The Limits of Jewish Civil Obedience

Rabbi Yosef Shlomo Kahaneman made the central distinction right from the start of the state

Here is his timeless instruction, quoted in Nachlas Hashem 54# p. 5:

ביום העצמאות הראשון, שנת תש”ט, דיבר קצרות בפני התלמידים בישיבת פוניבז’ אודות המדינה החדשה. ‘זוהי מלוכה עברית’ אמר, ‘אבל המושלים בה מתנהגים כמו המלך אחאב בתקופת הנביאים. נלחמים בקדשי ישראל, מעבירים את ילדי העולים החדשים על הדת, מחוקקים פה חוקי אָוֶן. אי לזאת עלינו להתנהג כדניאל וחבריו בשעתם וכך נאמר אליהם: ‘במסים ובארנוניות אַתּ ְ מלך עלינו, אבל לדבר הזה שאתה אומר לנו [להשתחוות לצלם] אַתּ ְ וחד כלב שווין עלינן כחדא‘ (מפי תלמידו הגאון רבי יעקב אדלשטיין זצוק”ל. הרב מפוניבז’, ח”ג עמוד וד- קנ”ג. וראה עוד שם ח”ג עמ’ נ-קמ”ט בענין הממשלה החילונית וההתמודדות עמה – בקטע המתחיל ‘רבינו הכריז בפומבי את דעתו, כי קוֹ ם תקום פה מלוכה של יהודים, אשר תתקיים ותחזיק מעמד עד ביאת המשיח… זו תהיה אמנם בתחילתה ממשלה חילונית, נאמר כעין מלכות של אחאב, אבל היה תהיה!… עלינו להיערך בהתאם לעובדה זו…’. עיי”ש שהאריך בעמודים הבאים).

If you want to rob us, fine (although it’s harder to keep the Torah when you’re poor). But if you suggest we violate Hashem’s laws in the slightest? We pay about as much attention to the state of Israel as we do a dog (at least that is how it should be).

רמב”ן על התורה: אין שום חטא בייצור ושיווק פצצות מימן גרעיניות לרוב

בראשית ד’ י”ג – כ”ד:

ויאמר קין אל השם גדול עוני מנשוא… ויאמר לו השם לכן כל הרג קין שבעתים יקם… ויקח לו למך שתי נשים… את תובל קין לטש כל חרש נחשת וברזל… ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי. כי שבעתים יקם קין ולמך שבעים ושבעה.

רמב”ן שם:

ויאמר למך … אבל הנראה בעיני, כי היה למך איש חכם מאד בכל מלאכת מחשבת, ולמד לבנו הבכור ענין המרעה כפי טבעי הבהמות, ולמד את השני חכמת הנגון, ולמד את השלישי ללטוש ולעשות חרבות ורמחים וחניתות וכל כלי המלחמה והיו נשיו מתפחדות שלא יענש, כי הביא החרב והרציחה בעולם, והנה הוא תופש מעשה אבותיו בידו, כי הוא בן המרצח הראשון, וברא משחית לחבל והוא אמר להן אני לא הרגתי איש לפצעים ולא ילד לחבורות כאשר עשה קין, ולא יענישני השם, אבל ישמרני מן ההריגה יותר ממנו והזכיר כן לומר, כי לא בחרב וחנית יכול אדם להרוג בפצעים וחבורות, שימית במיתה רעה יותר מן החרב, ואין החרב גורם הרציחה, ואין על העושו חטא.