‘Try It, Kid. You’ll Like It’. The First One’s Free!’

THE QUIET ASSASSIN

You know the well-worn joke: My wife and I have an arrangement. She decides the small, trivial things, like where we live, which schools my children attend, and who they marry. I decided the big things, like whether the US should leave NATO, how the world should address global warming, and the pros and cons of space exploration.

In a sense, I feel the same applies to these elections. While everyone is handwringing over the “big issue” — picking a president — a smaller, yet much more consequential change has happened under our collective noses, garnering hardly any attention. For while the presidential vote certainly has great impact on our communities, it really is impossible at this point to assess the particulars. As per the saying, “Leiv melachim v’sarim b’yad Hashem” (by the way, there is no such precise pasuk), it is difficult to predict with any degree of certainty how a given president will affect our lives.

The much more salient vote took place on the same day, and will likely have significant consequences for our community. Recreational marijuana was legalized in New Jersey — and it is likely that New York will be pressured to follow suit. But even if New York does not fold, the effect on the bochurim living in the Tristate area may be devastating. A strong, concerted, unified response and policy is critical… and it has to be implemented soon.

The problem with marijuana use is not health per se. Cannabis may or may not be a gateway to much more dangerous drug abuse. But the more pressing problem is that pot kills motivation. It absolutely destroys it.

Speak to the many rebbeim who have worked in the past with bochurim who need “space”; they know this from firsthand experience. The modus operandi of such yeshivos would be to cut the bochurim slack when they arrived for first-year beis medrash. In general, by Chanukah the boys would get bored with doing nothing and start working.

Bochurim have a natural drive to make something of themselves that kicks in about this age. This drive is harnessed toward self-improvement. It is a well-known and effective formula that has been employed in many of the “chilled out” yeshivos in Eretz Yisrael and elsewhere.

Two things have undermined the approach, however. The first has been the rapid spread in the use of smartphones. The bochurim could dull their senses by being constantly entertained on their phones with the latest meshugas or worse — and the lingering feeling of “what am I doing with my life?” was anesthetized.

But even more pernicious was what happened to the bochurim who came from the parts of the country, and from Canada, where marijuana use was legalized or decriminalized. The effect on them was nothing short of devastating, and it was simply impossible to “get through” to them. There was nobody home.

Now, I am reporting how things worked some ten years ago. Marijuana use has become much more widespread over time. And readers shouldn’t delude themselves into thinking that this applies only to “troubled” bochurim. It does not. Ask around and you’ll see… and this was before New Jersey’s legalization.

The term “crisis” has lost its power from overuse, and it was never more applicable than now. This issue has to be addressed head-on. How? Firstly, by acknowledging the problem. Burying one’s head in the sand or looking away will only exacerbate the issue. It won’t make it go away.

Continue reading…

From Mishpacha Magazine, here.

How Rabbi Abraham J. Twerski zatzal CHASTENED His Fellow Jew

Rabbi Abraham Twerski’s Copious Blessings

The trailblazing rabbi died at the age of 90, a week after publishing his 90th book.

Several months after becoming director of the department of psychiatry at Pittsburgh’s St. Francis hospital, founded and run by the Sisters of St. Francis, Rabbi Dr. Abraham J. Twerski was summoned to meet the bishop. Bishop Wright wanted Rabbi Twerski (whom he would always call Rabbi despite his medical credentials) to counsel the nuns who were having trouble adjusting to the liberalization of the convent by Vatican II.

After a long conversation discussing the project, Rabbi Twerski could no longer contain himself. He said to the bishop, “You know, the historical relationship between the Church and the Jews has not always been pleasant. Isn’t it a bit ironic that when the Church is in trouble, you have recourse to a rabbi?”

To that the bishop rejoined with a smile, “My dear rabbi, even in the worst of times, the popes’ personal physicians were Jewish.”

“Well, then,” Rabbi Twerski said with his signature humor, “if you should make it to the papacy, you already have your personal Jewish doctor. The only problem is that you chose a psychiatrist, and that might cause some people to raise their eyebrows.”

The bishop laughed heartily and gave Rabbi Twerski a bear hug. When the young rabbi was ready to depart, the bishop bowed his head and asked, “Bless me, rabbi.”1

The story is epigrammatic of his life. His professional accomplishments were monumental. After twenty years at St. Francis Hospital, Rabbi Twerski founded the Gateway Rehabilitation Center for alcoholics and drug addicts, which Forbes magazine designated as one of America’s “top twelve rehabilitation programs.” He oversaw Gateway’s expansion to a network of facilities throughout Pennsylvania and Ohio that treat over 1500 clients daily. He founded the Sha’ar Hatikvah rehabilitation center for prisoners in Israel. He authored ninety books on psychology and Jewish spirituality. He lectured internationally and was featured in hundreds of magazine and newspaper articles. Yet he did it all as a blessing.

Becoming a Psychiatrist

The scion of an esteemed Chasidic dynasty, the young Rabbi Twerski longed to counsel people. For a few years he served as an assistant to his father, the Hornsteipler Rebbe of Milwaukee, but the duties of a congregational rabbi, performing weddings, funerals, unveilings, and Bar Mitzvahs, did not appeal to him. His decision to become a doctor was clinched one day when he visited a congregation member in the hospital. The patient told him, “Your father was here yesterday. It was so remarkable, because ever since my operation, I was not free of pain. Nothing the doctors prescribed seemed to help. But yesterday, when your father walked in, I felt the pain lift off, as if by magic.”

The young Rabbi Twerski realized that he could not help people by wielding the spiritual powers in which Chasidic rebbes like his father were adept. He would have to find another way, by becoming a psychiatrist.

Still, he was reluctant to break the chain of rabbis that went back many generations in his family. He consulted Rabbi Yaakov Yisrael Kanievsky, known as the Steipler, the foremost Torah authority in the Jewish world. Much to his surprise, the Steipler approved Rabbi Twerski’s going to medical school. At the same time, he suggested safeguards that would prevent him from deviating from Torah principles: to study Torah every day, to honor the sanctity of Shabbos by not studying secular subjects or even reading a newspaper on Shabbos, and to pray fervently for Divine guidance. Rabbi Twerski held to these practices throughout his ninety years of life.

While always loyal to Jewish tradition, Rabbi Twerski had the courage to explode taboos. His book The Shame Borne in Silence on spousal abuse in the Jewish community met with bitter opposition, but eventually a chastened community owned up to the problem and set up organizations to deal with it. His book on gambling addiction, Compulsive Gambling: More than Dreidel likewise brought gambling addiction in the Jewish community out of the closet.

Guard Your Eyes

At the age of 79, Rabbi Twerski was retired when two young men approached him. They had an innovative idea of an internet site to deal with Jewish men trapped by pornography. They were providing a free, anonymous site for those ranging from occasional viewers to addicts, with three levels of cutting-edge programs, and a world-wide support group.

By this time in his life Rabbi Twerski had received numerous awards as well as three honorary degrees. He could have looked down on these young whipper-snappers as quixotic idealists compared to his lengthy record of solid achievement. He could have chosen to rest on his laurels instead of plunging into a pioneering effort. He could have written a few lines of endorsement and sent them away. Instead, Rabbi Twerski joined forces with them to promote Guardyoureyes.com, which has helped more than 40,000 Jews struggling against pornography addiction. In addition to his public support of GYE in videos and live lectures, Rabbi Twerski accompanied GYE founders Yaakov Nadel and Yechezkel Stelzer on fundraising trips. He traipsed through the snow with them in Toronto, knocking on doors to ask for donations.

In November, 2018, at the age of 88, Rabbi Twerski ignited a firestorm by writing in Hamodia newspaper an article he called, “My Well Has Run Dry.” In it he lamented that he no longer had the creativity to write and to offer new pearls of inspiration. His pain at no longer being able to help—and to bless—was palpable. The letters of protest from his legions of admirers came flooding in. They refused to accept his resignation. And, as always, he bowed to the will of those eager to receive from him.

Just last week, his 90th book, Tallis & Tefillin, Bagels & Lox: Two Components to Living a Spiritual Life was published by Menucha Publishers. The day before he took ill with Covid-19, just a week before he died, he was still in email correspondence with his publisher. And he had already submitted a couple of chapters for his 91st book.

Continue reading…

From Aish.com, here.

Corona Restrictions and Pikuach Nefesh

a cure worse than the disease

Thursday, January 28, 2021

Scott Atlas writes (emphasis added by me):

Here’s the reality — almost all states and major cities, with a handful of exceptions, have implemented severe restrictions for many months, including closures of businesses and in-person school, mobility restrictions and curfews, quarantines, limits on group gatherings, and mask mandates dating back to at least the summer. These measures did not significantly change the typical pattern or damage from the SARS2 virus.

He goes on to cite statistics to convey the extent of the damage caused by the restrictions and policies put in place, e.g. increases in domestic abuse, child abuse, thousands of cancer cases that went undetected and untreated, estimates of decreased life expectancy caused by the stress of unemployment, etc.  He concludes:

We know we have not yet seen the full extent of the damage from lockdowns, because it will last for decades. Perhaps that is why lockdowns were not recommended in previous pandemic analyses, even for infections with far higher death rates.

The lockdown fanatics keep screaming about pikuach nefesh.  I agree 100%  that it’s pikuach nefesh — lockdowns literally kill people.

From Divrei Chaim, here.

הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר על הקורונה והחיסון

דברי הרב וואזנר ודברי ראש ישיבת בריסק הגרא”י סאלוויציק נגד חיסון הקורונה

ארבע קושיות-מכתב מנכדו שלהרב ואזנר (1).pdf

דעת_תורה_מראש_ישיבת_בריסק_הגרא”י_סאלוויציק_נגד_החיסונים_לקורונה.pdf

ארבע קושיות שאיש לא ענה עליהן – רבי יוסף בנימין וואזנר נכדו של מרן בעל ‘שבט הלוי’ ראש ישיבת חכמי לובלין

נאמר ליל שישי פ’ ויגש עשה בטבת תשפא (תרגום אידיש מתוך הקלטה)

בנושא החיסונים של הקורונה הציבור נמצא בספקות גדולים האם לקחת או לא. אני לא רוצה לתת הוראה בגלל שאני אומר כך, אלא בגלל שאתם מבינים כך בעצמכם.

אם אאמו’ר שליט’א (הגאון ר’ חיים וואזנר) היה בכוחות היה אומר את דעתו. בשפעת כבר גילה את דעתו לא לקחת את החיסון. ביקשו ממני לחוות את דעתי בזה.

בפסוק כתוב ‘בישרתי צדק בקהל הנה שפתי לא אכלא’, אסור למנוע מפיו מלהודיע להם מה שהקהל צריכים לדעת. כמה פעמים ביקשו ממני לחוות את דעתי או בכתב או בעל פה, ואני מקדים להבהיר שאין אני פוסק בזה ואומר קבלו את דעתי, רק אני מברר לפני הציבור את הצדדים או את מציאות הדבר, כדי שיוכלו בעצמם להכריע. הרבה אדמורים ורבנים הוציאו את פסקם לציבור בכל מיני אופנים. יש כאלו שכתבו לחייב כל אחד לקחת את החיסון, יש כאלו שהלכו בעצמם בפרהסיה לעיני המצלמות לקחת את החיסון, שזה גם דרך לחייב את הציבור לקחת את החיסון. אני לא רוצה להזכיר שמות, לא של אדמורים ורבנים ולא של רופאים, אבל אני יכול להגיד לכם שמאז שהתחילו לדבר על הנושא הבנתי שיהיה בכלל ישראל בלבול בעניין ולכן כבר כמה חודשים שאני לומד את הסוגייה וקראתי הרבה מאמרים של רופאים בארץ ובחול ודיברתי בעצמי עם הרופאים גם כן.

א. קודם כל צריך לדעת יש בשולחן ערוך בהלכות תענית הגדרה מהי מגיפה. יש כללים כמה אנשים מתים בכמה ימים וצריך להיות שאי אפשר לתלותו בדברים אחרים ורק אחר כך מוצדק לומר שזה מגיפה. ולפי כל הנתונים וכל הפרמטר שיש כאן על כל פנים בארץ ישראל זה סותר מה שאומרים שקורונה זה מגיפה וזה אני אומר מעובדות ממה שאני יודע. אחד מהרבנים כאן בעיר פרסם את שיטת ‘ההגהות מימוניות’ שבעניין מגיפה המספרים אינם נקבעים על ידי כמה שמתים אלא על ידי כמה שחולים.

אז קודם כל אני רוצה לומר שיש בלי שיעור אנשים שקיבלו תשובה שהם חיובי וזהו שקר, יש כאלו שהתברר להם על ידי שיש להם כסף והלכו למעבדה אחרת ואז ראו שיצאו שלילי ויש כאלו שקיבלו טלפון שיצאו חיובי בקורונה וענו סליחה מעולם לא עשיתי בדיקת קורונה, ועל זה יש עדות מאנשים בלי שיעור. ובנוסף מה שאמרו לי שתי רופאים גדולים שכל אלו שיוצא להם תשובה חיובי לקורונה מאומתים הם לא חולים רק שיש להם את הנגיף. בכל אדם יש חיידקים ווירוסים לרוב ולא לכל אחד זה מזיק. חיובי לשפעת יש להרבה יותר אנשים אבל לא לכל א’ זה מזיק ולא נעשה חולה מזה. אם כן כל זמן שהאדם לא נהיה חולה אין שום דבר במה שעולה המספרים כל יום. פתאום מעלים מספרים לחרדים, בחודש שתשרי ובחנוכה העלו את המספרים מאוד ולפי דבריהם היו צריך להיות רח”ל אי אפשר להוציא מהפה, ולא היה שום דבר. וגם עכשיו מעלים פתאום מאוד את המספרים. המספרים עולים במאות כל יום. מי שרוצה להאמין להם שיאמין וזה חבל שהתקשורת מעבירה את כל המספרים ואת כל ההודעות שלהם וגם העיתונות החרדית מכניסה את הציבור לבלבול גדול.

ב. אחד מהרבנים כתב ואמר שהסיבה שצריך לקחת את החיסון כי אין ספק מוציא מדי וודאי, כי יש כאן וודאי מגיפה וזה ספק אם יש סיכון בחיסון ולכן אין ספק מוציא מדי וודאי. קודם כל כאמור אין כאן וודאי מגיפה ואין כאן וודאי חולים. יש כאן כמה חולים, בשולחן ערוך כתוב שכאשר עושים חשבון כמה אנשים ניזוקו לעניין האם נחשב למגיפה או דבר או חולי הציבור וכדו, לא לוקחים בחשבון נשים קטנים וזקנים שבטלו ממלאכתן וצריך להבין זה, הזקנים שבטלו ממלאכתן או ושיצא לפנסיה לא צריכים לחיות? ולמה לא לוקחים אותם בחשבון הרי אין אנו מוותרים על נפש אחת מישראל, אלא ההסבר הוא שיש דינים בתורה מה קובע למגיפה, מה נחשב לחולי מגיפה, ומי שהוא כבר זקן יש לו עוד הרבה סיבות למה נעשה חולה או יותר גרוע חלילה. לכן לא לוקחים אותם בחשבון ולכן אין כאן וודאי וממילא אין כאן דין ‘אין ספק מוציא מדי וודאי.’

ג. עוד דבר בשוע’ בהלכות יוהכ”פ כתוב במקום שיש חשש סכנה אפילו כשיש שתי רופאים שאוחזים בדעה נגד מאה רופאים חייבים לקבל את דעת השתים נגד דעת המאה. בעניין החיסונים אני אומר לכם שיש הרבה יותר משתים שאומרים לא להתחסן. יכול להיות שיש הרבה יותר ממאה שאומרים כן להתחסן אבל ההלכה הוא כשיש מיעוט שמתנגדים צריך לחשוש למיעוט, והיו כמה אסיפות ואלו הרופאים שהגיעו לאספה להודיע דעתם נגד החיסונים היו צריכים להעמיד שמירה בחוץ שלא יתפרסם ברבים שהם הביעו דעתם נגד החסוינים כי אם ישמעו הרשויות שדיברו נגד החיסונים יקראו אותם לשימוע ויאבדו את מעמדם, הרופאים מפחדים לומר את האמת ומה גם שמראשי היצרנים של החיסונים (אני לא רוצה להזכיר שמות) הוא בעצמו אמר שיש בהם חשש סירוס וחשש לשינויים בדנ”א ושזה יכול לקרות, וזה גם התפרסם בתקשורת בחול. מיליונים שמעו אותו.

ד. עוד דבר, כל הרופאים שמסבירים את סכנת החיסון הם רק מביאים את העובדות לציבור אבל הם לא אומרים להם מה לעשות) ומוכיחים את דבריהם במחקרים בכתב וגם הוכחות ממנה שהיצרנים עשו בעבר בפוליו וטטנוס באפריקה ועוד והתוצאות הנוראות שיצאו מזה. אבל כל אלו שאומרים כן לקחת את החיסון אף אחד אינו מביא הוכחות בכתב! רק אומרים שלא צריכים לפחד, זה חשש רחוק מאוד וכבר עשו את כל הבדיקות אבל אף אחד מהם אינו מוכיח זאת בכתב, אדרבא שיוכיחו ואז נראה.

ה. אחד מהרבנים, וזה הפלא ופלא מה שכתב במכתב לציבור, שבערוך השולחן יוד סי’ של”ו הלכות חולה וגוסס כתב על מה שפסק המחבר שהרופא חייב לקבל רשות מב”ד ועל זה כתב הערוך השלחן שהאידנא בזמננו הרופא צריך לקבל רשות מהמששלה וממילא כותב אותו רב שבגלל שהרופאים יש להם רשות מהממשלה א”כ החלטת הרופאים נחשב כמו החלטת בית דין.

• אז קודם כל היצרן הזה של החיסון נתבע בעולם ע’י מאות אלפי אנשים על פשעים נגד האנושות מהחיסונים האחרים שחילק במדינות שונות וניזוקו מזה קשות.

• נקודה שניה מי מהאנשים שבינינו נותן אימון בממשלה, הגם שאחד מרבנים אמר ‘הרב וואזנר יש לי אמון במשרד הבריאות’. אמרתי לו ‘אני שומע יש לך אימון במשרד הבריאות אבל אני יודע איפה התפללת בר”ה ויוהכ”פ ואיך היה נראה המניין שם. איפה האמון שלך במשרד הבריאות ואיך יש אמון בממשלה שמתנהגת בצורה כזאת”.

אני רוצה לשאול אותך עוד שאלה, הראש ממשלה ראש הבריונים של מדינת ישראל חתם חוזה עם חברת מייצרי החיסונים כמה שבועות לפני שקיבלו אישור שאפשר בכלל להשתמש בהם, ועוד שילם על זה כמה מליוני שקלים. אני שואל אותך שאלה הרי צריך להיות שוטה מופרך, הרי אדם הלזה יש לו כתבי אישום על כסף שהוציא שלא ביושר, והולך ומפרסם לעיני כל ישראל ומזמין חיסונים שאין להם אישור ואחד מהמשלוחים עוד הגיע לפני שהיה בכלל אישור ואם אתה חושב שהאישור החיסון תלוי במחקרים וניסיונות שונות איך אפשר לדעת לפני כן שיצא הניסיונות חיובי ומאושרות. נתנו נבואה לשוטים אבל לא לרשעים אז איך אתה ידעת שיקבלו אישור? זו קושיה ששאלתי ואף אחד לא ענה לי על זה תשובה. והממשלה הזו נותנת רישיון למשרד הבריאות וזה קובע הלכות כמו בית דין לפסוק, אתמהה, אני רק שואל בתורת שאלה על הרב בישראל שמפרסם לציבור פסק כזה.

• עוד דבר, באספת האום בתחילת השנה או לפני כן בהחלטת האום יש פרק שנקרא אג’נדה 21 ועל זה חתמו הרבי ראשי מדינות ונשיאים, וכמדומני שראש הבריונים של המדינה גם חתם עליה, והמדובר שם שיש כהיום בערך 7.8 מיליארד אנשים בעולם, וזה קשה מדי ויותר מדי בשביל העולם, ועל זה יש כמה מחקרים ורוצים להגיע בסופו של דבר שיישאר בעולם כמדומה שתי מיליארד אנשים. דילול האוכלוסייה נעשה אצלם שיטה – אג’נדה. וזה דברים שכתבו וחתמו עליהם, בוא נחשוב, איך הולכים לדלל את אוכלוסיות העולם? איך יעשו את זה יירו על אנשים כמו בסין? ישחטו אנשים וישימו אותם במקררים? איך יגיעו לדלל את אוכלוסיית העולם? תחשבו על זה איך יגיעו לזה.

ו. ועוד אמר לי אחד הרבנים בשם כמה גדולים שתמיד ידענו בכלל ישראל שסומכים על הרופאים.

• אחנו יודעים הסבא זיכרונו לברכה כמה לא סמך על הרופאים כמה פעמים הגיעו עסקני רפואה ידועים שהגיעו אצלו לרבי לבית בהוראת הרופאים והרבי התווכח איתם. עד היום אני נפגש עם הרופאים בשטחים מסוימים ואומרים לי סבא שלך התנגד ואנחנו מכבדים את זה עד היום. אני הקטן לפי הניסיון שלי וגם כמה ששימשתי את הרבי ראיתי בעצמי שאם היינו מקשיבים תמיד לרופאים כמה הפלות יהיה חס וחלילה וכמה נשים יהיו לוקחות מניעה,

ד’ ירחם, אם כולנו נהיה נזהרים לשמוע לרופאים מה נעשה ד’ ירחם!

אני זוכר שיצא החיסון נגד צהבת B מן הסתם יש הרבה שזוכרים ואז הגיעו לשאול לרבי האם לקחת והרבי אמר לא. ואני זוכר שאחד הגיע לשאול והרבי אמר לו לאן אתה רץ, אתה צריך להיות מהראשונים? בואו נדבר בעוד שנה ואני זוכר שאחרי שנה ההתלהבות כבר ירדה.

• פעם רבנים חתמו שצריך לקחת חיסון לשפעת ואני זוכר שהיה רופא בעל שם שכל גדולי ישראל היו מכבדים אותו והציבור הולכים אליו הרבה, ושאלתי אותו אז אמר לשעלת לקחת חיסון, זה לא נורא כי אין שם חיידק חי, אבל החיסון של השפעת שיש בה נגיף חי בשום אופן שלא ייקחו אותו. והיו רבנים בבני ברק וירושלים שחתמו שייקחו אותו, והיו לחצים על האבא לחתום לחייב את החיסון, ואז לא היה כל כך בכוחותיו, ועם כל זה לא היו יכולים להזיז אותו מהמקום. אבי לא רצה לחתום על זה לחייב החיסון.

• דבר ברור שמי שיש לו בעיה בלב לא ידבר עם רופא עיניים שיש לו אישור מהממשלה להיות רופא עיניים. הוא לא מאן דאמר בכלל, הוא לא בא אפילו בחשבון. אין הוא מהמספרים לצרף לרוב. רופא שלא למד וחקר שנים רבות מאוד את העניין של נגיפים, ולא רק זה, רופא שלא למד וחקר שנים רבות את מרכיבי החיסון והשפעתם לא יכול לחוות דעתו ואפילו להיות מאן דאמר בכלל בעניין החיסון. זה כמו רופא או רפלקסולוג שיחווה דעת בעניין ניתוח לב או לא.

• כל המושג הזה לשאול רופא זה שיגעון, כל החיסונים עוברים בין עשר שנים או מינימום חמש שנים ניסיונות ובדיקות, והחיסון הזה עבר בקושי שש חודשים ניסיונות בגלל שזה כאילו שעת חירום, וממילא תהליכי הבדיקה הניסיונית ואת כל הפרמטר עשו בקיצורי דרך בגלל שזה כאילו שעת חירום. אבל מעיקרא דדינא פירכא, קבעת שזה שעת חירום, עכשיו אתה חייב לקחת את החיסון. כמו מי ששורף ביתו של חברו ואח”כ כשצועק הצילו מגיע ואומר אני אעזור לך… אל תדליק את האש ואל תכבה.

ז. עוד אחד מהרבנים כתב דבר פלא אף שבגמרא ובשו”ע כתוב שאסור להתרפאות מרופא גוי כי חשוד על רציחה, יש סברא דלא מרעי אנפשייהו שאינו רוצה לקלקל את מעמדו. אבל כאן הרי ידוע לכל אחד, ועוד לא מצאתי מי שיפריך את זה, שהרופאים וכל יצרני החיסונים יש להם חיסיון שא’א לתבוע אותם א”כ אין כאן לא מרעי אנפשיה כי יודעים שלא יקרה להם כלום.

ח. טועים שמיליוני אנשים מתו מקורונה.

• אנחנו יודעים שחת”ס כותב בחידושים בשבת וכן בתשובות ביוד שרופאים הקובעים מחלות ורפואות ע”פ גופים של גויים אין להם נאמנות ואי אפשר לסמוך עליהם וכן לא על יהודים שלמדו אצל הרופאים הללו, א”כ אי אפשר להביא ראיה מאומות העולם.

• חוץ מכל זה יש מחקרים שבכל מדינות העולם שאנשים שברשויות מתו מקורונה בכלל לא מתו מקורונה, אין שיעור של אנשים שמתו מצימאון ורעבון.

• גם לי עצמי יש שתי קרובים שנפטרו כך, ר’ משה יודא אמר לבתו יום לפני פטירתו לא נותנים לי לאכול ולשתות, בגניבה שלחו לו חתיכות חתיכות בכל מיני שקיות שיהיה לו מה לאכול. גם בלונדון יש לי קרובים שנפטרו (נרצחו) מרעבון וצימאון.

• בלי שיעור אנשים נפטרו מפחד לא נתנו לאף אחד להיות קרוב אליהם ולהרגיעם להגיד להם מילה. בשוע אורח חיים סי’ של”ו כתוב שצריך להגיע את החולים לדבר אתם ואפי’ לאותם שכבר היה להם קורונה והם מחוסנים לא נתנו להם להיכנס לבית החולים לסעוד את החולים. יש ב”ה הרבה דוקומנטים ועדויות מגדולי עורכי דינים על זה ואי אפשר לעשות משפט נגדם כי בארה”ב בשבועות הראשונות של הקורונה הוציאו חוק שא”א לתבוע רופאים ואחיות על פשעים שעשו בחולים קורונה. אפשר להאמין איפה אנו אוחזים?!

• תכנסו לחברא קדישא תשאלו אותם אם יש ויותר מתים השנה משנים עברו וכבר תשמעו מה בדיוק המצב. (שהמספרים בכלל לא עולים יותר!)

ט. אחד מהרבנים אמר ‘נתנה רשות לרופא לרפאות’

• כשחולה אינו רוצה לקחת רפואה כי הוא מפחד יש לו רשות לא לקחת. הרבה מקרים ד’ ירחם אנשים חולים ומפחדים מרפואות שמחריבים את גופם ולא רוצים לקחת, הרבי פסק שאסור לכופפם וכאן מחייבים אנשים לקחת חיסון, כאשר הם מפחדים מתופעות לוואי האם ע”ז נאמר ניתנה רשות לרופא לרפאות?!

• ועוד והוא העיקר כשיש חולה נתנה רשות לרפא לרפאות וכאן אתה לוקח אנשים בריאים ודוחף את זה להם באף. הרבה יותר ממה שאמרתי לפניכם כתוב על לוח ליבי ועוד הרבה יש לי מה להגיד והקב”ה ישמור אותנו מכל מכשול ומכל נזק.

מאתר שפה ברורה, כאן.

אל תחפשו אותי – אני כותב שירים

עודד מנשרי – הולך ונעלם

Oct 5, 2020

שמיעת השיר בספוטיפיי: https://spoti.fi/33NEl6p
שמיעת השיר בדיזר: https://bit.ly/36WqnRw
שמיעת השיר בטידל: https://bit.ly/3ditlAY
הורדת השיר באייטיונס: https://apple.co/2GYAbzK
שמיעת השיר באפל מיוזיק: https://apple.co/3nxjA6G
טיק טוק: https://vm.tiktok.com/ZS9kU64H/
שמיעת השיר בשזאם: https://bit.ly/3iOJijB
המתנה בפרטנר: https://bit.ly/36UZbTs
המתנה בהוט מובייל: https://bit.ly/3k4AN5k
המתנה בפלאפון: https://rb.gy/vdx0mc

על כן אשב בצד הדרך עד שיתוקנו
המרכבות אל הסוסים
אותך אקח איתי בדרך עם כל הילדים
נצא לנדוד במרחבים
קניתי אוהל בחנות של עודפים
רכב גדול עם טסט וביטוחים
נעצור בנחלים קופסאות של שימורים
נחיה לרגע את החיים

לא יודע אם ארצה לחזור בכלל מזה
עדיף לחיות על הקצה
עם כל המצלמות והאנטנות הגבוהות
בואי נברח ליערות
נזרוק לפח את כל המכשירים
אל תחפשו אותי אני כותב שירים
אורז הכל לתוך קרטונים מה שלא צריך לים אני
הולך ונעלם

ילדים משחקים תופסת בשביל זה אני קיים
רוצה לצעוק על העולם
שיפסיק להתחזות לשקר ולהזות עולם
אתה הולך ונעלם
לא אוכל לשתוק ולא אפסיק לשיר
ואצרח בכל חוצות העיר
אנושות יקרה מותשת בשביל מה הכל קיים הכל
הולך ונעלם

בלילה מדורה נדלקת אור בחשיכה
מנצנץ כוכב בודד
איזה מזל שאת איתי ואני איתך
מיכלי ועודד
הגיטרה מנגנת במהירות
אין כבר מסחר נשארה רק אומנות
אומנות אמיתית כמו עצב נשארת לעולם והכל
הולך ונעלם

יודוך עמים אלהים יודוך עמים כולם
ישמחו וירננו לאומים יבוא שלום בעולם

#עודד_מנשרי#הולך_ונעלם
הולך ונעלם קרדיטים:
מילים ולחן, שירות וקולות,
גיטרות אקוסטיות –
עודד מנשרי.

בס תופים, קלידים ותיכנותים,
גיטרה חשמלית – יוסף נטיב.

גיטרות חשמליות וקולות – רועי צעדי

הפקה מוסיקלית – יוסף נטיב ועודד מנשרי

מיקס מאסטרינג שמוליק דניאל hook & high mastering

תמונה enriquelopezga

גרפיקה ברק דגני

הוקלט באולפן של יוסף נטיב, גיטרות חשמליות באולפן של רועי צעדי אוקטובר 2020

מאתר יוטיוב, כאן.