העורך Editor

ט”ז בסיון תש”ף ׀ 16-03-73

The Taming of Rivlin

In a recent speech, Israel’s president Reuven Rivlin noted the increasing connection between Israel and the Diaspora, adding that Diaspora Jewry has a significant role to play in determining Israel’s future character. Mr. Rivlin then switched topics: “The president spoke with the mayors about the importance of providing support and services for the LGBTQ community at a municipal level and praised the high level of work being done to improve the welfare of LGBTQ residents….”.

Rivlin continued: “We cannot, in a society like ours, talk about conversion therapies for LGBTQ people. We cannot allow it.” At the end of his remarks, the president reiterated, “Receiving this report, I want to stress that all conversion therapies must be taken off the social agenda in Israel.”

The juxtaposition of these issues is by no means coincidental. Mr. Rivlin, once a somewhat proud, somewhat traditional, and somewhat nationalistic Jew, has been cowed into submission and is today the mouthpiece of the New Israel Fund.

It was not always so. In an interview published in HaAretz 03 June 2003 Rivlin said: “Justice Ministers are usually chosen in the knowledge that they will be loyal to the president of the Supreme Court. If it is felt that this may not be the case, he is arrested and interrogated. So it was with me… I will never forget the day…I was about to be appointed Justice Minister…suddenly I was summoned and interrogated [by the police] for 11 hours about nothing…they announced that I was being investigated for receiving bribes, based on nonsense…These people are a gang like any other, only they are known as the Rule of Law Gang (https://www.haaretz.co.il/misc/1.886297).”

Rivlin invented the term “the Rule of Law Gang”. Today it is common usage in the right-wing media.

Today Israel’s president robotically repeats the PC positions of Israel’s self-appointed, anti-Jewish and well-[New Israel] funded elites. Goyish In, Jewish Out. Rivlin, it has been noted by many, is no longer the man who gave that interview. He knows what it is like to be the target of a weaponised law enforcement/judicial system. He has been broken.

Did Rivlin’s obsessive repetitions strike you as just a bit wooden? Do not be surprised. He was just following the NIF-provided script.

While welcoming our brothers and sisters from across the world, we shall never accept the attempt of organizations and people, foreign and domestic, to subvert, pervert and corrupt the Jewish people and its timeless Torah-based values.

Rivlins come and go. The Jewish nation and its Torah is forever.

Rabbi David Bar-Hayim

N’we Daniel, Israel

(Sent by a reader)

תהילים ע”ח מ”א-מ”ב:

וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו. לא זכרו את ידו יום אשר פדם מני צר.

וורט חזק בשם הגר”א שפירא, ר”י מרכז הרב:

“וקדוש ישראל התוו”, אלו אנשים העושים תוואי להקב”ה. בדרך זו תלך או בדרך זו אך לא בזו, שאינה מקובלת עלינו.

The current mayhem in America illustrates what I mean:

• Step 1: Find out where they parked their cars
• Step 2: Put “Make America Great Again” stickers on their cars
• Step 3: Watch as they get to experience what it’s like having their property destroyed.

Found by a reader via Twitter.

One of our dear readers is angry at me for approvingly quoting the words of a certain scholar, claiming, (A), I misunderstood the rabbi’s intention and (B), the idea set forth is so loathsome, why, putting these words in the late rabbi’s mouth constitutes the prohibition of shaming a Torah scholar — in spite of the fact I myself agree with the position, as I understand it!

But I cannot accept this.

Even if I was inadvertently misinterpreting things (I beg to differ), the only thing I ever need to worry about is the correctness of my reading. Were this reader’s thesis correct, we would find the same accusation lobbed about in Shas. (I think this is only done in such cases as Brachos 19b, where the sage quoted is being disagreed with, as well: תרגמה רב בר שבא קמיה דרב כהנא בלאו דלא תסור אחיכו עליה לאו דלא תסור דאורייתא היא אמר רב כהנא גברא רבה אמר מילתא לא תחיכו עליה כל מילי דרבנן אסמכינהו על לאו דלא תסור…).

We ought not to fear thought itself! (Subscribe and read the ebook to see what I mean…)

Brachos 19a:

המספר אחר מטתן של תלמידי חכמים מאי היא דתנן הוא היה אומר אין משקין לא את הגיורת ולא את המשוחררת וחכמים אומרים משקין ואמרו לו מעשה בכרכמית שפחה משוחררת בירושלים והשקוה שמעיה ואבטליון ואמר להם דוגמא השקוה ונדוהו ומת בנדויו וסקלו בית דין את ארונו.

Rashi:

דוגמא השקוה, על שהיו הם דומין לה השקוה, שהיו שמעיה ואבטליון מבני בניו של סנחריב כדאמרינן בגיטין בפרק הנזקין.

Anything less than this horrific, unspeakable ridicule must not qualify as מספר אחר מטתן, otherwise, a stronger chiddush would surely have been cited.

And it appears to me the bar here is even higher:

Nedarim 50b:

אמרה ליה בת קיסר לרבי יהושע בן חנניה תורה מפוארה בכלי מכוער אמר לה למדי מבית אבוך במה מניחין יין אמרה ליה במאני דפחרא אמר לה כולי עלמא בפחרא ואתון במאני דפחרא אתון אחיתון במאני דכספא ודהבא אזלת ורמת חמרא במאני דכספא ודהבא וסרי אמר לה אף אורייתא כן והאיכא שפירין וגמירין אמר לה אי הוו סנו הוו גמירין טפי ההיא דאתיא לקמיה דרב יהודה מנהרדעא לדינא ואיתחייבת מן דינא אמרה ליה שמואל רבך הכי דנן אמר לה ידעת ליה אמרה ליה אין גוצא ורבה כריסיה אוכם ורבה שיניה אמר לה לבזוייה קאתית תיהוי ההיא אתתא בשמתא פקעה ומתה.

Find what I wrote about similar religious OCD\scruplosity\”nerves” problems elsewhere.

As for quoting a scholar’s words in the correct context for the sake of disagreement, see the article here:

Repeating a Rabbi’s Own Words Is Not Lashon Hara!

As Rabbi Brand explains the verses in Yechezkel:

וְזָכַרְתְּ אֶת דְּרָכַיִךְ וְנִכְלַמְתְּ, בְּקַחְתֵּךְ אֶת אֲחוֹתַיִךְ הַגְּדֹלוֹת מִמֵּךְ אֶל הַקְּטַנּוֹת מִמֵּךְ, וְנָתַתִּי אֶתְהֶן לָךְ לְבָנוֹת וְלֹא מִבְּרִיתֵךְ:

[פירש רש”י, וז”ל: וזכרת, בהיטיבי לך, את דרכיך הרעים, ונכלמת מלפני על שגמלת לי רעה ואני גומלך טובה. בקחתך את אחותך, כשתכבשי לירש את מקומות אשר סביבותיך א”י הקטנות והגדולות, לבנות, לפרוורים לך, משועבדים לך, ולא מבריתך, ולא משמרך את הברית אלא בחסדי וברחמי שאני שומר את בריתי. עכ”ל].

(סב) וַהֲקִימוֹתִי אֲנִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי ה’:

(סג) לְמַעַן תִּזְכְּרִי וָבֹשְׁתְּ וְלֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד פִּתְחוֹן פֶּה מִפְּנֵי כְּלִמָּתֵךְ, בְּכַפְּרִי לָךְ לְכָל אֲשֶׁר עָשִׂית נְאֻם אֲ-דֹנָי א-לקים”.

There is a parable by the Ba’al Shem Tov in this vein explaining the seemingly disjointed phrase in Kol Mekadesh, Zemiros, “מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ אֵל קַנֹּא וְנוֹקֵם”.

Is it “Kana’us” or is it Chessed?! Answer: Hashem treats us with undeserved compassion so we return to Him from love and gratitude.

By the way, see the rest of Rabbi Brand’s essay here on whether the religious have what to be proud of in relation to the seculars (or not…).