Hyehudi.org

More details here.

מדברי משה פייגלין, התקבל:

ב- 13 באוקטובר, ששה ימים לאחר פרוץ מתקפת הזוועות של חמאס, הופעתי בתוכנית הפטריוטים וזעקתי מעומק לבי כי ניצחון משמעו ‘כיבוש גירוש והתיישבות’.

הסברתי כי אם לא נכבוש מיד את כל עזה, המלחמה תיגרר לעוד ‘סבב משודרג’ – בהמשך אף הסברתי כי כל העסק ייגמר בעוד ‘עסקת שבויים מפוארת’.

כשאראל סגל שאל אותי מה רע בכך שאנו מזמינים לכאן את האמריקנים, הסברתי כי זהו אובדן הריבונות שלנו.

ובכן עכשיו, בחלוף שנתיים, זה כבר רשמי: בסיס אמריקאי הוקם בקריית גת.

תתרגלו לחיילים אמריקנים שמסתובבים לכם ברחובות. לא רק מדי הזית אלא גם מדיה מעצמה הזרה.

אובדן הריבונות אינו רק עניין של כבוד לאומי ופטריוטיזם חסר משמעות.

מדובר למעשה באסטרטגיה של נתניהו ומערכת הביטחון, אסטרטגיה שהתייאשה מיכולתה של ישראל להגן על עצמה לבדה ובמודע מורידה את דגל ישראל ומעבירה עוד ועוד מרחבים מריבונתה של ישראל לידי ארה”ב.

ב-7 באוקטובר ראינו כיצד מנצל ביידן את התלות שיצרנו מרצוננו הטוב בארה”ב.

ראינו כיצד ביידן משחק עם ברז אספקת הנשק, ראינו כיצד האינטרס האמריקני הוא המכריע את המהלכים ולא טובתה של ישראל.

העקרון לפיו רק חיילים ישראלים יגנו על ישראל, היה אצלנו פעם עקרון מקודש – ומדובר בימים בהם היינו קטנים וחלשים פי כמה וכמה.

בהקשר הזה, עיין גם כאן לגבי אובדן הריבונות. מזעזע.

היום מפרסמים להיפך, אבל הנה עדות נגד:

View or Download the PDF / פתח או הורד את הקובץ

ונראה שיש להבדיל בין קריאה — שהוא מנהג עתיק וקדום גם לילדים — לבין לימוד בעיון, שיש בזה תנאים.

[קבלתי.]

שו”ת חוות יאיר סימן קצ”ה:

… ופשטן של דברי המקרא במ”ש רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל אותו תשחית וכרת ובנית מצור וכו’ משמע דמעץ זה בונה סוללות ומצור על העיר ומ”מ דוקא מאילני’ שאינם של מאכל ואיך נתיר לצורך בנין וטעם כל דהו. ונ”ל דגם חז”ל הרגישו בזה ובאשר בלתי מסתבר שתאסור התורה השחתת עץ מאכל אם נצרך למצור ולכיבוש השונא כ”ש אם מלחמת מצוה הוא לכן פרשו בבריית’ רק עץ אשר תדע זה אילן מאכל כי לא עץ מאכל הוא זה אילן סרק ור”ל דרישא דקראי אוסר השחתת עצי פרי דרך השחתה לנקום באויב כמו שאמר ג”כ בספרי שאין מונעים מהם אמת המים ונקטם הרמב”ם בהדדי ספ”ו ממלכים והדר אמר להתיר שניהם לצורך מצור. וקמ”ל שגם לצורך מצור יקדים סרק למאכל … ואם מצוה זו גם במלחמת מצוה צל”ע דרש”י פי’ בחומש על רישא דקראי כי תצור וכו’ מכאן אמרו אין צרין וכו’ ובמלחמת רשות הכתוב מדבר וא“כ ודאי הא דלא תשחית ג”כ מיירי דוקא במלחמת רשות דהא הא דלא תשחית קאי על כי תצור וסיים בתרי’ עד רדתה דמוסב על כי תצור כבגמ’ שבת (צ”ע ברא”ם) ולשון הרמב”ם פ”ו דמלכים על הא דאין צרין וכו’ בין מלחמת מצוה בין מלחמת רשות (ויש שם טעות בדפוס כמ”ש הכ”מ) ובס”פ ב’ דשבת כתב על ואפי’ בשבת ואף על פי שהיא מלחמת רשות ואצ”ל במלחמת מצוה וכן סתם עוד שם פ”ל וכתב הה”מ על שהיא מלחמת רשות מפורש בספרי. וצל”ע שם דאם סתם בספרי דמיירי במלחמת רשות י”ל דבמ”מ מותר לצור לכתחלה אפילו בע”ש. והכי משמע לשון רש”י בחומש הנ”ל ולפי זה הותר במ”מ השחתת עצים וסתימת מעייני‘]

הטרוד יאיר חיים בכרך

+/מהגהות ב”ד/ ע’ שאילת יעב”ץ ח”א (סי’ ע”ו) וחיים שאל (סי’ כ”ב כ”ג) ושאילת שלום מה”ת (סי’ קע”ג).+