שאלה מקורא: למה אתה נותן יותר לגיטימציה לחסידי ברסלב לעומת שאר החסידיות

סתם לסקרנות…

כנראה שאתה נותן יותר לגיטימציה לחסידי ברסלב לעומת שאר החסידיות, האם אתה משתייך שם, או יש סיבות אחרות?
(ואגב אני בא מ’חצר’ שיש שם התנגדות חריפה נגד ברסלב, אבל כנראה לא מטעמים אידאולוגיים רק לכאורה משום ש’חטפו’ מהם הרבה חסידים ברוסיה…)
תשובה (מורחבת מהמקור):
בדקתי באתר וכמדומה שלא הסברתי את עצמי בעברית עדיין.
רבי נחמן מברסלב אמר בפירוש “תעקם את הדברים שלי כרצונך, העיקר לא לעבור על ס”ק אחד בשלחן ערוך” ע”כ תורף דבריו (שיח שרפי קודש א’ קל”א – לא בדקתי המקור כעת). זאת לעומת הרבי מקוצק שדיבר נגד “יראת השלחן ערוך”, והאדמו”רים שסילפו את ההלכה של “עבירה לשמה”, ספר צוואת הריב”ש, ועוד ועוד.
והם אכן הקפידו על ההלכה יחסית בכל מיני תחומים (לא לעשות סיום כדי לאכול בשר, לא לעשות כמעט (!) סעודות בבכ”נ, לא לבזות את שמחת תורה), גם בגלל התקנה שכ”א חייב ללמוד שו”ע מדי יום. ובחיי מוהר”ן תפ”ז מלין על איחור זמן תפילה, והזהיר על כל מיני הלכות שהיו דשים בעקביהם, כגון שלא לשתות קפה לפני התפילה.
לע”ד כל תנועה ש”מדגישה” איזה דבר, מדגישה אותו בהכרח על חשבון הקיים, וגם ה”מוסר” וה”חסידות” בכלל. נמצא, שאין להם שום “לגיטימציה” [הערה]. אבל ברסלב אינו חסידות, ולא אכפת לי מה הם בעצמם אומרים או חושבים, אע”פ שזה נראה כגאוה. (ועכשיו יש קצת בעיה של ע”ז בגלל ברלנד ימ”ש.)
(והחזו”א אמר על רבי נחמן שהיה “צדיק גדול”. מקור: הרב מאיר גריינימן שליט”א.)
בלי קשר, אני מוצא נחת בספריהם, אף שאיני מבין או מסכים עם כל דבר, ולכן אני מביא לפעמים לפי הענין.

הערה: ר”ל התנועות, לאו דוקא האנשים. כנראה אפשר להשאר עמיתיך, ואפי’ “לקבל” כל מיני אימרות וכתבים, רק “לבאר” בדרך אנכרוניסטית, אבל זה דומה למניח רימון לא מנוטרל בויטרינה. הרי ח”ו עלול להתקים ונושנתם בארץ וגו’ ויבואו חדשים מקרוב להפסיק לגלות פנים בתוך הגילוי פנים בתורה, ולהחזיר את הע”ז שבטלה.