Did You Know Cursedian Zionism Preceded Secular Zionism?
An overview of how Hashem paved the way by Dispensationalism…
העורך Editor
Techeiles for Children
You need not wear Tzitzis unless you wear a four-cornered garment.
Rabbi Hirsch (Bamidbar 15:38) finds a beautiful allusion to this in the verses themselves:
דבר וגו׳ ואמרת וגו׳ ועשו להם וגו׳ – כפי שכבר אמרנו (באוסף כתבים, כרך ג עמ׳ קלט–קמ), אילו היה זה ציווי מוחלט, הייתה לשון הכתוב: ״דבר וגו׳ ויעשו להם״ וגו׳. ״ועשו״ מורה על כך שהעשייה היא התוצאה של ״ואמרת אלהם״: הקיום יבוא מאליו, כתוצאה מהוראותיו וביאוריו של משה. אמור להם את כל מה שקדם ואת כל מה שקשור אליו; ועשה אותם מודעים לכך, כדי שישיבוהו אל הלב, ויעשו בשמחה ציצית על כנפי בגדיהם, כפי שאני מצוום.
But once you do, you must.
In our times this means an absolute obligation to use the newly rediscovered and restored Techeiles. Sefer Levush HaAron proves this from Yevamos 90b עקירת דבר מן התורה and some Rishonim on Menachos 44a, and more (cf. p. 16 fn 11).
One may not wear a four-cornered garment without Techeiles.
(Hey, you there. Missing Techeiles? Take it off right now! We can discuss it later.)
This brings us to the question of children from the age of Chinuch and onward. Where exactly is the “Mitzvas Chinuch” in sefiyah of non-Techeiles Tzitzis?!
I heard from a store owner that even those who buy Techeiles strings don’t buy them together with size-8 Arba Kanfos for six-year-olds. But why ever not? It’s not some chumra*.
Ela Mai, it’s expensive, especially since they get ripped? What other choice is there?
… דאפילו לדידן שמדליקין נר לכאו”א קטנים פטורין [דנהי דמחוייב לחנכו היינו בדבר שיש בו חיוב על הגדול מצד הדין אבל בזה דגם בגדול ליכא כ”א משום הידור מצוה אינו מחוייב לחנך בו הקטן] ואח”כ מצאתי במאירי שגם הוא כתב כן וז”ל המהדרין במצות נר לכל אחד ואחד לפי מנין בני ביתו הגדולים עכ”ל…
The Toddler Law Code of Property Rights
- If I want it, it’s mine.
- If I give it to you and change my mind later, it’s mine.
- If I can take it away from you, it’s mine.
- If I had it a little while ago, it’s mine.
- If it’s mine it will never belong to anyone else no matter what.
- If we are building something together, all the pieces are mine.
- If it looks like mine, it’s mine.
(Author unknown)
The REAL Reason Rabbi Brand Doesn’t Convince Anyone About Legal Fictions
This is painful to say.
Those who read Hyehudi’s e-book will recognize the type of point I make here.
How do you convince someone they already know whatever it is?
How do you walk someone into a view they already hold?
How do you explain to a good, scholarly Jew what even a Goy knows (1:13 here), what even an Am Haaretz gets, what even a Tzeduki admits (דבר שהצדוקים מודים בו)?
How do you call their bluff? How to move someone into admitting what they knowingly deny?
How do you show what people have a vested interest to unsee?
How do you answer “answers”?
How do you talk to someone who gets nervous and\or angry the more sense you make?
How do you uncover what they themselves realize is better concealed?
How do you expose what they suppress in their own heart?
How do you keep living?
אמר הקב”ה לישראל: בני, כך חשבתי שתהיו חורין מן המלכות… אבל אתם לא בקשתם כן
כי תבא אל הארץ וגו’ – הלכה: מלך ישראל שהיה לו עסק, מהו שיהא מותר לו לדון לפני ב”ד? כך שנו חכמים: מלך לא דן ולא דנין אותו לא מעיד ולא מעידין אותו. לימדונו רבותינו: למה אין דנין אותו? אמר רבי ירמיה: שכתוב בדוד המלך (תהלים יז): מלפניך משפטי יצא. הוי אין בריה דן את המלך, אלא הקב”ה. רבנן אמרי: אמר הקב”ה לישראל: בני! כך חשבתי שתהיו חורין מן המלכות. מנין? שנאמר (ירמיה ב): פרא למוד מדבר, כשם שהפרא גדל במדבר ואין אימת אדם עליו, כך חשבתי שלא תהא אימת מלכות עליכם, אבל אתם לא בקשתם כן, אלא (שם) באות נפשה שאפה רוח, ואין רוח אלא מלכויות. מנין? שנא’ (דניאל ז) וארו ארבע רוחי שמיא מגיחין לימא רבא. אמר הקב”ה: ואם תאמרו שאיני יודע שסופכם לעזבני, כבר הזהרתי ע”י משה ואמרתי לו: הואיל וסופן לבקש להן מלך בשר ודם, מהן ימליכו עליהן, לא מלך נכרי. מנין? ממה שקרינו בעניין: ואמרת אשימה עלי מלך.
זה שאמר הכתוב (איוב לד): ממלוך אדם חנף ממוקשי עם. רבי יוחנן וריש לקיש, רבי יוחנן אמר: אם ראית חנף ורשע מנהיג את הדור, נוח לו לדור לפרוח באוויר ולא להשתמש בו, ואין הלשון הזה ממוקשי עם אלא לפרוח, כעניין שנאמר (עמוס ג): התפול צפור על פח הארץ ומוקש אין לה?! ממלוך אדם חנף וגו’. רבנין אמרי: כיון שעמדו מלכים על ישראל והתחילו משעבדין בהן, אמר הקב”ה: לא אתם עזבתם אותי ובקשתם לכם מלכים?! הוי, אשימה עלי מלך. זה שאמר הכתוב (תהלים קמו): אל תבטחו בנדיבים וגו’. אמר רבי סימון, בשם רבי יהושע בן לוי: כל מי שבוטח בהקב”ה זוכה להיות כיוצא בו. מנין? שנא’ (ירמיה יז): ברוך הגבר אשר יבטח בה’ והיה ה’ מבטחו. אבל כל מי שיבטח בעבודת כוכבים, נתחייב להיות כיוצא בה. מנין? שנאמר (תהלים קטו): כמוהם יהיו עושיהם. רבנן אמרי: כל מי שנשען בבשר ודם עובר אף פרוסטיא שלו עוברת, שנאמר (שם קמו): בבן אדם שאין לו תשועה. מה כתיב אחריו? תצא רוחו ישוב לאדמתו. אמר הקב”ה: ויודעין שאין בשר ודם כלום ומניחין כבודי ואומרין: שימה לנו מלך?! מה אתם מבקשין מלך? חייכם! שסופכם להרגיש מה עתיד להגיע לכם מתחת מלככם. מנין? שנאמר (הושע ז) כל מלכיהם נפלו אין קורא בהם אלי.
דבר אחר: אשימה עלי מלך רבנן אמרי: אמר הקב”ה: בעוה”ז בקשתם מלכים ועמדו המלכים מישראל והפילו אתכם בחרב. שאול הפילם בהר הגלבוע. מנין? ( ש”א ד) נס ישראל מפני פלשתים וגו’. דוד, נתן מגפה, שנא’ ( ש”ב כד): ויתן ה’ דבר בישראל. אחאב, עצר עליהן את הגשמים, שנא’ (מלכים א יז): אם יהיה השנים האלה טל ומטר וגו’. צדקיהו, החריב את בהמ”ק, כיון שראו ישראל מה הגיע מתחת ידי מלכיהם התחילו צווחין הכל: אין אנו מבקשין מלך ישראל, למלכנו הראשון אנו מבקשין (ישעיה לג): כי ה’ שופטנו ה’ מחוקקנו ה’ מלכנו הוא יושיענו. אמר להם הקב”ה: חייכם! כך אני עושה. מנין? שנאמר ( זכריה יד): והיה ה’ למלך על כל הארץ וגו’.