האברך שנחטף בדרכו לאומן חושף: החיים בכלא הצבאי גם כן נסיון

האברך מתאר את התנאים בכלא: “ספירות, ארוחות, נעילות”

 האברך ר’ נחום מיקלר שנעצר בדרכו לאומן ונכלא ל-13 יום בכלא הצבאי, חושף בראיון את התנאים, הקשיים והניסיונות הרוחניים מבפנים. “זה ניסיון עצום. אתה בחדר עם מסך טלוויזיה פתוח כל היום”. מטלטל

נתי קאליש

א’ בחשוון תשפ”ו, 23/10/25 08:14עודכן: 10:26

האברך ר’ נחום מיקלר ממודיעין עילית נעצר בדרכו לאומן לאחר שלא התייצב בלשכת הגיוס כהוראת גדולי ישראל, ונשלח לכלא הצבאי ל-13 יום. בריאיון לתכנית ‘חדשות אנ”ש’ עם נתי קאליש, הוא משתף בתחושות הקשות, ברגע המעצר, ובמה שחווה בין כותלי הכלא. “שמים לך אזיקים באמצע אולם נתב”ג, ואתה בהלם גמור. לא יודע מאיפה זה נפל עליך”, הוא מתאר.

לדבריו, המעצר החל בצורה מפתיעה ובלתי מובנת. “לקחו אותי לתל השומר, שם יש מקום מעצר זמני. אתה לא יודע מה הולך לקרות, רק ממתין לראות שופט. אחר כך מעבירים אותך לכלא הצבאי – ושם זו כבר חוויה אחרת לגמרי. שמונה אנשים בחדר אחד, חילונים, דרוזים, חיילים מהחזית. אווירה קשה מאוד, בטח למישהו שבא מעולם התורה”.

מיקלר מתאר כיצד נאלץ להסתגל לשגרה נוקשה: “כל דבר בכלא מוגבל בשעות – אפילו תפילה. מקבלים שעה לשחרית, חצי שעה למנחה וערבית. אתה לא יכול פשוט לשבת בבית הכנסת מתי שאתה רוצה. היום מתחיל בשש בבוקר ונסגר בתשע וחצי בערב. הכול מתוזמן – ספירות, ארוחות, נעילות”. עם זאת, הוא מצא גם נקודות אור: “הבאתי איתי ספרים, למדתי בחדר, השתדלתי לנצל את הזמן להתעלות. בשבת ובחג, כשאין טלפונים והטלוויזיה כבויה, אנשים שלא שומרים מצוות פתאום באים להתפלל – זה היה מרגש מאוד”.

על הקושי הרוחני והנפשי הוא מדבר בגלוי: “זה ניסיון עצום. אתה בחדר עם מסך טלוויזיה פתוח כל היום, לא תמיד אתה יכול לכבות. גם אם אתה לא מסתכל – אתה מושפע מהאווירה. זו לא סביבה שמתאימה לחרדים. אפילו אמרתי שצריך לעשות זיכוי מיוחד לחרדים רק על הצער הזה”. הוא מוסיף כי המפקדות בכלא הן כמעט כולן נשים, דבר שהפך את השהות לטעונה עוד יותר: “זה לא נעים, אתה צריך לבקש מהן דברים בסיסיים, זה יוצר תחושה לא פשוטה בכלל”.

לסיום הוא מדגיש: “אני לא ממליץ לאף אחד לחשוב שזה ‘כדאי לסיים עם זה’. זה מקום לא קל, לא רוחנית ולא רגשית. אבל בתוך כל הקושי, הרגשתי גם שליחות – לחזק אחרים ולהראות שגם שם, בתוך החשיכה, אפשר למצוא ניצוץ של קדושה”.

 האזינו לראיון המלא מתוך ‘חדשות אנ”ש’ ב’קול חי’…

ותהי המלחמה ארכה בין בית שאול ובין בית דוד – ודוד הלך וחזק ובית שאול הלכים ודלים

Authored by: העורך Editor

מדברי משה פייגלין, התקבל:

ב- 13 באוקטובר, ששה ימים לאחר פרוץ מתקפת הזוועות של חמאס, הופעתי בתוכנית הפטריוטים וזעקתי מעומק לבי כי ניצחון משמעו ‘כיבוש גירוש והתיישבות’.

הסברתי כי אם לא נכבוש מיד את כל עזה, המלחמה תיגרר לעוד ‘סבב משודרג’ – בהמשך אף הסברתי כי כל העסק ייגמר בעוד ‘עסקת שבויים מפוארת’.

כשאראל סגל שאל אותי מה רע בכך שאנו מזמינים לכאן את האמריקנים, הסברתי כי זהו אובדן הריבונות שלנו.

ובכן עכשיו, בחלוף שנתיים, זה כבר רשמי: בסיס אמריקאי הוקם בקריית גת.

תתרגלו לחיילים אמריקנים שמסתובבים לכם ברחובות. לא רק מדי הזית אלא גם מדיה מעצמה הזרה.

אובדן הריבונות אינו רק עניין של כבוד לאומי ופטריוטיזם חסר משמעות.

מדובר למעשה באסטרטגיה של נתניהו ומערכת הביטחון, אסטרטגיה שהתייאשה מיכולתה של ישראל להגן על עצמה לבדה ובמודע מורידה את דגל ישראל ומעבירה עוד ועוד מרחבים מריבונתה של ישראל לידי ארה”ב.

ב-7 באוקטובר ראינו כיצד מנצל ביידן את התלות שיצרנו מרצוננו הטוב בארה”ב.

ראינו כיצד ביידן משחק עם ברז אספקת הנשק, ראינו כיצד האינטרס האמריקני הוא המכריע את המהלכים ולא טובתה של ישראל.

העקרון לפיו רק חיילים ישראלים יגנו על ישראל, היה אצלנו פעם עקרון מקודש – ומדובר בימים בהם היינו קטנים וחלשים פי כמה וכמה.

בהקשר הזה, עיין גם כאן לגבי אובדן הריבונות. מזעזע.

דעת הגרח”ק זצ”ל על זוהר לבחורים

Authored by: העורך Editor

היום מפרסמים להיפך, אבל הנה עדות נגד:

View or Download the PDF / פתח או הורד את הקובץ

ונראה שיש להבדיל בין קריאה — שהוא מנהג עתיק וקדום גם לילדים — לבין לימוד בעיון, שיש בזה תנאים.

הלכות עקירת עצי זית של האויב

Authored by: העורך Editor

[קבלתי.]

שו”ת חוות יאיר סימן קצ”ה:

… ופשטן של דברי המקרא במ”ש רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל אותו תשחית וכרת ובנית מצור וכו’ משמע דמעץ זה בונה סוללות ומצור על העיר ומ”מ דוקא מאילני’ שאינם של מאכל ואיך נתיר לצורך בנין וטעם כל דהו. ונ”ל דגם חז”ל הרגישו בזה ובאשר בלתי מסתבר שתאסור התורה השחתת עץ מאכל אם נצרך למצור ולכיבוש השונא כ”ש אם מלחמת מצוה הוא לכן פרשו בבריית’ רק עץ אשר תדע זה אילן מאכל כי לא עץ מאכל הוא זה אילן סרק ור”ל דרישא דקראי אוסר השחתת עצי פרי דרך השחתה לנקום באויב כמו שאמר ג”כ בספרי שאין מונעים מהם אמת המים ונקטם הרמב”ם בהדדי ספ”ו ממלכים והדר אמר להתיר שניהם לצורך מצור. וקמ”ל שגם לצורך מצור יקדים סרק למאכל … ואם מצוה זו גם במלחמת מצוה צל”ע דרש”י פי’ בחומש על רישא דקראי כי תצור וכו’ מכאן אמרו אין צרין וכו’ ובמלחמת רשות הכתוב מדבר וא“כ ודאי הא דלא תשחית ג”כ מיירי דוקא במלחמת רשות דהא הא דלא תשחית קאי על כי תצור וסיים בתרי’ עד רדתה דמוסב על כי תצור כבגמ’ שבת (צ”ע ברא”ם) ולשון הרמב”ם פ”ו דמלכים על הא דאין צרין וכו’ בין מלחמת מצוה בין מלחמת רשות (ויש שם טעות בדפוס כמ”ש הכ”מ) ובס”פ ב’ דשבת כתב על ואפי’ בשבת ואף על פי שהיא מלחמת רשות ואצ”ל במלחמת מצוה וכן סתם עוד שם פ”ל וכתב הה”מ על שהיא מלחמת רשות מפורש בספרי. וצל”ע שם דאם סתם בספרי דמיירי במלחמת רשות י”ל דבמ”מ מותר לצור לכתחלה אפילו בע”ש. והכי משמע לשון רש”י בחומש הנ”ל ולפי זה הותר במ”מ השחתת עצים וסתימת מעייני‘]

הטרוד יאיר חיים בכרך

+/מהגהות ב”ד/ ע’ שאילת יעב”ץ ח”א (סי’ ע”ו) וחיים שאל (סי’ כ”ב כ”ג) ושאילת שלום מה”ת (סי’ קע”ג).+