העורך Editor
SZASZ: The Outrageous Conflation of Intimate Crimes with MEDICAL Conditions
The best excerpts from a pivotal article by Thomas Szasz:
We use words to label and help us comprehend the world around us. At the same time, many of the words we use are like distorting lenses: They make us misperceive and hence misjudge the object we look at. As Sir James Fitzjames Stephen, the great 19th-century English jurist, aptly put it, “Men have an all but incurable propensity to prejudge all the great questions which interest them by stamping their prejudices upon their language.”
Consider the ongoing scandal involving Roman Catholic priests accused of molesting boys. American law defines sexual congress between an adult and a child as a crime. The American Psychiatric Association defines it as a disease called “pedophilia.”
Crimes are acts we commit. Diseases are biological processes that happen to our bodies. Mixing these two concepts by defining behaviors we disapprove of as diseases is a bottomless source of confusion and corruption.
…
Bibliophilia means the excessive love of books. It does not mean stealing books from libraries. Pedophilia means the excessive (sexual) love of children. It does not mean having sex with them, although that is what people generally have in mind when they use the term. Because children cannot legally consent to anything, an adult using a child as a sexual object is engaging in a wrongful act. Such an act is wrongful because it entails the use of physical coercion, the threat of such coercion, or (what comes to the same thing in a relationship between an adult and a child) the abuse of the adult’s status as a trusted authority. The outcome of the act — whether it is beneficial or detrimental for the child — is irrelevant for judging its permissibility.
Saying that a priest who takes sexual advantage of a child entrusted to his care “suffers from pedophilia” implies that there is something wrong with his sexual functioning, just as saying that he suffers from pernicious anemia implies that there something wrong with the functioning of his hematopoietic system. If that were the issue, it would be his problem, not ours. Our problem is that there is something wrong with him as a moral agent. We ought to focus on his immorality, and forget about his sexuality.
A priest who has sex with a child commits a grave moral wrong and also violates the criminal law. He does not treat himself as if he has a disease before he is apprehended, and we ought not to treat him that way afterward.
See the rest here…
תעשיית הסגולות – השיבושים והמחירים
מתוך רשימת התפוצה לגליון “בעצתך” של הרב יעקב בוצ’קובסקי שליט”א:
המאמר השבוע הינו קצת המשך למאמרים הקודמים – העצמה של ערך עצמנו בעיני עצמנו.
ומכאן הוא ממשיך לנושא שנגזר מהנושא הנ”ל: תעשיית הסגולות.
מה עושה אדם שזקוק לישועה?
במקום להאמין בקב”ה, במקום להעריך את כח תורתו וכח תפילתו, במקום להתרומם ולצמוח מתוך הקושי –
אנחנו עלולים למצוא את עצמנו רצים אחרי בדלי סגולות חסרות מקור:
שטרות למיניהם, ריבות אתרוגים, סכינים עם חריטה ובקבוקי יינות, ועוד אוסף רעיונות.
שהקשר בינם לבין התורה שקיבלנו בסיני – רופף למדי.
כך אנחנו עלולים ללקות בכפלים:
גם לשבש את אמונתנו, גם להמיר את הקשר עם ה’ בקשר עם מספרי טלפונים וכרטיסי אשראי, וגם לאבד את ערך עצמנו בעינינו.
מצורף המאמר המלא.
קריאה מהנה ומועילה!
Reprinted with assumed permission.
תגובה מפורטת למאמר ‘אז נדברו’ נגד עליה להר הבית
מאת ת”ח נר”ו החפץ בעילום שמו למאמר בעמוד האחרון כאן (קבלתי רשות לפרסם):
לכבוד ידידי היקר והאהוב הרב פולק שליט”א
[…]
תמהתי מאוד על כבוד תורתו במאמר המוזר על הר בית ה’.
מלבד מה שאין ראוי לכתוב על נושא כ”כ חשוב בדרך אגב במהירות וממקום חסר תקוע, אמנם הבנתי היטב הנמשל על שריפת חנויות הפלאפונים אך ליבו של העם היהודי אשר ליבו ועיניו של בו”ע שם כל הימים ראוי ליחס מכובד יותר.
כמובן שראוי לשבח אותך ביותר (חוץ משלל מעלותיך) שהיחס שלך למקום הוא של אהבה געגוע וכבוד כמו שאמור להביע כל לב יהודי פשוט, אך נראה כי טעות עלתה כאן כאשר חיפשת טעמים אחרים לסיבה בגללה רבותינו הנחו אותנו להימנע מלעלות בהר.
הרבנים הסבירו את עצמם ברור ופשוט שהם חוששים שאנשים (כולל חילונים) יטעו ויעלו בטומאה לשטח העזרה, ואכן מי שמכיר את ההיסטוריה כך קרה אחרי מלחמת ששת הימים שאנשים נכשלו בכך, אולם הרעיון של רודף הוא ממש לא ראוי.
א. אתה לוקח את זה לויכוח בטחוני, רבים טוענים שמבחינה בטחונית דווקא אסור להפקיר את ההר, אז עם כל הכבוד להבנתנו הבטחונית… אתה יודע.
ב. בוודאי אחרי שהערבים מאיימים בזה אסור להיכנע, ושמעתי מת”ח אחד שאחרי שבן גביר הכניס את עצמו לכך וזה נהיה שהערבים מאיימים עכשיו לכו”ע היה חייב לעלות כי כניעה כאן היא פיקוח נפש, (ויש לדון עליו מדין מכניס עצמו לאונס).
ג. לפרסם דבר כזה הרי הוא בחשש רדיפה לפי שנותן לערבים לגיטימיה לטעון וליישם זאת וכך לצערנו קורה בשטח שהערבים והשמאלנים משתמשים בטיעון הזה ומצטטים אותנו, זה נותן להם סיבה וכוח להמשיך במהלך הזה בניגוד למה שאתה חושב שזה כמו מכונה שנדלקת לבד הכל שם מכוון ומתודלק מלמעלה.
ד. לדבריך לא רק לנו אסור לעלות אלא גם לכוחות הביטחון זה רודף ואפי’ יותר כי זה הכי מעצבן אותם וזו הוראה סותרת לחלוטין להוראת גדו”י ואף שמעתי שזה לא נחשב למסור לערבים היות וכוחות הבטחון שולטים שם וכמובן אם ישמעו לעצתך הרי שאח”כ ידרשו את כל ירושלים ואח”כ את כל יו”ש ואח”כ את כל א”י וכו’ והתורה אמרה שאדרבה אפי’ על עסקי תבן וקש יוצאים למלחמה ואפי בשבת וכ”ש על א”י.
ה. מה ההבדל בין זה לשאר הדברים שמעצבנים את הערבים? כולל מגורים בקרית אתא, ובלי סוף דברים המופיעים כמעט כל יום בחודש.
ו. אם אתה מבין שזו מלחמה איטית לכבוש תמוה מדוע אתה אוסר זאת מה ההבדל בין מלחמה בבת אחת למלחמה איטית אם זו דרך לכבוש את המקום כפי שכתבת הרי שחל על זה כל דיני מלחמת מצווה, ועכ”פ דיני מלחמה.
ז. בעיקר תמהתי על כבודו שהוא מגדולי ת”ח שבדורנו בהל’ דעות ורמז כאן שכיבוש ההר חלק מן הגאולה הוא רק שכבודו דורש את הכל כאן ומהר ואישטמיתיה מינה סוג’ הגמ’ במגילה י”ז וקמעא קמעא, ושאר דברי חז”ל ורבותינו בזה.
לכן (ועוד) על זה נאמר כל המוסיף גורע ואדרבה למי שדעותיו ימניות (שזה כיום רוב הת”ח) זה נותן לגיטימציה לא להקשיב לרבנים כי מציג את הנושא ככניעה לערבים, ואין שום טעם להוסיף על דברי גדו”י שחששו להכשלת יהודים והגאולה לא באה מתוך חשש של הכשלת יהודים והדבר החשוב ביותר אצלנו הוא שמירת ההלכה ומי מכוחות הביטחון שצריך מפני תפקידו להיכנס יתייעץ בדבר עם ת”ח מובהק וישמע דבר ה’.
חוץ מכל הנ”ל שמעתי מהגר”י שוורץ זצ”ל שהנושא שבאמת חשוב לדבר עליו הוא מה אנחנו יכולים להתכונן ולהכין בשביל הקרבת קרבנות ובנין ביהמ”ק (ואז גם תיפטר בעיית העליה בטומאה רח”ל – ואפי’ אם ח”ו עד אז לא נמצא פרה אדומה הרי טומאה הותרה בציבור).
בכבוד רב ובהערכה רבה ובאהבה גדולה.