העורך Editor

למקורות ורקע בפרשיית ה”פסק” נגד קיום מבצע אנטבה כבר הרחבנו בעבר כאן.

(ומה שהיו הרוגים, הלא כ”ה בכל מלחמה (אם לא בדרך נס ככיבוש משה). והסברא פשוטה כמ”ש במנ”ח במצוה תכ”ה. וע”ז כתיב “כזה וכזה תאכל החרב“. וגם י”ל אולי מצד מלחמת הרשות.)

וידועים דברי הרב אב”ע שמות י”ד י”ג:

יש לתמוה איך יירא מחנה גדולה של שש מאות אלף איש מהרודפים אחריהם. ולמה לא ילחמו על נפשם ועל בניהם. התשובה כי המצרים היו אדונים לישראל וזה הדור היוצא ממצרים למד מנעוריו לסבול עול מצרים ונפשו שפלה. ואיך יוכל עתה להלחם עם אדוניו. והיו ישראל נרפים ואינם מלומדים למלחמה. הלא תראה כי עמלק בא בעם מועט ולולי תפלת משה היה חולש את ישראל. והשם לבדו שהוא עושה גדולות. ולו נתכנו עלילות. סבב שמתו כל העם היוצא ממצרים הזכרים. כי אין כח בהם להלחם בכנענים עד שקם דור אחר דור המדבר שלא ראו גלות. והיתה להם נפש גבוהה כאשר הזכרתי בדברי משה בפרשת ואלה שמות.

ונראה דהנה ר’ נחמן בר יצחק פתח לה פתחא להאי פרשתא מהכא שיר המעלות לולא ה’ שהי’ לנו וגו’ בקום עלינו אדם אדם ולא מלך, ויש להבין מאי נ”מ אם אדם או מלך, ונראה דכל אחד יש לו מעלה וחסרון, דהנה באמת כל הגזירה היתה תחבולה מאתו ית”ש להחזירן למוטב, ובמדרש פרשה ה’ אמר רבי תנחומא ולא דבר ה’ למחות את ישראל אלא כך דבר כי מחה אמחה את זכר עמלק, פירוש שהכל הי’ תחבולה שתתקיים מחיית עמלק, וע”כ מלך שיש לו שר למעלן שאליו דבר יגונב מהכוונה העליונה אי אפשר שיגזור גזירה כזו, אך יש במלך צד חסרון שבאשר יש לו שר למעלה ע”כ יש לגזירותיו יותר חוזק ויותר קיום, ואדם בלתי מלך הוא להיפוך שיש בו מעלה שאין לגזירותיו כ”כ קיום, אך יש בו חסרון שגזירותיו הם בתכלית הרוע, והנה כאן נזדווג מלך ואדם יחד היינו שחידוש הגזירה היתה ע”י אדם, וע”כ הי’ יכול להמציא גזירה רעה כזו שלא הי’ אפשר ע”י מלך, ומ”מ קיום וחיזוק הי’ ע”י מלך שאמר והעם לעשות בו כטוב בעיניך, והנה הוא תרתי לריעותא, וזה שאמר הכתוב בקום עלינו אדם היינו שקימה הוא המצאת וחידוש גזירה זה הי’ ע”י אדם, ואלו הי’ קם עלינו מלך לא הי’ יכול לגזור כ”כ רע כנ”ל, ובזה יש לפרש הלשון שנראה לכאורה כפול לולא ה’ שהי’ לנו יאמר ישראל ולולא ה’ שהי’ לנו בקום עלינו אדם, היינו שהשבח למקום שהי’ לנו בצרה כפולה כזו, א’ שהצילנו מחוזק וקיום הגזירה שהי’ ע”י אחשורוש מלך גדול, ועוד זאת שהיתה בתכלית הרע שהממציא אותה הי’ אדם ולא מלך.

Read the stomach-churning review of this largely forgotten abomination on the excellent Kotzk Blog…

This is how antinomian Chassidus can get.

See the YouTube shiur here…

Rabbi Fisher was very kind and encouraging to a total stranger and an overconfident youth with unconventional halachic ideas. He listened closely, immediately examined my claims, and seriously evaluated as many source texts as I quoted, opening one Sefer after another, patient and focused. He also gave me as much time as I wanted.

And when I, at his teasing instigation, “upped the ante” in our discussion, admitting to far greater extremism, he wasn’t put off. Rabbi Fisher still treated me and my thoughts with the utmost respect (although he gently stopped agreeing with me).

I gained much, although I never took up his invitation to continue our talk.

(I cannot capture this fully.)