העורך Editor
דיינים מושחתים? זה לא חדש
הא לך לשון ספרי (דברים י”ד) בפר’ יתרו:
ותענו אותי ותאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות, היה לכם לומר רבינו משה ממי נאה ללמוד תורה ממך או מתלמידך או מתלמידי תלמידך. ולא ממך שנצטערת עליהם כענין שנ’ שמות לד ויהי שם עם ה’ מ’ יום ומ’ לילה אלא יודע אני מה שתחת עקבי רגליכם הייתם אומרים עכשיו הוא ממנה עלינו דיינים שהם מונים אלף חסר פרוטרוט. אם אינו שומע אנו מביאים לו דורון והוא נושא לנו פנים בדין לכך נאמר ותענו אותי. כשהייתי מתעצל הייתם אומרים יעשה מהרה: (סליק פיסקא).
שיעור מהרב בייפוס שליט”א – בדיני תולעים
Reprinted with assumed permission.
רבני ארעא חשוכא אמרי שמעתא דמחשכא
נו, אני רגיל לשמוע שעורים מרבנים אשכנזים חשוכים מחו”ל שאומרים “חשׁוכי בנים” בשׁי”ן ימנית.
אבל כעת שמעתי גם חכם ספרדי מחו”ל (לא משתכנז) באותו לשון שאינו מחכים…
גֵּר יִהְיֶה זַרְעֲךָ ולא תושב – יהודי הגלות עוד *מאריכים* את הגלות
כלי יקר (שמות י”ב מ”א):
שלשים וארבע מאות שנה. פירש”י שמנה מזמן ברית בין הבתרים, ומהרי”א פירש שנתוספו להם ל’ שנה בחטאם, כי היו ישראל במצרים רעים וחטאים, כמ”ש ביחזקאל (כה.) ואודע להם בארץ מצרים וגו’, ואומר אליהם איש שקוצי עיניו השליכו. ולי נראה להוסיף ולומר שתוספת זמן זה בא להם לפי שרבים המה עמי הארץ אשר לא רצו לצאת כלל ממצרים שהרי בעבור זה מתו ד’ חלקים בג’ ימי אפילה, וראיה לזה מהא שנאמר ומושב בני ישראל אשר ישבו בארץ מצרים, כל אריכות זה למה לי כי היה לו לומר ומושב בני ישראל בארץ מצרים ת”ל שנה, אלא שר”ל שהקב”ה אמר לאברהם כי גר יהיה זרעך גרים ולא תושבים, והמה לשואה יבקשו להיות תושבים בארץ ולא לצאת משם, ז”ש אשר ישבו במצרים ר”ל אותן בני ישראל אשר ישבו להם ישיבה של קבע כתושבים בארץ מצרים המה גרמו אל מספר ת”ל שנה, כי בעבורם נתארך הקץ עד שלבסוף נתרצו לצאת חלק חמישי לפחות, ויובן מזה שלא היתה ישיבתם שמה ת”ל שנה אלא ישיבתם שמה כתושבים גרם מספר ת”ל.
ואולי יש שבועה ע”ז ג”כ, מרש”י כתובות, ושלא ירחקו את הקץ, “בעונם”…
