העורך Editor

Churchill Bolstering Home Front Morale = Good. Jews Doing the Same Thing = ‘Kochi Ve’otzem Yadi’?

From Rabbi Daniel Yaakov Travis’ shaky transcription (and translation?) of Rabbi Moshe Sternbuch’s speech a year after the Har Nof attack:

In the current situation in Israel and the world, a person leaves his home and does not know what dangers lay in store for him in the streets. Almost every day people are attacked by terrorists. Since the perpetrators are civilians and even children, it is nearly impossible to protect oneself from these murderers.

Some people have entered a state of panic and do not leave their homes. Others attempt to lead their lives as normally as possible, trying as much as possible to remain aloof from the situation. While we can certainly understand these reactions,    

During the frequent German bombardments of London in World War II, Winston Churchill would address the country by radio each day. His message was “Tell Adolf Hitler, ‘We can take it!’” Amidst the worst attacks, Churchill understood that morale must be kept strong, and one must use all of one’s strength to defeat the enemy.

We must use the same strategy in our current situation. While it is definitely distressing to hear the news and be living during such turbulent times, we must remember that these stabbings are communications from Above. We must strengthen our emunah, and use these messages to make changes in our lives.

אל תחת תאנה

סנהדרין מ”ו א’:

תניא ראב”י אומר שמעתי שבית דין מכין ועונשין שלא מן התורה ולא לעבור על דברי תורה אלא כדי לעשות סייג לתורה ומעשה באחד שרכב על סוס בשבת בימי יונים והביאוהו לבית דין וסקלוהו לא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך שוב מעשה באדם אחד שהטיח את אשתו תחת התאנה והביאוהו לבית דין והלקוהו לא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך.

תיבות “תחת התאנה” קמ”ל דענשוהו אע”פ שתאנה מקום צנוע קצת, כדת”ר ברכות ט”ז א’, האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך ומתפללין בראש הזית ובראש התאנה ושאר כל האילנות יורדים למטה ומתפללין כו’, וז”ל רש”י, מפני שענפיהם מרובים ויכולין לעמוד שם שלא בדוחק ואין שם פחד ליפול, ע”כ, וכן ש”ע או”ח קע”ח ב’ אכל במזרחה של תאנה זו ובא לאכול במערבה, ע”ש, לא כחופה דחזיא לביאה.

דבר מכוער הוא לקרות לגר שנתגייר בשם של גוי

ברכות י”ב ב’ – י”ג א’:

… כיוצא בו אתה אומר לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך לא שיעקר יעקב ממקומו אלא ישראל עיקר ויעקב טפל לו…

תני בר קפרא כל הקורא לאברהם אברם עובר בעשה שנאמר והיה שמך אברהם… אלא מעתה הקורא ליעקב יעקב הכי נמי שאני התם דהדר אהדריה קרא דכתיב ויאמר אלהים לישראל במראות הלילה ויאמר יעקב יעקב.

תורא”ש שם:

שאני התם דאהדריה קרא דכתיב [ויאמר יעקב יעקב]. שאל הגמון אחד לר”ת מ”ש דאהדריה קרא ליעקב מישראל ובאברהם לא אשכחן דאהדריה קרא [מאברהם] לאברם, והשיב לו דאברם היה קרוי כן קודם שנתגייר ודבר מכוער הוא לקרות לאדם משנתגייר [בשם של גוי, אבל] יעקב שהיה יהודי משנולד ושמו הראשון היה ביהדות ולא החליף הקב”ה לקרותו ישראל אלא משום..