Rabbi Kook: Avoda Zara (and Existential Estrangement) Doesn’t FIT in Eretz Yisrael

Re’eih: Uprooting Idolatry in the Land of Israel

As a condition for inheriting the Land of Israel, the Torah demands that all forms of idolatry be destroyed:

“You shall utterly destroy all the places where the nations whom you are driving out worship their gods…. You must tear down their altars, break up their sacred pillars, burn their Asheirah trees, and chop down the statues of their gods. You must obliterate their names from that place.” (Deut. 12:2-3)

The Torah stresses that this obligation to destroy idolatrous artifacts is primarily binding in the Land of Israel. As the Sages commented on the words, “You will obliterate their names from that place”:

“In the Land of Israel you are commanded to pursue idolatry [until it is totally eradicated], but not outside the Land.” (Sifri; see Maimonides, Laws of Idolatry 7:2)

Idolatry is clearly the antithesis of Judaism’s message of monotheism. The imperative to fight idolatry should not be limited to a particular location. So why does the Torah confine the eradication of idolatry to the Land of Israel?

Opposing Worldviews

The conflict between monotheism and idolatry is a contest between two fundamentally opposing worldviews. Idolatry sees the world as divided and fragmented, a place where competing gods/forces of nature clash and struggle with one another. In this bleak worldview, the material outweighs the spiritual, and life is reduced to the pursuit of physical wants.

Monotheism, on the other hand, teaches that the world has an underlying unity. As one’s sense of the universe’s inner harmony deepens, one’s longing for the spiritual grows stronger. Higher aspirations take on greater significance; the world advances and is progressively enlightened.

The Land of Israel and Monotheism

The Sages wrote that “The air of the Land of Israel makes one wise” (Baba Batra 158b). Eretz Yisrael is bound to the spiritual life of Israel, the Torah; and the essence of the Torah’s wisdom is the inner truth of a united reality. The special atmosphere of the Land of Israel instills greater awareness of the world’s unified foundation. For this reason, obliteration of idolatry is especially important in the Land of Israel.

Outside the Land of Israel, the harmonious vision of a unified world cannot be fully revealed. There, a fragmented worldview reigns, emphasizing division and isolation. A grim sense of existential estrangement pervades all aspects of life. Any attempt to reveal the hidden unity of the world is hindered by the “impurity of the lands of the nations.” The lands outside of Israel suffer from the foul odor of idolatry. The Sages wrote that Jews living outside the Land are “idol-worshippers in purity” (Avodah Zarah 8a). In other words, they are unintentionally influenced by the cultural environment of the foreign countries in which they live.

This distinction is also manifest in the difference between the Torah of Eretz Yisrael and the Torah of the exile. The Torah outside the Land excels in detailed arguments and the fine dialectics of pilpul. Its qualities reflect the general sense of divisiveness felt there.1 The Torah of the Land of Israel, on the other hand, is illuminated by a lofty wisdom that connects the details to their governing moral principles. “There is no Torah like the Torah of the Land of Israel” (Breishit Rabbah 16:7).

Only by residing in the Land of Israel can one be truly free from the influence of idolatry. The Torah explicitly links living in the Land and monotheistic faith:

“I took you out from the Land of Egypt in order to give you the Land of Canaan, to be your God” (Lev. 25:38).

(Sapphire from the Land of Israel. Adapted from Orot HaKodesh vol. II, pp. 423-424)

1 “Rabbi Oshaia taught: No’am refers to the scholars of Eretz Yisrael, who treat each other graciously (מנעימים) when engaged in halachic debates. Chovlim refers to the scholars of Babylon, who attack (מחבלים) each other when debating halachic issues” (Sanhedrin 24a).

From Rav Kook Torah, here.

How Long Until UKRAINE Starts Sending Aid to AMERICA?

More Billions to Ukraine as America Falls Apart

By 

Ron Paul Institute

August 23, 2022

There is a video clip making the rounds showing President Biden speaking at a recent NATO summit about the seven billion dollars the US government had – at that time – provided to Ukraine. Attached to that is another clip showing the horrific state of several US major cities, including in Pennsylvania, California, and Ohio. The video of American cities is shocking: endless landscapes of filth, trash, homelessness, open fires on the street, drug-addicted zombies. It doesn’t look like the America most of us remember.

Watching Biden bragging about sending billions of dollars to corrupt leaders overseas with American cities looking like bombed-out Iraq or Libya is US foreign policy in a nutshell. The Washington elites tell the rest of America that they must “promote democracy” in some far-off land. Anyone who objects is considered in league with the appointed enemy of the day. Once it was Saddam, then Assad and Gaddafi. Now it’s Putin. The game is the same, only the names are changed.

What is seldom asked, is what is in this deal for those Americans who suffer to pay for our interventionist foreign policy. Do they really think a working American in Ohio or Pennsylvania is better off or safer because we are supposedly protecting Ukraine’s borders? I think most Americans would wonder why they aren’t bothering to protect our own borders.

A reported 200,000 illegals crossed the border into the US in July alone. You can believe they are learning quickly about the free money provided by the US government to illegals. They’ll probably get a voting card as well.

Last Friday the Pentagon announced that yet another $775 million would be sent to Ukraine. As Antiwar.com reported, it was the eighteenth weapons package to Ukraine in six months. Has there ever been a more idiotic US intervention in history?

Supporters of this proxy war may celebrate more aid to Ukraine, but the reality is that it is in no way aid to Ukraine. That’s not how the system works. It is money created out of thin air by the Fed and appropriated by Congress to be spent propping up the politically-connected military-industrial complex. It is a big check written by middle America to rich people who run Raytheon and Lockheed Martin. Americans watch their budget being stretched to the limit while the Beltway fat-cats loosen their belts to continue enjoying the gravy train.

Bloomberg reported earlier this summer that inflation is costing the average American household more than $5,200 this year. Inflation is a tax on middle class and poor Americans. The wealthy – like those who run Raytheon and Lockheed Martin – always get the new money first, before prices go up. The rest of us watch as the dollar buys less and less.

As Washington salivates over fighting Russia in Ukraine, the rest of America feels like we’re becoming Zimbabwe. How long until it takes a trillion dollars for a loaf of bread? Will there be a run on wheelbarrows?

There is a way out. It’s called “non-interventionism.” The war in Ukraine was caused by the US regime change in 2014 and the neocon insistence that Ukraine join NATO. The State Department and CIA thought it was a great victory to overthrow the elected government, but meanwhile the rest of us get the bill. No NATO and not one more penny for Ukraine!

From LRC, here.

Do Israeli Traffic Cops Have Ticket Quotas? (No, but…)

They used to, but no longer. That is the official story.

But I hear through the grapevine that the cop is given a notebook of tickets and stubs at the start of the shift.

As we know, shift hours are terrible.

And if he just-so-happens to hand out all the tickets, he can go home early.

Well, then…

יהודה אפשטיין: דרך אמונה – סיפור המהפכה

‘רוח אחרת’ – הציבור החרדי מתחבר לארצו

עודכן לאחרונה ע”י יוסי לשם 18/08/2022 15:38

ישוב חרדי חדש הוקם בהרי יהודה

ישוב חרדי חדש הוקם בהרי יהודה  |  צילום: דוברות דרך אמונה

המאמר באדיבות הרב יהודה אפשטיין – יו”ר אגודת ‘קדושת ציון’ – התאחדות החרדים לדרישת ציון על טהרת הקודש

“ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה” (במדבר יד כד)

בעיצומו של הקיץ הלוהט, כשרבים נופשים אי-שם ומחליפים כוחות לקראת זמן אלול הבא עלינו לטובה, התארגנה קבוצה מיוחדת במינה ויצאה גם היא אל מחוץ לאזור הנוחות של הערים הגדולות, למסע קצת שונה. מדובר במסע בעל חשיבות היסטורית עצומה, אשר נדמה כי מעטים הם אלו, התופסים את מהותו. אני מדבר, כמובן, על אותן משפחות נפלאות ואותם בחורים מצוינים, אשר יצאו אל הטרשים שממזרח לגוש עציון והקימו את הישוב החרדי ‘דרך אמונה’ על שם הרב קנייבסקי זצ”ל, ופונו באכזריות על-ידי חיילים, המקבלים פקודות מרושעות מדרג מדיני עלוב. על-פניו נראה, שיש כאן עוד סיפור על גבעה שעלתה ופונתה, ובעזר ה’ תעלה שוב, ואולי גם תפונה שוב, עד שהעקשנות והעקביות ומסירות הנפש יגברו על כוחות הרשע והישוב יהיה לישוב של קבע. ישנם כמה וכמה מאחזים ברחבי יהודה ושומרון, אשר עוברים את אותו תהליך, וכעת נוסף גם המאחז הזה. אך מי שמעט מתבונן מבין, כי הידיעה החדשותית השגרתית לכאורה שיש כאן – טומנת בחובה הרבה מעבר למה שנראה על-פני השטח, תרתי משמע.

מי שזכה, כמוני, לשהות ולו לשעות ספורות ב’דרך אמונה’ – אינו צריך הסברים. מרגישים באויר את משק כנפי ההיסטוריה. אבל עבור אלו שלא היו שם, ועבור אלו שעדיין לא מבינים מה היה שם, אשתדל לשבר את האוזן. מה שקרה ב’דרך אמונה’הוא לא פחות ממהפכה בקנה-מידה של דורות! מיטב בניו של הציבור החרדי – משפחות אברכים מהעידית שבעידית, בחורים מהשורה הראשונה של עולם הישיבות, כמו גם בחורים רגילים מכל גווני הקשת של הציבור החרדי, החזירו עטרה ליושנה, והקימו לתחיה את מצות ישוב הארץ מתוך מסירות נפש ועל טהרת הקודש לכל דבר וענין. מי שראה את לימוד התורה, את התפילות, את דקדוק ההלכה, את שמירת גדרי הצניעות ואת כל השיג ושיח שהיה שם – לא יכל שלא להזיל דמעה של התרגשות. כאילו מתוך תהום הנשיה, צצו ועלו לנגד עינינו דמויות ההוד של ישוב הארץ משנים קדומות, דמויות שהטביעו את חותמם על מפעל ההתישבות, ואשר ההיסטוריוסופיה החילונית והכביכול ‘חרדית’ כאחד ניסו להשכיח מלב. תלמידי הגר”א – רבי ישראל משקלוב, רבי מנחם מנדל משקלוב, שבעים הנפש שהגיעו באניות רעועות, העליה החסידית – ה’בת עין’, רבי ניסן ב”ק, ולאחר מכן תלמידי החתם סופר – רבי יוסף חיים זוננפלד, רבי עקיבה יוסף שלזינגר בעל ה’לב העברי’, שלאחרונה זכינו לציין 100 שנים להסתלקותו, חכמי ספרד ענקי הרוח כמו האור החיים והבן-איש-חי – גלריה שלמה של גדולי עולם, אשר התוו את הדרך לדרישת ציון על טהרת הקודש, לישוב הארץ מתוך מגמה להשיב את השכינה לציון ולחדש את הקשר החי, המפכה והאמיתי עם בורא עולם.

כמה שניסו להשכיח את המורשת הזו! כמה שניסו לשכתב, לסלף, להמעיט את הערך! כמה שניסו להחדיר בנו את המחשבה, כאילו ישוב הארץ זה משהו ששייך לחילונים, בעוד יראי ה’ מוכנים לגור בפולין או באמריקה, ובלבד שיתנו לנו סטנדר ודף גמרא. איך הנדסו לנו את התודעה באמצעות ביטויים תמימים לכאורה – ‘העליה הראשונה’, לדוגמא, כאילו לפניהם לא היה כלום. והגרוע מכל, שהאמנו להם! האמנו להם, כי בשלב מסוים זה היה נראה יותר בטוח, יותר נח. בשביל מה לעסוק בענייני החומר, כשאפשר להשאר ספונים בבית המדרש. בשביל מה להתעמת עם העולם שמסביב, כשהחילונים בונים את הארץ במקומנו. ניתן להם לבנות את הארץ, ואנחנו נבנה את עולם התורה. כך רצינו לחשוב, אבל בורא עולם רצה אחרת.

הקב”ה רוצה דווקא אותנו – את הדבקים בתורה ובמצוותיה – שאנו נבנה את הארץ. הוא רוצה שאנחנו נסלול את הכבישים ונבנה את בתי-החולים, ומתוך התורה שאנו לומדים על-מנת לקיים בפועל, הוא רוצה שנדע כיצד לנהל את המדינה המוצלחת ביותר בעולם בכל התחומים, כשחכמי ישראל היושבים בלשכת הגזית מורים את הדרך בה נלך לא רק בהלכות בשר בחלב וארבעה מינים, אלא גם בהלכות מסים ותחבורה, מלחמה וכל דבר אחר. אנחנו צריכים להיות בוני הארץ, ללכת בראש המחנה, ואל לנו להרתע מנסיונות וקשיים. כעת, אחר שהציונות החילונית פשטה את הרגל, וצה”ל עוסק בפינוי ישובים ובהתעללות ביהודים – אין כל סכנה שהעסק בישוב הארץ יקרב אותנו לחילוניות. להפך – כיום כל מי שמיישב את הארץ מתוך מסירות נפש ונלחם באויב הערבי – הוא זוכה בכך גם להבדל באופן הנחרץ ביותר מהעולם החילוני ומתרבות העמים.

אכן, רוח אחרת נשבה בהרי יהודה – רוחו של כלב בן-יפונה, רוחה של דרישת ציון על טהרת הקודש, רוחם של גדולי הדורות שמסרו נפשם פשוטו כמשמעו על ישוב הארץ, והרוח הזו עוד תנשב ביתר שאת וביתר עוז. זוהי הרוח, אשר במשך שנים עמלנו באגודת ‘קדושת ציון’ להפיח בקרב קהל יראי ה’. עם הבשורה הזו, הבשורה החדשה-ישנה של דרישת ציון על טהרת הקודש, הפציעה ‘קדושת ציון’ לעולם לפני מספר שנים. הגליונות שהופצו ברחבי הארץ פעלו את פעולתם, וכעת אנו זוכים לברך על הקמת הגרעין הנפלא הזה של ‘דרך אמונה’. זכות היא לנו לעמוד מאחורי המפעל האדיר, שעוד ילך ויצמח, יצמיח פארות, ענפים ופירות, וככל שהציבור יראה, כי אכן מדובר בציבור הנפלא ביותר שבקרבנו – כך זה ילך ויגדל, ‘דרך אמונה’ עוד יעמוד על תלו, יקומו ישובים נוספים (אחד כבר בתכנון, אף שאיני רשאי להרחיב בפרטים), ובקרוב נזכה, שהתופעה תקיף את כלל ציבור יראי ה’, אשר יישב בהמוניו את מרחבי יהודה ושומרון ואת כל חלקי ארצנו הקדושה אמן!