In the matter of reforming things, as distinct from deforming them, there is one plain and simple principle; a principle which will probably be called a paradox. There exists in such a case a certain institution or law; let us say, for the sake of simplicity, a fence or gate erected across a road. The more modern type of reformer goes gaily up to it and says, “I don’t see the use of this; let us clear it away.” To which the more intelligent type of reformer will do well to answer: “If you don’t see the use of it, I certainly won’t let you clear it away. Go away and think. Then, when you can come back and tell me that you do see the use of it, I may allow you to destroy it.
העורך Editor
Decentralized Decisions in David’s Army
Rosh Hashana 18a:
בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון. מאי כבני מרון הכא תרגימו כבני אמרנא ריש לקיש אמר כמעלות בית מרון אמר רב יהודה אמר שמואל כחיילות של בית דוד.
Rashi ad locum:
כבני אמרנא, ככבשים שמונין אותן לעשרן, ויוצאין זה אחר זה בפתח קטן, שאין יכולין לצאת כאחד.
כמעלות בית מרון, הדרך קצר, ואין שנים יכולין לילך זה בצד זה, שהעמק עמוק משני צידי הדרך.
כחיילות של בית דוד, וכבני מרון כבני חיילות של מלך, מרון לשון מרות ואדנות, וכך היו מונין אותם יוצאים זה אחר זה, בצאתם למלחמה.
הכסף יענה את הכל
משנה קידושין ב’ א’:
האשה נקנית בשלש דרכים וקונה את עצמה בשתי דרכים. נקנית בכסף בשטר ובביאה…
חדושי המאירי שם:
… ועכשיו הוא מתחיל להזכיר את שלשתן והקדים את הכסף מפני שהוא ראש המדברים בכל מקום ושהכתוב הקדימו וכדכתיב כי יקח ובדין היה להזכיר ביאה אחריו וכסדור המקרא אלא מתוך שהשטר אף הוא קנינו מרובה סמכה עם הכסף.
[צריך להכיר את הגמרא שם.]
Of Innocent Obscenities
Some Jews refuse to utter obscene (or vaguely suggestive) words and expressions, even though these appear all over Tanach and Chazal. These are substituted with “Bei’ah” or “…” or outlandish euphemisms. Where did they get this from [in Rishonim]?
Perhaps from Rabbenu Yonah’s Sefer Hayir’ah:
ואל ישמע שום טומאה על שפתיך, וכל דבר נבול וצד דבר ערוה לא ישמע על פיך, כגון להזכיר זונה, או כל דבר נבלה, כי שוחה עמוקה פי זרות, מעמיקים לו גיהנם והופכים לו גזר דין של שבעים שנה לרעה, ואף השומעים ושותקים ונהנים בשמיעה ואינם הולכים משם, נכשלים בדבר.
But from his language, Rabbenu Yonah refers to doing so for no good reason, or for lustful purposes (as do Chazal he quotes).
This matter requires further investigation.