העורך Editor

כיון שאת המדינה לא מוכנים להחליף, ואת ראשי המדינה לא מוכנים להמיר, ואת ההשקפה לא מוכנים לשנות ובשיטה לא מוכנים לעיין מחדש והס מלזכיר בשם השם, וכן הלאה וכן הלאה וכו’ וכו’ וגו’ וגו’, הרי אין שום חיוב השתדלות להשתתף בכל המשחק, ולא מסתייעא מילתא כניכר. ואדרבא, רח”ל.

כל השותפים בהתאבדות עתידים ליתן את הדין.

ואפשר לומר שכל הפיזור והגירושים הכל משום קירבה וחנופה לגוים או אהבת הקרב והניצוח.

וכמ”ש בפסחים סוף קי”ח ב’: …פזר עמים קרבות יחפצון, מי גרם להם לישראל שיתפזרו לבין אומות העולם קריבות (וי”ג קרבות) שהיו חפצין בהן.

“קרבות” אפ’ לפרש לשון קירבה לגוים ואפ’ לפרש לשון קרבות ללא תכלית, וכפי’ הרש”א *.

וז”ל רש”י גיטין נ”ו א’: בריוני, “אנשים ריקים ופוחזים למלחמה”.

והממלכתיות מלשון מעביר בנו למולך, לא בתורת ע”ז.

סנהדרין ס”ד א’:

דתניא רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר מפני מה תפסה תורה לשון מולך כל שהמליכוהו עליהם אפילו צרור ואפילו קיסם.

חי’ הר”ן שם:

כל שהמליכו עליו אפילו צרור ואפילו קיסם. היינו כר’ אליעזר בר”ש דאמר שלא למולך פטור דכל שהמליכו עליו לא משמע ע”א דה”ל למימר כל שקבלו באלוה אבל לשון מלכות שייך במולך שהוא ענין של כשוף שחושב בעצמו שהוא מועיל לו אם ימליכו עליו ויעביר את בנו לפניו והיינו דאמרי’ דמולך לאו ע”א היא שאינו עושה אותה ע”א לקבלו באלוה אלא בכח כישוף כדפרישנא ואם זבח ונסך לפניו פטור וכן אם העביר בנו לפני ע”א פטור שאין העברת בנו עבודת ע”א אלא דרך כישוף הוא למולך בלבד.

ע”כ. וצ”ע.

בהחלט יש להגן על עם ישראל (המדינה הלא כוללת גם ערבים “ישראלים”…), אבל לא לעשות זאת דרך המסגרות הרשמיות והממוסדות, באותה דרך נכשלת שהפכה לרועץ, ואכמ”ל יותר מזה מכמה טעמים.

אני בכלל לא מחדש כאן כלום! שבת ל”א ב’: יודעין וכו’ שדרכם למיתה ויש להם חלב על כסלם. שמא תאמר שכחה היא מהן, ת”ל ואחריהם בפיהם ירצו סלה.

מתוך החדשות:

יהושוע סוקול, אביו של רס״ל ישראל סוקול ז״ל, שנפל הלילה בעזה, ביקר ב׳רדיו 103׳ את התנהלות המלחמה: ״בהרבה שיחות שלנו הוא אמר ‘אריות מובלים אחרי חמורים’. באותו הרגע שהממשלה החליטה להוציא את סמוטריץ׳ ובן גביר מהקבינט ולהכניס את גנץ ואיזנקוט, כל החיילים הדתיים היו צריכים להוריד את המדים״.

במחילה ובקידה וכו’ וכו’, אז למה הם מחכים?! עד מתי מאנת? שלח את האנשים הביתה!

איש לאהליך ישראל!!

גירסא קצרה מחודשת של כתבה זו:

די לתיאטרון בטחון: קריאה להקהל ולעמוד על נפשנו‎

*ז”ל מהרש”א שם:

קרבות כו’. יש לפרש קרבות כפשטיה כפרש”י בספר תילים מלשון קרבות ומלחמה דהיינו במקדש ראשון אלו השלימו עם נ”נ ולא מרד בו צדקיהו לא גלו כלל ויותר במקדש שני אלו שמעו פריצי ישראל לריב”ז ולחכמים שבאותו דור והשלימו עם טיטוס לא גלו כמפורש פ’ הניזקין ויותר בספר יוסיפון וז”ש אבל קרבות ומלחמות יחפצון ולא בשלום.

Find it here…

האזן לשיעורו של הרב מרדכי גרינברג מישי’ כרם ביבנה כאן (עם דף מקורות)…

קשור גם לענינא דיומא. הרב טוען ש”התעמלות” היתה מילת קוד. לא קוד לכדורגל, כטענת שקרני הקנ(א)ים הטפשית, אלא הכנה למלחמות מצוה. וגם הקינים ידעו זאת, אבל… ממש מזכיר את ימינו אנו.

פשוט ממליץ בחום.

הנה דף המקורות וההוכחות:

Download (PDF, 1.26MB)

(פוסט המשך בנושא זה, ראה כאן.)

Mr. Stevenson (1949):

“To the honorable, the members of the senate of the 66th General Assembly:

“I herewith return, without my approval, Senate Bill No. 93 entitled An Act to Provide Protection to Insectivorous Birds by Restraining Cats. This is the so-called “Cat Bill.” I veto and withhold my approval from this bill for the following reasons:

“It would impose fines on owners or keepers who permitted their cats to run at large off their premises. It would permit any person to capture, or call upon the police to pick up and imprison cats at large. It would permit the use of traps. The bill would have statewide application — on farms, in villages and in metropolitan centers.

“This legislation has been introduced in the past several sessions of the legislature, and it has, over the years, been the source of such comment — not all of which has been in a serious vein. It may be that the general assembly has now seen fit to refer it to one who can view it with a fresh outlook. Whatever the reasons for passage at this session, I cannot believe there is a widespread public demand for this law or that it could, as a practical matter, be enforced.

“Furthermore, I cannot agree that it should be the declared public policy of Illinois that a cat visiting a neighbor’s yard or crossing the highway is a public nuisance.

“It is in the nature of cats to do a certain amount of unescorted roaming. Many live with their owners in apartments or other restricted premises, and I doubt if we want to make their every brief foray an opportunity for a small game hunt by zealous citizens — with traps or otherwise. I am afraid this bill could only create discord, recrimination and enmity.

“Also consider the owner’s dilemma To escort a cat abroad on a leash is against the nature of the cat and to permit it to venture forth for exercise unattended into a night of new dangers is against the nature of the owner. Moreover, cats perform useful service, particularly in rural areas, in combating rodents — work they necessarily perform alone and without regard for property lines.

“We are all interested in protecting certain varieties of birds. That cats destroy some birds, I well know, but I believe this legislation would further but little the worthy cause to which its proponents give such unselfish effort.

“The problem of the cat versus bird is as old as time. If we attempt to resolve it by legislation who knows but what we may be called upon to take sides as well in the age-old problems of dog versus cat, bird versus bird, or even bird versus worm.

“In my opinion, the State of Illinois and its local governing bodies already have enough to do without trying to control feline delinquency.

“For these reasons, and not because I love birds the less or cats the more, I veto and withhold my approval from Senate Bill No. 93.”

End.

Instead of saying the proposed legislation “furthers but little the worthy cause” of saving the birds and speaking of non-interventionism in the wild world of animals, Mr. Stevenson could have made a strong evolutionary point.

He could have gone further. He could have said and should have said it’s actually bad for the birds to be denied the measured stressors of God-given cat instincts which keep birds healthy, rendering the whole concept self-defeating. “What doesn’t kill bird-kind makes them stronger.”

Cue Mr. Taleb on hormesis, etc.