העורך Editor

Shoftim 13:20-21:

ויהי בעלות הלהב מעל המזבח השמימה ויעל מלאך השם בלהב המזבח ומנוח ואשתו ראים ויפלו על פניהם ארצה. ולא יסף עוד מלאך השם להראה אל מנוח ואל אשתו אז ידע מנוח כי מלאך השם הוא.

Rabbi Touger’s translation:

And it was, when the flame went up from upon the altar toward heaven, and the angel of the Lord ascended in the flame of the altar. And Manoah and his wife looked on, and they fell on their faces to the ground. And the angel of the Lord did not continue to appear to Manoah and to his wife. Then Manoah knew that he was an angel of the Lord.

Radak:

ולא יסף עוד, שלא נראה להם פעם אחרת עוד וטעם אז ידע מנוח דבק עם ויעל מלאך ה’ בלהב המזבח ולא עם ולא יסף או יהיה פי’ ולא יסף כלו’ כשראה שנסתלק מעיניו ידע כי מלאך ה’ היה ויש לפרשו דבק עם ולא יסף ויהי פי’ ולא יסף להראה על המראה ההיא בעצמה כלומר עלה בלהב המזבח ולא נראה להם עוד אז ידע כי מלאך הוא שהלך מעיניהם ולא ראוהו עוד במרא’ ההיא.

Alternatively, if it was a trickster or punishing poltergeist, it would have returned. When nothing changed, and yet, it did not return, Manoach knew it was specifically a heavenly angel. “The criminal always returns to the scene of the crime”.

By the way, the commentaries seem bothered by Manoach’s fright, unlike Yehoshua who was only afraid because of the unsheathed sword and deem this as proof of Manoach’s being an ignoramus, etc. But Gideon was afraid, too.

Shoftim 6:22-23:

וירא גדעון כי מלאך השם הוא ויאמר גדעון אהה השם אלקים כי על כן ראיתי מלאך השם פנים אל פנים. ויאמר לו השם שלום לך אל תירא לא תמות.

“Here is a principle to use in all aspects of economics and policy. When you find a good or service that is in huge demand but the supply is so limited to the point that the price goes up and up, look for the regulation that is causing it. This applies regardless of the sector, whether transportation, gas, education, food, beer, or daycare. There is something in the way that is preventing the market from working as it should. If you look carefully enough, you will find the hand of the state making the mess in question.”

Jeffrey Tucker

להלן הפרטים המלאים:

הנה ציטוט מדרשת הגאון הרב מאיר מאזוז שליט”א, ממוצאי שבת פרשת כי תצא, גליון 127 הערה מס’ 19:

הנה בפרשה שלנו שקראנו היום יש פסוק ששווה מליונים: “כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא יעבור עליו לכל דבר, נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח” (דברים כ”ד ה”). וכי יש חק יותר אנושי והומני מזה?! הרי אדם שהתחתן והולך לצבא מיד אחרי שבעת ימי המשתה, אם ח”ו יפול במלחמה, אשתו צריכה לחכות ליבום לאח השני, ואם האח קטן היא צריכה לחכות לו עד שיגדל או עד שיביא שתי שערות, ולפעמים צריכה לחכות ארבע עשרה או חמש עשרה שנה עד שיעשה לה יבום או חליצה, ורוב העולם עושים חליצה (עיין בעלון הקודם הערה 2), אז לא חבל על הזמן?! לכן נותנים לו שנה אחת שישמח עם אשתו, ויוולד להם ילד או שלפחות תהיה האשה בהריון, וממילא ניצולה מהיבום. זה חק שאם היה כתוב בחוקי העותומאנים והאנגלים וכל האומות שבעולם, היו אומרים “איזה חכמים אלה!” אבל כיון שהוא כתוב בתורה לא מקבלים את זה. היה חבר כנסת אחד שהצעתי לו להכניס את החק הזה לכנסת, ואמר לי: הם לא רוצים לשמוע את זה, “על מי אדברה ואעידה וישמעו, הנה ערלה אזנם ולא יוכלו הקשב, הנה דבר ה’ היה להם לחרפה ולא יחפצו בו” (ירמיה ו’ י’). אתה לא יכול לדבר איתם, רק בעקיפין.

ע”כ.

כמו הגמרא מעילה י”ז א’:

שפעם אחת גזרה המלכות גזרה שלא ישמרו את השבת ושלא ימולו את בניהם ושיבעלו את נדות הלך רבי ראובן בן איסטרובלי וסיפר קומי והלך וישב עמהם אמר להם מי שיש לו אויב יעני או יעשיר אמרו לו יעני אמר להם אם כן לא יעשו מלאכה בשבת כדי שיענו אמרו טבית אמר ליבטל ובטלוה חזר ואמר להם מי שיש לו אויב יכחיש או יבריא אמרו לו יכחיש אמר להם אם כן ימולו בניהם לשמונה ימים ויכחישו אמרו טבית אמר ובטלוה חזר ואמר להם מי שיש לו אויב ירבה או יתמעט אמרו לו יתמעט אם כן לא יבעלו נדות אמרו טבית אמר ובטלוה הכירו בו שהוא יהודי החזירום.

Israel is the center of the Universe (Kuzari). We have to ask ourselves: what does Hashem want from each of us, in the stage of life we are in, vis-a-vis living in Eretz Yisrael? Rabbi Shalom Rosner looks at the sources (halachic and hashkafic) to help us arrive at the proper answer to this question.

Find the shiur here.