(ברכות ל”ד ב’.)
תוספות שם:
וא”ת הכתיב ויצא יצחק לשוח בשדה, י”ל דהתם מיירי בהר המוריה כדאמרי’ בפסחים פרק האשה לא כיצחק שקראו שדה וכו’. א”נ, בקתא דהכא מיירי בבקעה במקום שרגילין שם בני אדם לעבור והולכי דרכים.
וק”ל, מאי שנא הר המוריה?
View or Download the PDF / פתח או הורד את הקובץ
Reprinted with assumed permission.
Brisk is always “adding” (in their classically angry, supercilious way) in order to subtract.
Briskers revel in Jewish lack of power, are forever quoting the din of “קשר רשעים אינו מן המנין”, focus on supposed “internal logic”, enjoy mocking emotions (Why do mitzvos? Easy. Because there is a din to do mitzvos!), idealize poverty, and so on.
Quoting Rabbi Moshe Sternbuch’s parsha sheet, Parshas Vaera 5782:
“Someone once told the Brisker Rov excitedly about the possibility of making long-distance telephone conversations to distant places all over the world. The rov responded that he himself was amazed at the fact that this person was standing in front of him, and he could hear him.”
End.
Well now, do you think the interlocutor walked away more moved by the Almighty’s might than before or less?!
Upon the Balfour Declaration or Partition Plan or something similar, the Brisker Rav notoriously mocked Jews’ thanks and thoughts of Teshuvah, saying, “What do we need the Goyim’s admission for? We already know Eretz Yisrael belongs to us!”
“We” suffice? Why, then, does the Zohar glorify the Teshuvah of Yisro?!
רבי אלעזר פתח ואמר, (תהלים סז ד) “יודוך עמים אלהי”ם יודוך עמים כלם“. תא חזי דוד מלכא קם ושבח ואודי למלכא קדישא, והוה משתדל באורייתא בההיא שעתא, כד רוח צפון אתער והוה בטש באינון נימין דכנורא, וכנורא הוה מנגן ואמר שירה וכו’. ומה שירה הוה קאמר, תא חזי בשעתא דקודשא בריך הוא אתער לגבי כל אינון רתיכין למיהב לון טרפא כמה דאוקימנא, דכתיב (משלי לא טו) “ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה“, כדין כלהו בחדו פתחי ואמרי, (תהלים סז ב) “אלהי”ם יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו סלה“, כד רוח צפון אתער ונחית לעלמא, נשיב ואמר לדעת בארץ דרכך בכל גוים ישועתך, כנור בשעתא דאיהו מנגנא ביה בההוא רוחא, פתח ואמר יודוך עמים כלם (חסר). דוד כד הוה קם ואתער עליה רוח קודשא, פתח ואמר ארץ נתנה יבולה יברכנו אלהי”ם אלהינ”ו, יברכנו אלהי”ם וייראו אותו כל אפסי ארץ, בגין לאמשכא טיבו דקודשא בריך הוא מעילא לתתא, לבתר אתא דוד ברוח קודשא וסדר לון כחדא, ואסתכל בכלא בהאי קרא דכנורא, (בגין) דשלימו דיקרא דקודשא בריך הוא עילא ותתא, בשעתא דשאר עמין אתכפיין ואתיין ואודאן ליה לקודשא בריך הוא, כיון דאינון אתכפיין ואודן ליה, כדין אשתלים יקרא דקודשא בריך הוא עילא ותתא.
בשעתא דאתא משה לפרעה ואמר ליה יהו”ה אלה”י העברים נקרא עלינו וגו’, פתח איהו ואמר לא ידעתי את יהו”ה, ובעא קודשא בריך הוא דיתייקר שמיה בארעא כמה דאיהו יקירא לעילא, כיון דאלקי ליה ולעמיה, אתא ואודי ליה לקודשא בריך הוא, דכתיב (שמות ט כז) יהו”ה הצדיק, איהו דהוה מלכא קרופינוס דכל עלמא, כיון דאיהו אודי כל שאר מלכין אודון, דכתיב (שם טו טו) אז נבהלו אלופי אדום. אתא יתרו כומרא עלאה ורברבא, רב ממנא (דכל ממנא) דכל טעוון אחרנין, ואודי ליה לקודשא בריך הוא, ואמר עתה ידעתי כי גדול יהו”ה מכל האלהי”ם, כדין אסתלק ואתייקר קודשא בריך הוא ביקריה עילא ותתא, ולבתר יהב אורייתא בשלימו דשלטנו על כלא.
Rambam-thumping Brisk bears the same disregard for the unintellectual masses shared by devotees of Rambam’s rarified philosophy. (Not to mention, imagining intellectuals gain nothing religiously from this-worldly change is just a lack of self-awareness. )
In the same line, Rabbi Shach, a follower of the Brisker Rav, continually torpedoed Israeli declarations of state sovereignty over various geographic areas (never bothering to notice the destruction he caused) and the amendment of the “Mihu Yehudi” law.
But according to this “logic”:
I’m sure Brisk accounts for all this nicely, however.
First and foremost, keep your men happy and “inspired”.
After the Iron Curtain came down there were stories of secret police who had switched sides long ago, to spy for the dissidents. In one case, a Czechoslovakian spy-master was secretly running messages from the dissidents and underground chooches to the west, and ensuring the replies got through by using his own government-paid border couriers.
I know, it’s hard. Reality has a way of undermining certain doctrines (eventually).
“Consent of the Governed” has its limits
When the Chernobyl nuclear plant exploded, thousands rounded on the nearest government agent or informant saying “You should investigate those guys” indicating negligent party bosses and similar risk takers. Not only did the secret police realize everyone knew who they were but with the threat of imminent death from radiation, no one was afraid of them. People were begging to be sent to Siberia where the was no threat of radiation. They were thrown out of shops, refused services, and came home to find their locks glued up. The Party was beaten and they knew it.
Keep your enemies close. And always look both ways before crossing the street
There was a dissident in the 1980’s who was being regularly tracked by the secret police. One day he noticed he lost his tail. He doubled back to find that the spy had jaywalked to catch up and had been run over by a car. The dissident got the man to the hospital, paid a bribe for proper care, and contacted his family (since he knew the man’s name). The two men are the best of friends today.
Some dissidents manage to influence even the secret police
In Hungary after the fall of communism one dissident announced a ran for government office. Fifty people showed up the first day to help. Most were former secret police assigned to watch him over the years. They all wanted to help. Some could quote his secret samizdat newsletters by heart!
Obvious, but easy to forget
The greatest thing a dictator must fear is his own men. Once they switch sides it’s all over.