עקיצה חזקה נגד הפצרי”ת

Authored by: העורך Editor

לא ממליץ כלל וכלל על שאר הכתבה, אבל הפתיחה מחלחלת:

“לא אדוני, אתה בניגוד עניינים!”

“כן, אבל גם את!”

“אתה לא יכול לומר שום דבר, כי אתה מצוי בניגוד עניינים!”

“אבל גם את!”

“אתה לא יכול!”

“אבל ג…!”

“אף מילה!”

“אב…!”

“דממה!”

“א…!”

“הס!”

החייל המסכן השתתק ולעלע. הפצרי”ת עמדה על התלולית שלצד הפיר ובחנה במיקרוסקופ את טיב הכריך שהוא עמד להעביר למחבלים הרעבים בעומק המנהרה. הכריך היה, איך לומר בעדינות, מניעה משפטית.

החייל ניסה מתחילה לטעון להגנתו שהוא כבר לא אכל שבוע, והוא נאלץ לשמור לעצמו את שאריות הסנדוויץ’ שאמא הכינה לו ולכן הוא ניסה להזין את המחבלים בכריך מקומי ללא תוספות מיוחדות.

אבל הפצרי”ת הבהירה לו שהוא לא יכול לערב את השיקולים האישיים שלו עם האינטרס הציבורי. החייל ניסה לרמוז שאף היא נגועה משום שהמחבלים במנהרה הינם מצביעים פוטנציאליים למפלגה של הפצרי”ת, אך זו הבהירה לו שאין לו זכות דיבור משום שהוא מצוי בניגוד עניינים חמור.

החייל המאובק ניסה שוב: תקשיבי, את בניגוד עניינים!

“אני? – אני אשת מקצוע אני לא מתעסקת בפוליטיקה”.

“אני? – אני חייל במדים אני לא מתעסק בפוליטיקה”.

“לא אדוני, יש השלכות פוליטיות לכל פעולה שלך!”

“ואת?”

“אני? – אני לא שוקלת שיקולים פוליטיים”.

“ואני?”

“אתה פוליטיקאי בפוטנציה!”

נשמע רשרוש מלמטה, מחבל מטפס מתוך הפיר כעוס בעליל, “יהודים מטומטמים, אני מת מרעב למטה, ואתם אוכלים לי את הראש עם השטויות שלכם!”

המחבל שומט את הקלאצ’ על הארץ בזעם, “אני לא יכול יותר!” הוא מטיח ומתרחק מהמקום.

“לאן אתה הולך?”

“נמאס לי!”

“מה הבעיה?”

“אני לא יכול יותר עם הסנדוויצ’ים ההונגריים שלכם, אי אפשר להמשיך כך!”

“אחמד תירגע אנחנו נמצא דרך לפתור את זה”.

“לא יהיה! לא במשמרת שלי!”

“אחמד, מה אפשר להציע לך?”

“נמאס לי לרבוץ במנהרות שנתיים, בלי פנסיה, בלי תנאים סוציאליים, בלי ימי עבודה מהבית, די!”

“אחמד אתה צודק, מה אתה מציע?”

“בואי תשמרי קצת בעצמך על החטופים במקומי, ואני אשב במשרד במקומך ואנפיק חוות דעת משפטיות”.

“כ… כמובן בשמחה א… אבל אין לך הכשרה משפטית”.

“תגידי, מה אני נראה לך מג’נון? מה אני לא יודע להגיד “מניעה משפטית” ומצד שני ברגע הנכון להגיד “האינטרס הציבורי”, או “שלטון החוק”, או…”

“אבל זה בדיוק מה שבאתי לומר יש מניעה משפטית חמורה שאני אחליף אותך!”

אחמד: מניעה משפטית, מה פתאום? – זה האינטרס הציבורי!

המשך כאן…

כתבה דומה וישנה בכובד ראש כאן באנגלית.

מה הראיה שאנחנו כבר לא בגלות? – עבור אוהבי מוזיקה

Authored by: העורך Editor

תשובה:

כמה שירים אתה מכיר עם המילים “שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם”?

נו, גם בגלות היו יהודים שאמרו את הנוסח המלא (בע”פ או מתוך הסוגריים בסידור), אבל עוד לעשות מזה שיר?!

Godawful Etymology!

Authored by: העורך Editor

As against a pile of ignorant online writers who don’t deserve a clear mention, the word “godawful” is from the 19th century, way back when.

The word does not mean what they think it means…

  • God=God.
  • Awful=full of awe, evoking or inspiring awe.

So: God-awful=inspiring awe of God in its size, etc., through divine association.

Likewise, Yamim Nora’im doesn’t mean “Awful Days” in the modern sense of awful, either (or at least it didn’t until the Mashgichim came along). “Nora” doesn’t mean bad.

God is great! That is, He is Good, and also helps inspire Fear of Heaven.

I recall a Radak somewhere saying the same regarding compounds hyphenated with “Elohim”.

הפטרת פרשת נח: שיבת ישראל לארצו – מכת מחץ לכנסיה הנוצרית

הפטרת פרשת נח
ישעיהו נד א – נה ה

שיבת ישראל לארצו – מכת מחץ לכנסיה הנוצרית!

יום ששי, ב’ מרחשון התשפ”ו
מיסודות האמונה הנוצרית הוא שעם ישראל הושלך מעל פניו של הקב”ה, אשר מאס בהם משום שלא קבלו על עצמם את האמונה באותו משיח שקר בהם הם מאמינים. במשך דורות על-גבי דורות, ידעו הנוצרים בעולם כולו, כי היהודים נועדו לסבול, וסבל זה היה אימות, כביכול, לאמונת הנצרות. האמת, כמובן, שונה בתכלית. עם ישראל סבל גלות ורדיפות בשל עזיבתו את בורא עולם, וידענו כל העת, כי יום יבוא ונשוב לחיות לפניו כרצונו. הנביא בהפטרה שלנו מדמה את יחסינו עמו ליחסי אשה ובעלה. האשה חטאה לבעלה, והוא שלחה מעל פניו, אך אין כאן גירושין גמורים. הוא מצפה לה שתשוב, ולכן הוא מודיע לה מראש שתכין את הקרקע לחיים המשותפים העומדים לפניהם. “הרחיבי מקום אהלך ויריעות משכנותיך יטו אל־תחשכי האריכי מיתריך ויתדתיך חזקי. כי־ימין ושמאול תפרצי וזרעך גוים יירש וערים נשמות יושיבו. אל־תיראי כי־לא תבושי ואל־תכלמי כי לא תחפירי כי בשת עלומיך תשכחי וחרפת אלמנותיך לא תזכרי־עוד כי בעליך עשיך ה‘ צב-אות שמו וגאלך קדוש ישראל א-להי כל־הארץ יקרא (נד ב–ה).
אין את כשאר הנשים! בועליך עשיך הוא ה‘ קדוש ישראל. הגויים לועגים לישראל בגלותם, אך הם אינם משכילים להבין, כי לעולם יש תכלית, וכאשר זו תתקיים, עם ישראל ישוב אל אדמתו. על משמעותו של הפסוק הראשון בהפטרה מתארת הגמרא ויכוח מעניין. “רני עקרה לא ילדה פצחי רנה וצהלי לא־חלה כי־רבים בני־שוממה מבני בעולה אמר ה‘” (נד א). ואומרת הגמרא במסכת ברכות י. – “אמר לה ההוא מינא [כנראה נוצרי או בן כת סוטה אחרת] לברוריא [אשת ר‘ מאיר]: כתיב “רני עקרה לא ילדה”, משום דלא ילדה – רני? אמרה ליה: שטיא! שפיל לסיפיה דקרא [טיפש! תתבונן בסוף הפסוק], דכתיב: כי רבים בני שוממה מבני בעולה אמר ה’; אלא מאי עקרה לא ילדה – רני כנסת ישראל שדומה לאשה עקרה, שלא ילדה בנים לגיהנם כותייכו”.
לגויים נראה שהם נהנים ואנחנו סובלים. אך כל הנאתם היא חולפת. הם יולדים בנים לגהנם. עם ישראל יכול לשמוח גם בהיותנו בבחינת אשה עקרה. כי אנו יודעים מי הוא בעלנו, מי הוא עושנו ויוצרנו, מי שומר אלינו אמונים.
כל הדברים הללו נכתבו והיו שגורים על פינו במשך מאות בשנים. אולם בפועל, המציאות הייתה קשה, והיינו זקוקים לאמונה חזקה כדי לעמוד מול אותה ‘מציאות’, בה הנוצרים חזקים ואנחנו שפלים. אולם במאה השנים האחרונות החלו הנבואות הללו להתגשם בצורה מופלאה. כעת רואים כל באי עולם כמה שוטים הם הנוצרים. כעת כולם יודעים, כי אכן ה‘ שמר לנו אמונים. מדינת ישראל קמה ונצבה, בנסי נסים הפכנו למעצמה בתחומים רבים, ואף הקומה הרוחנית והמכרעת הולכת ונבנית למורת רוחם של המתכחשים לחזון. אירופה הנוצרית, לעומת זאת, שוקעת אל תהום הנשיה, כאשר הפרוגרס הרס את התא המשפחתי, בעוד ההגירה האיסלמית מניעה את שעון החול לכיוון חיסולה הסופי של אירופה כפי שהכרנו אותה מאז ומעולם. כעת זכינו לראות כיצד העקרה ילדה את בניה, והכנסיה הנוצרית נחלה את תבוסתה. בקרוב גם יתקיים הפסוק בהמשך ההפטרה – “וכל־בניך למודי ה‘ ורב שלום בניך” (נד יג).

הכותב הוא הרב יהודה אפשטיין – יו”ר אגודת קדושת ציון, אגודת החרדים לדרישת ציון על טהרת הקודש. לקבלת מאמרי אקטואליה קצרים מדי יום ביומו לדוא”ל, שלחו בקשה בדוא”ל (גם הערות תתקבלנה בברכה) לכתובת:
1@קריאתשמע.ישראל
או

אין הציבור רשאין לענות אמן עד שתכלה ברכה מפי הכהנים

View or Download the PDF / פתח או הורד את הקובץ

View or Download the PDF / פתח או הורד את הקובץ

Reprinted with permission.