשך’, ודרשו חז”ל אפילו נוטל את נפשך, א”כ, גם הכתוב לפניו – בכל לבבך תקיים ‘אפילו נוטל את לבבך’, כלומר, זוהי חובתו של כל יהודי, לעבוד את בוראו ית’ אפילו כשהוא נוטל את לבבו, שהרי זה חיוב גמור כמו אותו חיוב למסור את הנפש על ג’ חמורות.
(באר הפרשה על ואתחנן, סוף הערה כ”ב)
Paul Craig Roberts worked as Treasury Assistant Secretary for Economic Policy in 1981 under Ronald Reagan.
As he tells it:
I had held a presidential appointment from a President of the United States. I ended up fighting battles for him against entrenched interests who opposed his policies to end stagflation and the cold war. I helped to win the battles for him, as his accolades to me testify, but my success ended any career for me in government.
So he knew Trump would utterly fail from the very beginning:
I knew that, unlike Reagan who had prepared his run over the years and had a movement behind him, Trump had not. Moreover, also unlike Reagan, Trump had no idea of what he was walking into and no idea of who to appoint to important offices who might be inclined to help him. Generally speaking, the value of a presidential appointment, such as the one I had, lies NOT in helping the president, but in helping the ruling private establishment. Any Assistant Secretary can be very helpful to private interests and end up a multi-millionaire. Indeed, most of them do.
But I put the country’s interest ahead of mine and helped Reagan to cure stagflation and to end the cold war. Curing stagflation was perceived as a threat by the economics profession which had no cure and didn’t want to be shown up by dissident supply-side economists, and much of Wall Street misunderstood what the media called “Reaganomics” as more inflationary deficit spending that threatened their stock and bond portfolios. Ending the Cold War threatened the budget of the military/security complex, a dangerous undertaking.
Here’s the meat:
A decade or two ago a person I had known when I was in Washington, who was a professor in Massachusettes, telephoned me. He said he had just returned from Washington where he had had lunch with some of my former colleagues. He had asked them about me, and according to his report, they said: “Poor Craig. If he had not turned critic, he would be worth tens of millions of dollars like us.” My former acquaintance said that he stood up and said that he didn’t realize that he was having lunch with a bunch of wh*res and left.
Obviously, my aquaintance did not intend to return to a Washington career.
But forget “honest graft”. The state almost never uses its “justice system” against its own functionaries. For blatant examples, see the original article.