העורך Editor

A: The prime “Eis Ratzon” is… today!

Rambam Hilchos Teshuvah 2:6:

אע”פ שהתשובה והצעקה יפה לעולם בעשרה הימים שבין ראש השנה ויום הכפורים היא יפה ביותר ומתקבלת היא מיד שנאמר דרשו ה’ בהמצאו במה דברים אמורים ביחיד אבל צבור כל זמן שעושים תשובה וצועקין בלב שלם הם נענין שנאמר כה’ אלהינו בכל קראנו אליו.

There are also regular, monthly gatherings (with sackcloth and ashes) for individuals on Erev Rosh Chodesh (inspired by communications with autistics).

Download (PDF, 137KB)

Reprinted with permission.

Feel free to contribute and join our wonderful team of authors.

You may also subscribe to our mailing list and receive the special ebook on answering atheists for FREE.

Here’s to the next 4,000 articles!

מקור: ליקוטי הלכות [ברסלב] לר’ נתן מנמירוב זצ”ל, הלכות ברכות הראיה ושאר ברכות פרטיות ה’ י”ט (ולעיל), והועתק בספר “עצות ישרות”.

אין לדיין לרחם בדין על דל, שלא יאמר: עני הוא זה ובעל דינו עשיר וחייב לפרנסו, אזכנו בדין ונמצא מתפרנס בכבוד. ולא להדר פני גדול, שאם באו לפניו עשיר וחכם גדול עם עני והדיוט לא יכבדנו ולא ישאל בשלומו, שלא יסתתמו דברי בעל דינו, ולא יאמר: היאך אחייבנו בדין ונמצא מתבייש אלא אפטרנו אחר כך אומר לו שיתן לו את שלו, אלא יחתוך הדין מיד לאמיתו….

צריך הדיין לפסוק הדין מיד אחר שיתברר לו. שאם מענה את הדין ומאריך בדברים הברורים כדי לצער אחד מהבעלי הדינים, הרי זה בכלל לא תעשו עול.

… הגה, בעל דין שתבע חבירו בעד דבר מועט, והדיין רואה שיתחייב לו על פי הדין יותר ממה שתבע, אין לו לדיין לפסוק יותר ממה שתבע; ואם פסק לו יותר, הוי טעות בדין, וחוזר.