העורך Editor

A Talmudic Get-Rich-Quick Scheme…

Shulchan Aruch rules (Choshen Mishpat 263:3) that one who goes beyond the letter of the law returns a lost object everywhere, even when beneath his dignity. Rema: “Some disagree and prohibit returning it; rather, לפנים משורת הדין, he should pay from his own pocket” (also copied in Rema C.M. 272:3 regarding unloading and loading).

OK, enough gemara. Nafka Mina / Action time:

  • Leave a big, loud beach ball in the city, on the path frequented by a series of extra-pious Ashkenazi scholars.
  • Best time it when they’re primed; use a yeshiva then busy learning Elu Metzi’os.
  • Make sure it has a blatant ID tag with an address.
  • Keep your eye on the ball from a distance like Miriam.
  • Presumably, each scholar will pause, recall the Rema, estimate the value, and send you a check. I hope.
  • Rinse and repeat. [Or you can save the checks for the autograph value].
  • And don’t forget to retrieve the ball!
  • Pro tip: Glue the ball to the ground.

It’s a bit like R’ Zeira’s cow arbitrage halacha: אמר רבי זירא פעמים שהבעלים משלמין כמה פרות לשוכר. היכי דמי אגרה מיניה מאה יומי והדר שיילה מיניה תשעין יומי הדר אגרה מיניה תמנן יומי והדר שיילה מיניה שבעין יומי ומתה בתוך ימי שאלתה דאכל שאלה ושאלה מיחייב חדא פרה.

A שוקא דרבנן market failure?? 

Some Achron wondered if David’s piety of compensating the poor man in a court case (Sanhedrin 6b: וכן בדוד הוא אומר ויהי דוד עושה משפט וצדקה והלא כל מקום שיש משפט אין צדקה וצדקה אין משפט אלא איזהו משפט שיש בו צדקה הוי אומר זה ביצוע אתאן לתנא קמא דן את הדין זיכה את הזכאי וחייב את החייב וראה שנתחייב עני ממון ושלם לו מתוך ביתו זה משפט וצדקה משפט לזה וצדקה לזה משפט לזה שהחזיר לו ממון וצדקה לזה ששילם לו מתוך ביתו) was game-able in the same way, as Yoav did in Shmuel II 14 (and there’s even a vort connecting the two halves of the prayer in Tehillim 119:121, עָשִׂיתִי מִשְׁפָּט וָצֶדֶק – בַּל תַּנִּיחֵנִי לְעֹשְׁקָי. I don’t think the word “oshek” means swindling and “Tzedek” is probably not the same as Tzedaka, but neat).

Disclaimer: I’m kidding, sheesh. Get-Rich-Quick schemes are garbage, just ask your mother.

האם טוב שימותו ראשי הערב רב אפילו בידי בני עולה

כמובן, כל תפילתנו לאיבוד ראשי הערב רב העומדים עלינו לכלותינו בגוף ונפש בעוה”ר כהיום הזה.

והנה מעולם הייתי סבור שהיינו בתנאי שלא יבא ע”י האויב ומשום חלול השם. וכעין מ”ש שאול המלך אל נשא כליו “ודקרני בה פן יבאו הערלים האלה והתעללו בי”. אך שוב התבוננתי סנהדרין ריש ל”ט ב’ שדרשו “ויעבר הרנה במחנה” במות אחאב ביד צר, משום באבוד רשעים רנה אף כי היתה ביד איש צר.

ומאידך ז”ל הפסוקים:

ויאמר ראיתי את־כל־ישראל נפצים אל־ההרים כצאן אשר אין־להם רעה ויאמר יהוה לא־אדנים לאלה ישובו איש־לביתו בשלום… ואמרת כה אמר המלך שימו את־זה בית הכלא והאכלהו לחם לחץ ומים לחץ עד באי בשלום. ויאמר מיכיהו אם־שוב תשוב בשלום לא־דבר יהוה בי ויאמר שמעו עמים כלם.

היינו שזה נקרא “בשלום” לעם ישראל כולו, ולא “לשלום”, לטובה, כידוע. וצ”ע.

הערת חכ”א: אולי משום ש”איש משך בקשת לתמו ויכה את מלך ישראל בין הדבקים ובין השרין”, והיה ניכר שזהו יד השם?

ושמעתי לעין ברדב”ז הלכות אבל (א’ י’): “… והמוסרין כל אלו אין מתאבלין עליהן… ואוכלים ושותים ושמחים שהרי אבדו שונאיו של הקב”ה ועליהם הכתוב אומר הלא משנאיך השם אשנא”.