העורך Editor

Rabbi Avi Grossman goes into this topic over here.

Among other things, Rabbi Grossman opposes regicide, that is, killing the king, or, presumably, any other political leader.

Without going into my own view, I will only say I oppose discussing the Torah question of “crimes against the state”.

Why not?

The pseudo-laws against “incitement” prevent only one type of Torah conclusion and are comparable to an unfair sports handicap. So, I think nothing should be said at all in either direction (unless a private questioner is asking a specific question in a private setting).

I’ll say this loud and clear, though: I oppose any and all violent revolutionary activity against the state!

Again, find Rabbi Grossman’s essay here.

(By the way, you may have missed Rabbi Grossman’s latest Haggadah Shel Pesach – with a Korban Pesach focus…)

Ba’al Haturim Bereishis 37:3:

בן זקנים, … זקנים. נוטריקון ז‘רעים ק‘דשים נ‘שים י‘שועות מ‘ועד.

Question overheard.

Quoting Rabbi Menachem Mendel Schneerson (Toras Menachem –  תורת מנחם ד נ”ג שנת תשי”ב  חלק ראשון שיחת מוצאי יום א’ דחוה”מ):

 כ”ק מו”ח אדמו”ר סיפר* שכאשר רבינו הזקן יצא מהמאסר, היתה סיבה שבגללה הגיע לביתו של יהודי שלא הי’ מחוג החסידים (“א עולם’שער איד”), ולאחרי אריכות הדברים הוכרח רבינו הזקן להבטיח לו שיבקר שלשה מהעולם’שע גדולים, וכשביקר אצל א’ מהם, שאל אותו גדול את רבינו הזקן: מי יהי’ משיח – חסיד או עולם’שער? והשיב רבינו הזקן: משיח יהי’ עולם’שער. ושאל: מדוע? והשיב רבינו הזקן, שאם משיח יהי’ חסיד, יתכן שהעולם’שע לא ירצו לצאת עמו מהגלות; אבל אם משיח יהי’ עולם’שער, יסכימו גם החסידים – להיותם קבלת-עול’ניקעס – לצאת עמו מהגלות מתוך קבלת-עול (“זאל זיין א עולם’שער, אבי ארויסגיין פון גלות”).

* ראה “רשימות” (יומן) תש”ב זמנים שונים.

Thanks to Mr. Litvak for the reference!

As I understand this, Chassidim will take anything, accustomed as they are to accepting any leadership, no matter how base. Non-Chassidic Jews, on the other hand, try to follow the truth…

דברי אחד הכותבים בפורום אוהבי ציון:

בספר ״מוריה״ (עמי 199) מספר דייר יצחק ברייער ז״ל: ״איפה הגולה התורתית״ שאל אותי רבנו הגדול ר׳ יוסף חיים זוננפלד זצ״ל בשנת תרפ״ו, ״איפה הגולה התורתית? וכי היא אינה רואה כאן אצבע האלקים? הנה אני מביו היום את תפלת מוסף של יום טוב. מפני חטאינו גלינו מארצנו ונתרהקנו מעל אדמתנו. כפל הלשון? לא! גלינו מארצנו ע״י השם ב״ה, ואחרי כן התרהקנו עצמנו מאדמתנו! הרי חדלנו לחכות כל רגע ורגע ? נניח שאלפיים שנה לא ירד גשם מן השמים. והנה פתאום נראה ענן קל מ א ד ־ וכי לא יזדעזעו כולם ויאמרו במתיחות ״טאמער דאך, טאמער דאד״ (אולי למרות הכל, אולי למרות הכל). וכי המנדט אינו * לפחות ענן קל כזה״! ומסופר, כי כאשר נתפרסמה החלטת או״מ על כינון מדינת ישראל הגיב האדמו״ר מגור, הרא״ם, זצ״ל: כך היא גאולתן של ישראל קימעא קימעא…

The case for a conservative/paleo/originalist Judaism is simple.

Since ideals are ordinal, it is a logical necessity (and historical observation) any time a new ideal is preached, it must supplant the earlier scale of ideals: “antinomianism”. The Jewish problems with “revivals” such as Brisk, Mussar, Chassidus, and so on, are but manifestations of this axiom.

As for Breslov, although the individuals may have problems, especially due to misinterpretations of doctrine, the system itself is not revolutionary (in the negative sense), since Breslov explicitly leaves Halacha alone.

And again, this is chiefly about ideas, not specific Jews. Some Jews may think they are following these perversions, by misreading the texts to mean nothing heretical, and adopting only harmless mannerisms, while other Jews have ostensibly no connection, yet tragically absorbed these poisons.