מרד בר כוכבא: מכתב הזמנת ד’ מינים עבור מחנה הצבא

כשמדברים על המכתבים והאגרות של בר כוכבא (הוא שמעון בן כוסיבה), יש להניח שהאגרת המפורסמת ביותר או לפחות המועמדת הבכירה לתואר הזה היא “אגרת ארבעת המינים” (פפירוס ידין 57)- אגרת בארמית שבה שמעון (בר כוסיבה) שלח ליהודה בר מנשה בקרית ערביה (אל ערוב של היום) בצירוף שני חמורים במטרה שישלח שני אנשים למפקדי עין גדי יהונתן בן בעין ומסבלה כדי שיקחו משם לולבים ואתרוגים וישלח ל-“מחנה”. בנוסף לכך, הוא ביקש ממנו לשלוח למחנה העמוס באנשים גם הדסים וערבות ו-“לתקן” אותם (יהיה משמעו אשר יהיה- לעשר או להכין/לאגד). האגרת הזאת נמצאה בתחתית פיר שבקצה הפנימי של אולם ג’ שבמערת “האגרות” בנחל חבר ביום ראשון בצהריים של ה-3 באפריל 1960 במסגרת מבצע מדבר יהודה. האגרת הייתה בתוך צרור ארוז שכלל חמש עשרה אגרות- זה היה ארכיונו של יונתן בן בעין, לא אחר מאשר אחד משני מפקדי עין גדי בזמן מרד בר כוכבא.

אבל יש עוד “אגרת ארבעת המינים” שאולי קצת פחות מוכרת לציבור הרחב ולאלו שמתעניינים בהיסטוריה המעורפלת של המרד אך מוכרת היטב בספרות המחקר וסביבה יש דיון הרבה יותר מפותח מאשר האגרת המפורסמת הנ”ל. הכוונה היא לפפירוס ידין 52, אחת משתי התעודות היווניות מבין 15 התעודות (רובן ארמית וקצת עברית). סביר להניח שיש קשר בין שתי התעודות וששניהם עוסקות באותם אירועים שהיו בערב סוכות 134 לסה”נ, בעיצומה של השנה השלישית למרד.