העורך Editor

Shabbos 118a-118b:

אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי, כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים שנאמר אז תתענג על ה’ והרכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך וגו’ לא כאברהם שכתוב בו קום התהלך בארץ לארכה וגו’ ולא כיצחק שכתוב בו כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל אלא כיעקב שכתוב בו ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה.

רב נחמן בר יצחק אמר, ניצול משעבוד גליות כתיב הכא והרכבתיך על במתי ארץ וכתיב התם ואתה על במותימו תדרוך…

אמר רב יהודה אמר רב, אלמלי שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהן אומה ולשון שנאמר ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקט וכתיב בתריה ויבא עמלק.

אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי, אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלים שנאמר כה אמר ה’ לסריסים אשר ישמרו את שבתותי וכתיב בתריה והביאותים אל הר קדשי וגו’.

Soncino translation:

R. Johanan said in R. Jose’s name: He who delights in the Sabbath is given an unbounded heritage, for it is written, Then you will delight in God, and I will make thee ride upon the high places of the earth; and I will feed thee with the heritage of Jacob thy father, etc. Not like Abraham, of whom it is written, Arise, walk through the land in the length of it, etc.; nor like Isaac of whom it is written, for unto thee, and unto thy seed, I will give all these lands, etc.; but like Jacob, of whom it is written, and thou shalt spread abroad to the west, and to the east, and to the north, and to the south.

R. Nahman b. Isaac said, He is saved from the servitude of the Diaspora: here it is written, and I will make thee ride upon the high places of the earth; whilst there it is written, and thou shalt tread upon their high places…

Rab Judah said in Rab’s name: Had Israel kept the first Sabbath, no nation or tongue would have enjoyed dominion over them, for it is said, And it came to pass on the seventh day, that there went out some of the people to gather; which is followed by, Then came Amalek.

R. Johanan said in the name of R. Simeon b. Yohai: If Israel were to keep two Sabbaths according to the laws thereof, they would be redeemed immediately, for it is said, Thus saith the Lord of the eunuch that keep my Sabbaths, which is followed by, even them will I bring to my holy mountain, etc.

Rashi seems straightforward, too.

Kedushas Tzion should quote Rabbi Yitzchak Zelig Morgenstern, the Sokolover Rebbe.

He passed away before the Jews gained independence, but there is a letter where he writes the redemption will only come through the settlement of the land of Israel, כפשוטו. I don’t have the original, but he writes clearly: “אף שאינם כולם צדיקים”, “ושכח עיקר שבת, etc.

Start with the Wikipedia info below:

כאביו תמך גם הוא ביישוב ארץ ישראל, אולם הוא הדגיש שבניין הארץ יכול להיות רק על פי התורה. מטעם זה התנגד בחריפות לתנועה הציונית החילונית. בשנת תרפ”ד (1924) ביקר בארץ ישראל יחד עם משלחת מטעם מועצת גדולי התורה שכללה גם את האדמו”ר מגור וגיסו ר’ חנוך צבי מבנדין. המשלחת נפגשה עם הנציב העליון הרברט סמואל ועם ראשי הציבור היהודי בארץ וניסתה להשכין שלום בין חוגי הרב קוק לחוגי הרב יוסף חיים זוננפלד. במהלך הביקור סייר ברחבי הארץ ונפגש עם חסידי קוצק שעלו ארצה במצוות אביו. בעקבות הביקור התחזקה בו עוד יותר החיבה לארץ ישראל והוא קרא לחסידיו לעלות ארצה. הוא גם ניסה לחדש את הפעילות של אביו ולהקים מושבה של חסידי סוקולוב בארץ ישראל, אבל תוכניות אלו לא יצאו לפועל. אהרן סורסקי מביא עדות של תלמידו, שמעון ווסרצוג, לפיה אמר בשנת תרצ”ה כי נראה שמן השמיים הטעו את גדולי ישראל בעניינה של ארץ ישראל, ורצון ה’ היה שהארץ תיבנה על ידי יהודים שאינם שומרי מצוות.

That of the philosophical “contemplative life”. As I’ve said before, this school of thought is not heretical in the slightest – but I do not think it’s correct, either.

(Now surely someone has already said all this better than me, but it’s easier to just write it out myself now, than find it, and quote it.)

The very last chapter of “Moreh Nevuchim” (III chapter 54) is explicit about the goal of mankind:

ואחר מה שהצענוהו לך, שמע מה שאומר, כבר בארו הפילוסופים הקדומים והאחרונים, שהשלמיות הנמצאות לאדם ארבעה מינים… (שלמות הקנין, שלמות תבנית הגוף ותכונתו וצורתו, שלמות מעלות המדות, המעלות השכליות)

והמין הרביעי הוא השלמות האנושי האמיתי, והוא – הגיע לאדם המעלות השכליות – רצוני לומר, ציור המושכלות, ללמוד מהם דעות אמתיות באלוהיות. וזאת היא התכלית האחרונה, והיא משלמת האדם שלמות אמיתי, והיא לו לבדו, ובעבורה יזכה לקיום הנצחי, ובה האדם אדם. ובחון כל שלמות מן השלש שלמויות הקודמות – תמצאם לזולתך, לא לך; ואם אי אפשר, לפי המפורסם, מבלעדי היותם גם כך, הם לך ולזולתך; – אבל זה השלמות האחרון הוא לך לבדך, אין לאחר עמך בו שיתוף כלל, “יהיו לך לבדך וגו'”. ומפני זה ראוי לך שתהיה השתדלותך להגיע אל זה הנשאר לך, ולא תטרח ולא תיגע לאחרים – אתה, השוכח נפשך, עד ששחר לובן פניה, במשול הכוחות הגופניות עליה – כמו שנאמר בראש המשלים השיריים הם הנשואים לזה הענין – אמר, “בני אמי ניחרו בי, שמוני נוטרה את הכרמים, כרמי שלי לא נטרתי”; ובזה הענין בעצמו אמר, “פן תתן לאחרים הודך ושנותך לאכזרי”.

הנה בארו לנו הנביאים גם הם אלו הענינים בעצמם ופרשו אותם לנו כמו שפרשום הפילוסופים. ואמרו לנו בפרוש, שאין שלמות הקנין, ולא שלמות בריאות הגוף, ולא שלמות המדות – שלמות שראוי להתפאר ולהתהלל בו, ולא לבקש אותו; ושהשלמות שראוי להתהלל ולבקשו הוא – ידיעת האלוה ית’, שהיא החכמה האמיתית. אמר ירמיה באלו השלמיות הארבע, “כה אמר יי, אל יתהלל חכם בחכמתו, ואל יתהלל הגיבור בגבורתו, אל יתהלל עשיר בעשרו; כי אם בזאת יתהלל המתהלל, השכל וידוע אותי”. הסתכל – איך לקחם כפי סדרם אצל ההמון, כי השלמות הגדול אצלם – ‘עשיר בעשרו’, ואחריו – ‘גיבור בגבורתו’, ואחריו – ‘חכם בחכמתו’ – רצוני לומר, בעל המדות הטובות, כי האיש ההוא גם כן גדול בעיני ההמון, אשר להם נאמרו הדברים – ומפני זה סדרם על הסדר הזה.

וכבר השיגו ה’חכמים ז”ל’ מזה ה’פסוק’ אלו הענינים בעצמם אשר זכרנום, ובארו לנו מה שבארתי לך בזה הפרק, והוא שה’חכמה’ הנאמרת סתם בכל מקום, והיא התכלית, היא השגתו ית’, ושאלו הקנינים שיקנם האדם, שישימם סגולתו ויחשבם שלמות, אינם שלמות; ושמעשי התורה כולם – רצוני לומר, מיני העבודות -. וכן המדות המועילות לבני אדם כולם בעסקיהם קצתם עם קצתם – כל זה אין לדמותו אל התכלית האחרון ולא ישוה בו, אבל הם הצעות בגלל זה התכלית.

(You can see more of this placed in the mouth of the “Philosopher” at the beginning of the Kuzari.)

There is a great deal to add to this (why is Man “truly” an individuum?) and see also the anonymous pamphlet republished here, but that’s not our focus here.

There is a simple rejoinder to this, by Rabbi Nachman of Breslov. Rabbi Nachman offered several counterpoints throughout his oeuvre, although this is the best one in my opinion.

Likutei Moharan II chapter 19:

עקר התכלית והשלמות הוא רק לעבד השם בתמימות גמור, בלי שום חכמות כלל. כי יש מחקרים שאומרים, שעקר התכלית והעולם הבא הוא רק לדעת כל דבר כמות שהוא, כגון לידע הכוכב כמו שהוא, לידע מהותו ומפני מה עומד במקום ההוא. כי יש משכיל ומשכל ושכל, דהינו הכח המשכיל והשכל בעצמו והדבר המשכל וזהו התכלית והעולם הבא אצלם, שיהיה נעשה אחד מהמשכיל והמשכל והשכל והם מבלים ימיהם על זה בעולם הזה לחקר ולהשיג המשכלות, שזהו התכלית אצלם, וזהו בעצמו העולם הבא לדעתם. רק שבעולם הזה שמלבשין בגוף, אין להם תענוג כל – כך מן החקירות, ובעולם הבא שיתפשטו מהגוף, יתענגו מאד מזה. ולדעתם הרעה, עקר השגת התכלית הוא על – ידי חקירות וחכמות חיצוניות שלהם.

אבל באמת אצלנו עקר השגת התכלית הוא רק על – ידי אמונה ומצוות מעשיות, לעבד השם על – פי התורה בתמימות ובפשיטות. ועל – ידי – זה בעצמו זוכין למה שזוכין, ‘עין לא ראתה’ וכו’, כמו שכתוב (תהלים קי”א): “ראשית חכמה יראת ה'” שעקר ראשית וקדימת החכמה הוא רק יראת ה’, שצריך להקדים היראה להחכמה.

ותדע שאין הדבר כדעתם, חס ושלום. כי אם – כן לא ישיגו התכלית, רק מתי מעט מעט מאד, דהינו הבעלי – שכל פילוסופים. ומה יעשו קטני הערך, שאין להם שכל כזה לחקר חקירות, לדעת המשכלות, שהם רב ועקר העולם, איך ישיגו הם את התכלית.

אבל באמת עקר השגת התכלית הוא רק על – ידי תמימות דיקא, דהינו יראת – השם ומצוות מעשיות בפשיטות גמור. וזהו (סוף קהלת): “סוף דבר הכל נשמע, את האלקים ירא ואת מצותיו שמור, כי זה כל האדם”. הינו ששלמה המלך, עליו השלום, מלמד אותנו, שעקר השגת התכלית, שהוא בחינת סוף דבר, הוא רק על – ידי תמימות ופשיטות, ליראה את ה’ ולשמר מצוותיו בפשיטות. וזהו: “סוף דבר הכל נשמע, את האלקים ירא ואת מצותיו שמור”, שזהו בחינת תמימות ופשיטות, ליראה את ה’ ולקים מצוותיו בעבדא וכו’ בפשיטות כנ”ל. וזה שסים: “כי זה כל האדם” הינו כי זה יכול כל אדם לקים ולהשיג על – ידי – זה את התכלית, מאחר שעקר הוא “את אלקים ירא” וכו’. על – כן יכול כל אדם להשיג התכלית, כי זה כל אדם יכול לקים.

…

The logic is absolutely unassailable: What won’t fit for the masses, doesn’t fit anyone. In other words, why would the Torah be given to people who couldn’t possibly fulfill it in the slightest?!

• He’s a functional ignoramus (his Torah knowledge is all shallow).
• He was summoned to Jewish court and refused to show.
• He was condemned by Rabbi Mordechai Eliyahu, Rabbi Nissim Karelitz, Rabbi Yaacov Yosef, and more.
• He is highly suspect of personal immorality.
• He collaborates with the Israeli secret police to this day.
• He blatantly permits clear Niddos to their husbands, contrary to any understanding of Jewish law.
• He supports the state when it goes against the laws of the Torah.
• And so on and so forth.

Here you can find a full-length indictment of the man and his behavior (further instructions can be found here).

Not to mention what is public knowledge…

Disclaimer: Needless to add, this is only a summary of information provided by others, and I do not make any representations as to the accuracy of these claims. Everything on this site is intended for entertainment purposes only!

Reprinted with permission.